בווידיאו: התינוק שממש, אבל ממש, אוהב שמקריאים לו סיפורים
עד לפני זמן לא רב ספרים לילדים ונוער נבחרו במערכת החינוך ובמסגרת המשפחתית לעיתים קרובות על פי הנושא והמסר שלהם. מסיבה זו ומסיבות נוספות, גידלנו דורות של ילדים שלא נטו לקרוא יצירות ספרות מרצונם בימי נעוריהם ובבגרותם, לא העשירו את אוצר המילים שלהם ולא הפנימו ערכים מהותיים.
בימינו גישה זו השתנתה, ותכנית הלימודים נועדה בעיקרה להעניק חוויות והתנסויות אסתטיות, שבאמצעותן יבינו התלמידים טוב יותר את עצמם ואת זולתם, יפתחו את הדמיון והאינטלקט, יפתחו אהבת קריאה ומודעות ספרותית ואת היכולת להעריך יצירות ספרות. כלומר, הדגש מושם עתה בחוויה המשמעותית המוענקת לקוראים ולשומעים. חוויה זו היא קוגניטיבית, רגשית, חושית, ערכית-ומוסרית ועיקרה הוא לא בהכרח במסר הדידקטי הנוגע לתחומים אחרים.
עוד בנושא:
תתפלאו, אבל לא כל ספר טוב לילדים שלכם
הורים, כך תיצרו חזית אחידה מול הילדים
שיחת נזיפה: הורים, תפסיקו לאחר עם הילד לגן
אבל איך נדע אם היצירה עשויה לספק לילדים או לבני הנוער חוויה משמעותית כזאת, שגם תפתח אצלם את אהבת הקריאה בעתיד? הנה כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב:
1. בידקו אם השפה עשירה או דלה. שפה עשירה תאפשר חוויה הנובעת מכל מה שהוא מעבר למשמעות המילים כפשוטן (בהבדל משפה בטקסטים מידעיים, למשל). דוגמאות לשפה עשירה הן שימוש בדימויים, מטאפורות, צירופי מילים, משחקי לשון, אוצר מילים עשיר, ביטויים מקוריים ועוד. בספריה של נורית זרחי, למשל, נמצא תמיד שפה עשירה מאוד. גם השפה בספרה של שלומית כהן-אסיף "הנמר של שלמה המלך" עשירה ורבת משמעויות, וכך גם בספר "על עלה ועל אלונה" מאת שירה גפן. דוגמאות רבות נוספות נוכל למצוא בספריהם של סופרים וסופרות עבריים ומתורגמים.
2. בחנו את אופן עיצוב הדמויות. הדמויות בספרות איכותית-חווייתית אמורות להיות מורכבות ולא חד ממדיות. הן אמורות להשתנות ולהתפתח במהלך הסיפור. כמו כן, האפיון שלהן אמור להיות עקיף, מתוך המעשים שלהן והדיבור, ולא ישיר.
כמה דוגמאות לכך ניתן למצוא בדמויות בספרים כמו "מיץ פטל" מאת חיה שנהב, דמותה של אוליביה בסדרת "אוליביה" מאת איאן פלקונר, דמותה של קלמנטיין בסדרת "קלמנטיין" מאת שרה פינקפר, דמותו של שיילו בסדרת "שיילו" מאת פיליס ריינולדס ניילור, הדמויות הנשיות בסדרת "יומני המכשפות לבית קייהיל", הדמויות בסדרת "לולה" מאת איזבל אבדי ועוד יצירות רבות לילדים ולנוער.
3.לכל שלב בעלילה אמורה להיות משמעות ביחס לשלב שלפניו וביחס לשלב שאחריו. לא נדרשת אמנם בהכרח רציפות כרונולוגית, אך אם נדמיין מגדל של קוביות - עלינו לבחון האם לכל קוביה יש משמעות בדיוק במקום שהיא נמצאת בו במגדל. כך, שוב, ביצירה "מיץ פטל". כך גם ביצירות "תירס חם" ו"מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות. אפשר להזכיר גם את "לילה בלי ירח" מאת שירה גפן ואתגר קרת, את "ביום שמש בהיר" מאת טלי כוכבי או "אבא עושה בושות" מאת מאיר שלו ועוד יצירות טובות רבות.
