הטמפרטורות עולות: חייבים להוריד חום?

טמפרטורת גוף נשמרת קבועה בסביבות 36.6 מעלות והיא נקבעת על ידי מערכת שדומה לטרמוסטט, שתפקידה לשמר על תנאים קבועים ואידיאליים לגוף. בתגובה לאיומים שונים, כמו מצבי זיהום למשל, הגוף מעלה את חום הגוף. על מנת להשיג את נקודת הייחוס החדשה פועל הגוף באמצעים שונים כמו העלאת קצב הלב, רעד וצמרמורות והגברת טונוס השרירים - כל זאת כדי לייצר חום מוגבר.

חום הוא תופעה שכיחה מאוד ולעתים עלולה להיות מטרידה. ההגדרה הכללית של חום היא עלייה של טמפרטורת הגוף מעל 38 מעלות. לרוב, כאשר חומנו עולה אנו חשים לא ברע, לא בהכרח רק בשל החום הגבוה, אלא גם בשל המצב או המחלה שגורמים לחום. ברוב המקרים החום הוא דווקא חשוב, משום שהוא ביטוי של מערכת ההגנה הטבעית של הגוף מפני זיהומים (חיידקיים ונגיפיים כאחד). מכיוון שחיידקים ווירוסים שתוקפים את גופנו אוהבים טמפרטורת גוף נורמלית, הם מתקשים להתרבות ביעילות בתנאים של חום גבוה.

מה גורם לחום? הגורם השכיח ביותר הוא זיהומים, כאשר השכיחים ביותר הם זיהומים נגיפיים (ויראליים) ואחריהם במידת השכיחות זיהום שנגרמים על ידי חיידקים. למרות זאת, מצבים רפואיים רבים יכולים לגרום לחום, גם כאלה שאינם קשורים לזיהומים, כמו למשל מחלות אוטואימוניות שונות וגם מחלות ממאירות.

החום בפני עצמו אינו מסוכן. אולם, מצב שבו החום עולה בצורה קיצונית מעל 40 מעלות צלסיוס ואשר קרוי היפרתרמיה יכול לגרום לסכנה. חום מעל 40 יכול להיגרם כתוצאה מזיהומים אולם גם ממכת חום, מתרופות שפוגעות במנגנוני ויסות החום בגוף ומפגיעות מוחיות שונות שמשפיעות על מנגנוני ויסות הטמפרטורה. ילדים וקשישים נוטים להיות יותר תסמיניים כאשר חום גופם עולה. התסמינים השכיחים כאשר עולה החום כוללים בין היתר עייפות, אי שקט וחוסר תיאבון. תסמינים נוספים תלויים במחלה שהובילה לחום ועשויים לכלול כאבי גרון, שיעול, כאבי אוזניים, הקאות ושלשולים.

חום הגוף שונה בהתאם למקום המדידה ולכן חשוב לשים לב להבדלים בין המקומות השונים.

הטיפולים הנפוצים ביותר לחום כוללים תרופות הנמכרות ללא מרשם כגון פרצטמול (אקמול) ואופטלגין וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, דוגמת אדוויל ונורופן. ילדים ובני נוער צריכים להימנע מנטילת אספירין לצורך הורדת חום, משום שאספירין בגילאים צעירים עלול להוביל למצב שקרוי תסמונת ריי - מחלה נדירה הגורמת נזק חמור לכבד ולמוח, נגרמת כנראה עקב נטילת אספירין בזמן מחלה נגיפית. אצל ילדים עלול להיווצר נזק קבוע למוח.

ישנם אנשים שעבורם כל חום דורש בדיקה רפואית. אוכלוסיות אלה כוללות למשל תינוקות עד גיל ארבעה חודשים, שעבורם כל עליית חום מחייבת בדיקת רופא. בילדים בני פחות משנתיים רצוי להיבדק כאשר החום נמשך יותר מיממה, או יותר משלושה ימים בילדים מעל גיל שנתיים. אוכלוסיה נוספת היא של חולים מדוכאי חיסון ומושתלים, שגם עבורם המדידה והפנייה לבירור היא קריטית. בכל מצב שבו את החום מלווים תסמינים מדאיגים כדוגמת שינוי במצב ההכרה, קוצר נשימה, קושי בהנעת הצוואר, או פריחה - מומלץ להיבדק בהקדם.

חום הוא מחלה: מיתוס. חום הוא תסמין של מחלה ולא מחלה בפני עצמה. החום נגרם על ידי הגוף כתגובה כנגד זיהומים או כתוצאה ממצב דלקתי אחר.

חומרת החום תמיד קשורה לחומרת המחלה – לרוב, לא נכון. למעט מצבים יוצאים מן הכלל (כמו בהיפרתרמיה) חום של 38 יכול להופיע עם מחלה משמעותית וחום 39 יכול להופיע עם הצטננות פשוטה ואין בהכרח קשר בין מידת החום לחומרת המחלה. חשוב גם לשים לב למצב הכללי, שעשוי להיות משמעותי יותר מאשר החום עצמו.

חום חייבים להוריד ברגע שהוא עולה – מיתוס. החום מסייע לגוף להילחם בזיהומים. טיפול בחום הוא הכרחי רק כאשר הוא גורם לאי נוחות, ומטרת הטיפול היא להקל על התסמינים. גם אם החום לא ירד בחזרה לחום נורמלי אבל אתם חשים טוב יותר, אין צורך להחזיר את החום לגמרי לנורמה.

כשעולה חום חשוב להתכסות היטב ולהתלבש חם – מיתוס. המפתח להקלה על החום הוא להימנע ממצב שבו החום עולה ללא שליטה. חשוב לנוח והלקפיד על שתייה מספקת. אפשר להתכסות אבל בשמיכה דקה ולא עבה. מוטב ללבוש בגד קל ולהימנע מללבוש שכבות רבות, שכן הן עלולות להגביר את החום ואת אי הנוחות.