פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תתפלאו, אבל לא כל ספר טוב לילדים שלכם

      הרבה מאוד הורים מרגישים תחושת גאווה כאשר השידה בחדר של ילדם מלאה בספרים, אבל בפועל - לא כל ספר תורם להתפתחות הילד, וחשוב לבחור את הספרים הנכונים. ד"ר אייל דורון מסביר

      ילד קורא ספר (ShutterStock)
      כאן קוראים לשם כיוון (צילום: shuttesrstock)

      אנחנו לא בוחרים ספרים, אנחנו לרוב פשוט קונים כמה שיותר. מביאים מתנה, רוכשים במבצע, מעמיסים בערימה, כי "להזיק זה בטח לא יכול". החלום הרטוב הוא להיכנס הביתה ולראות את הילד שלנו על הספה עם ספר. לריב עם הילד - "תפסיק כבר לקרוא", או לנהל שיחה נונשלנטית עם השכנים ולראות אותם מציצים בקנאה בילד שלך, בתולעת ספרים המתוקה שגידלתם.

      בחזרה למציאות: אנחנו ממשיכים להתפעל מספרים, ומצד שני להביט בחשדנות על כל מסך בסביבה. ספר נראה לנו כמו הזמנה לחוויה מפתחת, מסך כמו מקור להפרעת קשב ועיכוב התפתחותי. המחקרים מוכיחים אחרת, אבל למי יש כוח לעיין בהם כשצריך לקרוא כל הזמן ספרים.

      80% מספרייה ממוצעת של ילד כבן עשר הם ספרים שרצוי לא לפתוח, בוודאי שחבל לקרוא. יש קלאסיקות וספרי מופת, יש ספרים מלאי דמיון, אבל הרוב אינו כזה, הרבה פעמים להפך. הנה כמה נקודות שכדאי להתייחס אליהם בקשר האפשרי שבין ספרים, קריאה וחשיבה יצירתית.

      ילד קורא ספר (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: shutterstock)

      1. היזהרו מחיקויים
      הנטייה לקחת מקור של אגדה, סיפור מיתולוגי או פרשות מהתנ"ך ולהפוך אותם לגרסה בחרוזים קצרים - מסוכנת. לרוב מדובר בקיצור שטחי, פשטני וחסר ערך. קלאסיקה שנגרסת לחרוזים. גרסה פשטנית שהורסת את המפגש הקסום שהיה אמור להיות לילד שלכם עם המקור שהפך בצדק לקלאסיקה. בשם הפחד מעלילה מותחת, או רגעים של אלימות, מדללים שלא בצדק אגדות עם מוכרות לחמשירים מתקתקים. יש סופרים, כמו מאיר שלו למשל, שמגישים פרשנות אישית, לא פשוטה, לסיפורים במקרא, אבל ברוב המקרים זה לא המצב. לכן - חפשו את המקור,ואם זה קצת מורכב או מאתגר, נסו לפענח ביחד. הנה סיבה טובה לקרוא בשניים לפחות.

      2. מוטיבציה פנימית
      לא בטוח שתאהבו את זה, אבל חלק גדול מהיום הילד שלכם מותקף בבית ספר בשיטת התגמולים והתמריצים: "תהיו בשקט, תקבלו הפסקה ארוכה", "הראשון שגומר לקרוא, מקבל". לא מעט פעמים זה ממשיך בבית. ככה חוברים מורים והורים להרגיל את הילד לפעול מתוך מוטיבציה חיצונית. אלה חדשות לא טובות לאושר שלו ולמימוש העצמי שלו, וגם לסיכוי שלו להיות יצירתי. אנחנו רחוקים משיאנו כשאנחנו פועלים מתוך תמריץ חיצוני.