4. איורים הם לא רק להמחשה. באמצעות הטכנולוגיה של ימינו העולם מומחש על היבטיו השונים לילדים מגיל צעיר מאוד. לכן, תפקיד האיורים בימינו הוא להוסיף על המלל, להרחיב, להעשיר, ולהעמיק אותו. האיור הוא יצירת אמנות חזותית המוגשת בצד יצירת האמנות המילולית, ויחד הן מהוות יצירת אמנות כוללת, רבת רבדים ומשמעויות. שתיהן מאפשרות במיטבן לכל ילד להכניס את עולמו האישי ליצירה ולחוות אותה באופנים שונים ומורכבים, המתאימים לו. כך, שוב, בסדרת "אוליביה" למשל, או ביצירותיו של גלעד סופר "חופשה", "שפן", "נמאס" ועוד. כך גם ביצירותיו הנפלאות של בוב גרהם "איך לרפא כנף שבורה?" ו"אוטובוס ושמו עדן", וכך ביצירתו המתורגמת של ז'יל בשלה "החתול שלי הכי טיפש בעולם".
5. חשוב לבדוק את תפיסות העולם ביצירה. לעתים אנו בוחרים ספרים לפי הנושא ולפי תפיסות העולם המוצהרות בהם. ואולם, עלינו לבחון גם את תפיסות העולם המשתמעות מן הטקסט, והמובלעות בו. לעתים נמצא כי היצירות מעודדות בסמוי אלימות, גזענות, דחייה של מי שנחשב לחריג - או שהיצירות אינן מתחשבות בהיבטים מהותיים של קיימות, היחס בהן לבעלי חיים בעייתי, ההיבטים המגדריים שמרניים או סטריאוטיפיים ומפלים וכן הלאה.
6. אם נמצא ביצירות הומור, נבדוק האם ההומור מתוחכם, שנון ומשמעותי.
7. ישנם ספרים שאהבנו בילדותנו, אך אינם מתאימים לימינו. הקלאסיקות הן היצירות שפרצו גבולות זמן ולעתים גם גבולות מקום, אבל לא כל יצירה מתאימה לתקופות שונות. תפיסת הילד בימינו השתנתה, והילדים של היום אינם הילדים שהיינו אנו. מאחר שהילדים של היום חשופים לעולם על היבטיו השונים באמצעי התקשורת המודרניים, מתמודדים הספרים בימינו עם היבטים שלא היה נהוג להתמודד איתם בספרות הילדים והנוער של פעם. לכן עלינו להשתדל להימנע מדחייה על הסף של כל מה שלא הכרנו בימינו ולהיות פתוחים ומודעים לשינויים המתחוללים סביבנו. לדוגמה, הסדרה "משחקי הרעב" מתמודדת באופן אמיץ ומציבה דווקא נערה במרכזה כנאבקת למען המוסר בעולם שלמרבה הצער משקף את עולמנו, שאליו אנו מגדלים את הדור הצעיר.
יש קריטריונים רבים נוספים, שבעזרתם נוכל לבחור לדור הצעיר ספרים שעשויים להעניק להם חוויה משמעותית ולפתח את יכולותיהם
3. לכל שלב בעלילה אמורה להיות משמעות ביחס לשלב שלפניו וביחס לשלב שאחריו. לא נדרשת אמנם בהכרח רציפות כרונולוגית, אך אם נדמיין מגדל של קוביות - עלינו לבחון האם לכל קוביה יש משמעות בדיוק במקום שהיא נמצאת בו במגדל. כך, שוב, ביצירה "מיץ פטל". כך גם ביצירות "תירס חם" ו"מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות. אפשר להזכיר גם את "לילה בלי ירח" מאת שירה גפן ואתגר קרת, את "ביום שמש בהיר" מאת טלי כוכבי או "אבא עושה בושות" מאת מאיר שלו ועוד יצירות טובות רבות.
4. איורים הם לא רק להמחשה. באמצעות הטכנולוגיה של ימינו העולם מומחש על היבטיו השונים לילדים מגיל צעיר מאוד. לכן, תפקיד האיורים בימינו הוא להוסיף על המלל, להרחיב, להעשיר, ולהעמיק אותו. האיור הוא יצירת אמנות חזותית המוגשת בצד יצירת האמנות המילולית, ויחד הן מהוות יצירת אמנות כוללת, רבת רבדים ומשמעויות. שתיהן מאפשרות במיטבן לכל ילד להכניס את עולמו האישי ליצירה ולחוות אותה באופנים שונים ומורכבים, המתאימים לו. כך, שוב, בסדרת "אוליביה" למשל, או ביצירותיו של גלעד סופר "חופשה", "שפן", "נמאס" ועוד. כך גם ביצירותיו הנפלאות של בוב גרהם "איך לרפא כנף שבורה?" ו"אוטובוס ושמו עדן", וכך ביצירתו המתורגמת של ז'יל בשלה "החתול שלי הכי טיפש בעולם".
5 חשוב לבדוק את תפיסות העולם ביצירה. לעתים אנו בוחרים ספרים לפי הנושא ולפי תפיסות העולם המוצהרות בהם. ואולם, עלינו לבחון גם את תפיסות העולם המשתמעות מן הטקסט והמובלעות בו. לעתים נמצא כי היצירות מעודדות בסמוי אלימות, גזענות, דחייה של מי שנחשב לחריג - או שהיצירות אינן מתחשבות בהיבטים מהותיים של קיימות, היחס בהן לבעלי חיים בעייתי, ההיבטים המגדריים שמרניים או סטריאוטיפיים ומפלים וכן הלאה.
6. אם נמצא ביצירות הומור, נבדוק האם ההומור מתוחכם, שנון ומשמעותי.
7. ישנם ספרים שאהבנו בילדותנו, אך אינם מתאימים לימינו. הקלאסיקות הן היצירות שפרצו גבולות זמן ולעתים גם גבולות מקום, אבל לא כל יצירה מתאימה לתקופות שונות. תפיסת הילד בימינו השתנתה, והילדים של היום אינם הילדים שהיינו אנו. מאחר שהילדים של היום חשופים לעולם על היבטיו השונים באמצעי התקשורת המודרניים, מתמודדים הספרים בימינו עם היבטים שלא היה נהוג להתמודד איתם בספרות הילדים והנוער של פעם. לכן עלינו להשתדל להימנע מדחייה על הסף של כל מה שלא הכרנו בימינו ולהיות פתוחים ומודעים לשינויים המתחוללים סביבנו. לדוגמה, הסדרה "משחקי הרעב" מתמודדת באופן אמיץ ומציבה דווקא נערה במרכזה כנאבקת למען המוסר בעולם שלמרבה הצער משקף את עולמנו, שאליו אנו מגדלים את הדור הצעיר.
יש קריטריונים רבים נוספים, שבעזרתם נוכל לבחור לדור הצעיר ספרים שעשויים להעניק להם חוויה משמעותית ולפתח את יכולותיהם, אך אלה המרכזיים שבהם. ובצד זאת - הילדים יכולים לקרוא ספרים שהם בוחרים בהם, גם אם נחשוב שאינם איכותיים. אם יכירו את המכלול, יוכלו לפתח טעם אישי ולבחור בכל רגע בחייהם לקרוא את מה שמתאים להם מתוך מגוון הספרים הקיים .
דר' חנה לבנת היא ראש מרכז ימימה לספרות ילדים ונוער, המכללה האקדמית בית ברל