האם פראצטמול בהיריון באמת גורם לאוטיזם?

    מחקר שפורסם אתמול הצליח לזרוע חרדה אצל נשים רבות לאחר שמצא קשר בין נטילת פראצטמול בהיריון לבין הפרעות תקשורת. כל הפרטים על המחקר, ולמה אתן לא באמת צריכות לדאוג

    • הריון
    • אקמול
    אקמול. בין התרופות היחידות שמותרות בהיריון (צילום: ShutterStock)

    התרופה הפופולארית לשיכוך כאבים פראצטמול (אקמול, דקסמול ונובימול) ידועה בכך שהיא אינה מהווה סיכון לנשים בהיריון. אלא שכעת מדווח מחקר ספרדי חדש, שפורסם בכתב העת הבינלאומי לאפידמיולוגיה, על קשר אפשרי שבין צריכת פראצטמול בהיריון לבין תסמיני אוטיזם אצל ילדים, כמו גם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. מדובר במחקר ראשון המזהה קשר כזה, כמו גם מחקר ראשון המדווח על אפקט שונה בקרב בנים ובנות.

    עוד בנושא:
    ה-FDA הודיע: ממשככי כאבים מסוג איבופרופן מזיקים לבריאות
    מחקר גילה את הסכנה שבמשככי כאבים
    הטמפרטורות עולות: האם חייבים להוריד חום?

    על-פי החוקרים, כאשר השוו בין ילדים שנחשפו לתרופה בעקביות לבין אלה שלא נחשפו לה – הם איתרו סיכון מוגדל (30%) להופעת הפרעות קשב וריכוז בילדים כמו גם תסמיני אוטיזם מסוימים בבנים, בקרב הילדים שאימותיהם נטלו את התרופה בהיריון.

    עוד באותו נושא

    מחקר ישראלי מצא קשר בין נגיפים בהיריון לבין אוטיזם וסכיזופרניה

    לכתבה המלאה

    "נשים שנטלו אקמול במהלך ההיריון יכולות להירגע"

    "המחקר מדווח על כך שכ-40% מהאימהות נטלו פראצטמול. אם אכן קיים קשר בין פראצטמול לאוטיזם, היינו מצפים לראות הרבה יותר אוטיזם באוכלוסיה"

    למרות הממצאים המדאיגים, יש להדגיש כי מחקרים קודמים שנעשו בתחום לא מצאו קשר בין פראצטמול לבין אוטיזם והפרעות קשב, וכי עד היום טרם פוענחו הסיבות הגורמות להפרעות אלה. "נשים שנטלו אקמול במהלך ההיריון יכולות להירגע", מדגיש פרופ' ארנון ויזניצר, מנהל בית חולים לנשים בבית החולים בילינסון, מקבוצת כללית. "פראצטמול נחשבת בטוחה לשימוש במהלך ההיריון, כל עוד המינונים הם סבירים. מינון סביר הוא כדור אחד מדי כארבע שעות, למשך תקופה קצרה".

    עוד מוסיף ויזניצר יש לקחת את המחקר בערבון מוגבל שכן מדובר במחקר אפידמיולוגי (חקר מחלות) – כזה הבוחן קשר סטטיסטי שבין קבוצות אוכלוסיה לבין מחלות, ואינו מזהה קשר של סיבה ותוצאה. בנוסף, המחקר לא ניטרל לדבריו משתנים מתערבים שיכולים היו להשפיע גם הם על הופעת אוטיזם, למשל אינפורמציה על מהלך הלידה וההיריון, או התייחסות לסיבה שבגינה האם נטלה פראצטמול. "אם האם סבלה ממחלת חום קשה שבגללה נטלה פראצטמול, ייתכן שזו הסיבה להפרעות ההתפתחות", אומר ויזניצר. "גם משקל לידה נמוך עלול לגרום לבעיות התפתחות בתינוק, אך משתנים אלה לא נוטרלו. המחקר הוא בעל חולשות רבות".

    סיבות נוספות לחולשותיו של המחקר הן היעדר ציון המינונים המדויקים של פראצטמול שנטלו האימהות ודיווח על צריכת התרופה בדיעבד. "המחקר מדווח על כך שכ-40% מהאימהות נטלו פראצטמול. אם אכן קיים קשר בין פראצטמול לאוטיזם, היינו מצפים לראות הרבה יותר אוטיזם באוכלוסיה", אומר ויזניצר. השורה התחתונה, לדבריו, היא "שאם אשה הרה אינה חייבת ליטול תרופה, שתימנע מכך. אולם ככלל, אין בעיה ליטול אקמול במינונים סבירים. אקמול במינונים גבוהים מסוכן, כי הוא עלול לגרום לאי ספיקה כבדית".