      לכן, כשהילד שלכם מתעניין במשהו נסו למלא את הבית בספרים בנושא. הוא אוהב את שחקן הכדורגל מסי וחוקר עליו ברשת - תוכיחו לו שספרים שמספרים על סיפור ילדותו של השחקן מגלים לו עולם ומלואו. תוכיחו לילדים שבכל נושא יש נתונים וסטטיסטיקות, אבל ספר טוב יכול להכניס אותם לעולם של האדם כפי ששום דבר אחר כמעט לא יכול וצרבתם אצלו את הרעיון שספר לוקח אותך צעד אחד קדימה.

      אמא מקריאה סיפור לבתה (ShutterStock)
      הפסיקו לקרוא ברכע הכי מותח (אילוסטרציה: shutterstock)

      3. הבית אשם
      הורים מטיפים לילדים לקרוא, ולרוב אינם קוראים בעצמם. הילד אינו לומד ממה שתגידו לו, אלא בעיקר מלמידה אגבית - האופן בו אנו מגיבים או מתנהגים. מתי לאחרונה ראה אתכם כשחזר הביתה יושבים על הספה עם ספר ביד? מתי צעדתם איתו יחד להחליף ספר או לקנות ספר חדש עבור שניכם? מתי דברתם בארוחה על ספר שקראתם? על רעיון שקיבלתם מהספר, או דמות שרגשה אתכם? מתי הלכתם כל המשפחה להצגת ילדים, אבל רק אחרי שכולם קוראים את המקור ומנסים לנחש איך זה יהיה?

      אין טעם למלא את השולחן בסלון בספרים אם אבא ואמא לא קוראים. האם בחופשות משפחתיות אתם מביאים ספר או בוהים בטלוויזיה? הילדים שלכם מציצים בכם בסקרנות, בכל צעד שלכם, סופגים ומאמצים. תמצאו ספרים שאתם באמת אוהבים, לא כי הם חשובים או מדוברים, אלא ספרים שתוכלו להתחבר אליהם לעומק. קשה למכור למישהו מוצר שאתה לא מאמין בו בעצמך. מביני דבר אומרים שזה בלתי אפשרי.

      4. הזמנת מסע
      כל ספר טוב מזמין קורא למסע. ספר טוב הוא הזדמנות נהדרת להזדהות ולהפעיל את הדמיון,לבקר בעולם אחר ולהיכנס לנעליים של דמות אחרת. לאורך זמן ולעומק. כשזה קורה מדובר בקסם גדול. חשוב ל"היכנס לנעליים של הדמות". אפשר לצעוד ברחוב ולשאול את הילד: מה הדמות הראשית מהספר היתה עושה כאן ועכשיו? מה היתה חושבת על כולם מסביב? איך היתה מרגישה? את מי לא היתה סובלת? מה היתה מעירה על ילד מעצבן? ילד שצועד ברחוב ומגניב חיוך סודי בינו לבין דמות שהכיר בספר, מפתח עולם פנימי עשיר ומרתק. הוא כבר אף פעם לא יצעד לבד.

      5. להפסיק לקרוא ברגע של מתח
      למי שעוד קורא עם הילדים לפני השינה - נסו בהזדמנות הקרובה להפסיק לקרוא בנקודה מותחת, סגרו את הספר ונסו לנחש יחד איך זה ימשיך. כנסו לסוג של קרב מוחות עם הסופר, הדמיון שלכם מול הדמיון שלו. חשוב לחכות בסבלנות עד למחרת בערב. זה תרגיל נחמד שעוזר מאוד לחשוב על הספר ועל הסגנון שלו. על הדרך שהגיוני שהספר הזה, או הסופר הזה, כותבים וחושבים. כעבור זמן קצר יחסית הילד שלכם יפתח יכולת להגיד משפטים כמו "לא הגיוני שהספר ימשיך לשם, זה לא מתאים לסופרת הזאת". זהו הרגע להיות באמת גאים, הפעם בצדק.

      ד"ר אייל דורון הוא מייסד קייטנת SEISEI לפיתוח חשיבה יצירתית בילדים