    המחקר לא בדק מדוע הנשים נטלו אקמול (צילום: ShutterStock)

    המחקר עקב אחר 2,644 זוגות שהורכבו מנשים ומילדיהן, ואלה נבדקו ותושאלו בנוגע להתפתחות הילד בשתי הזדמנויות: בגיל שנה (88% מהמשתתפים) ובגיל חמש (80% מהמשתתפים). תחילה, נשים נשאלו לגבי תדירות צריכת הפראצטמול בהיריון – אם לא נטלו כלל את התרופה, נטלו אותה באופן ספוראדי או באופן קבוע. לחוקרים התברר כי 43% מהילדים שעברו אבחון התפתחותי בגיל שנה ו-41% מאלה שעבור אבחון בגיל 5, נחשפו לתרופה כעוברים, עד לשבוע ה-32 להיריון.

    בקרב ילדים אלה, החוקרים מצאו שחשיפה לתרופה הגדילה את הסיכון לכך שיסבלו מתסמינים של היפראקטיביות. ילדים שאמותיהם נטלו את התרופה באופן קבוע – השיגו ציונים נמוכים יותר, בהשוואה לילדים אחרים, במבחנים שאמדו יכולות ריכוז, אימפולסיביות ועיבוד חזותי. כאשר השוו ציוניהם של הבנים לעומת אלה של הבנות, התגלה שבנים הראו יותר תסמינים מהספקטרום האוטיסטי, לעומת בנות.

    מובילת המחקר, החוקרת קלודיה אבלה-גארסיה ממכון CREAL בברצלונה, הדגישה כי החוקרים בחנו סימפטומים להפרעות קשב ותקשורת, ולא אבחנות רפואיות חד-משמעיות. בכל זאת, הוסיפה: "סימפטומים שמופיעים אצל ילדים עלולים להשפיע על תפקודם, גם אם הם לא חמורים דיה בכדי שיצדיקו אבחנה קלינית נוירו-התפתחותית".

    כיצד משפיע האקמול על העובר?

    החוקרים גם הציעו הסבר אפשרי לאופן שבו הפראצטמול עלול לפגום במערכת העצבים המרכזית. "הוא משכך כאב באמצעות השפעה על קולטנים קנבינואידים במוח", הסביר חוקר נוסף, ד"ר ג'ורדי גולבז. "מאחר שהקולטנים הללו מסייעים לקבוע כיצד נוירונים יתבגרו ויתחברו אחד לשני, הפרצטמול עלול לשנות את התהליך הזה". עוד הוסיף כי התרופה עלולה להשפיע לשלילה על התפתחותה של מערכת החיסון בעובר, או אף להיות רעילה עבור עוברים, "מכיוון שאין ביכולתם לעבד את התרופה בכבד באותו אופן כמו אצל מבוגרים". עוד השערה היא כי התרופה עלולה לגרום ל"עקה חמצונית" – נזק הנגרם לחלבונים ול-DNA בתאי הגוף, בגלל צורות פעילות מאוד של חמצן (רדיקלים חופשיים).

    על-פי אבלה-גארסיה, ההסבר לכך שהאפקט על בנים עלול להיות חזק יותר מאשר על בנות, הנו כי – "מוחם של בנים עשוי להיות רגיש יותר להשפעות חיצוניות מזיקות, בשנות החיים הראשונות".

    מסקנת החוקרים היא כי החשיפה המשמעותית לפראצטמול בשנים האחרונות בקרב נשים הרות עשויה להסביר את העלייה במספרם של הילדים הסובלים מהפרעות קשב ומהפרעות תקשורת, המצויות על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, הם הדגישו כי יש לערוך מחקרים נוספים בתחום – האומדים מינונים מדויקים של התרופה – בטרם ניתן יהיה לגבש מסקנות והמלצות סדורות בנושא.

    המחקר, אם כך, שנוי במחלקות, אולם החוקרים צודקים בכך שבשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית במספרם של הילדים הסובלים מאוטיזם. בנובמבר האחרון, לדוגמה, דיווח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) והמרכז לסטטיסטיקת בריאות בארה"ב (NCHS) כי בתוך שנה זינק ב-80% שיעור הילדים האוטיסטים בארה"ב. בשנים 2011-2013 דובר על ילד אחד עם אוטיזם על כל 80 ילדים, בני 3-17 (1.25%), אל מול 2.24% ב-2014 – ילד אחד עם אוטיזם על כל 45 ילדים. בישראל ההערכה היא כי שיעור הילדים הסובלים מאוטיזם הוא 1%, אחד לכל 100 ילדים (גידול של פי 50 לעומת הסטטיסטיקה שבה היה מדובר לפני עשור). בכל זאת, לא ברור אם שינויים אלה הם תוצאה של גידול במספר הילדים עם אוטיזם, או של אבחון-יתר. כך או כך, ידוע כי רוב משמעותי מקרב הילדים עם אוטיזם הנם בנים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully