תתחילו לדאוג: מה הולך להעסיק את עולם הבריאות ב-2016?

בווידיאו: יש שיטה חדשה למדוד אם גם אתם סובלים ממגיפת ההשמנה

מהן המחלות והתופעות הבריאותיות המדאיגות ביותר, שילוו את ארגוני הבריאות בישראל ובעולם ב-2016? לבד מכמה תופעות ידועות ובלתי משתנות – כמו סרטן ואלצהיימר – בשנה הקרובה יידרשו מערכות הבריאות להתמודד גם עם איומים חדשים, כמו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והרעלות מזון. מבלי להיכנס לפאניקה: להלן הרשימה המלאה.

ארה"ב – שיאנית ההשמנה בעולם המערבי – בישרה בדצמבר כי שיעורי הסוכרת במדינה נמצאים לראשונה במגמת ירידה וכי גם שיעורי השמנת היתר התייצבו בשנים האחרונות. למרות הבשורות המעודדות, בחינה גלובאלית מגלה כי מגפת ההשמנה רחוקה מלהראות סימני היחלשות, ואף ההפך מכך: ממדיה רק מוסיפים לגדול. על-פי ארגון המדינות המפותחות OECD, השיעור הממוצע של השמנת היתר בקרב מבוגרים (15 ומעלה) עלה מ-15% ב-2000 ל-18% ב-2013.

ישראל אמנם נמצאת מתחת לממוצע, אך גם אצלנו שיעור האנשים שסובלים מהשמנת יתר עלה בטווח הזמן הזה מ-13% לכ-16%. היעד של משרד הבריאות הוא להוריד את השיעור ל-13.8% (בקרב בני 20 ומעלה) עד 2020. על-פי משרד הבריאות, אגב, נשים בישראל סובלות כיום מהשמנת יתר יותר מגברים. אם מתבוננים על הקשר שבין סטטוס משפחתי להשמנה, מגלים שרווקים הם הרזים ביותר, אחר כך אנשים גרושים ונשואים ולבסוף – אלמנים.

השמנת-יתר, מדגיש המשרד, מסוכנת מאוד לבריאות ואף עלולה לגרום למוות: "אחד מכל 10 מקרי מוות בארה"ב היה על רקע השמנה. אצל אנשים עם השמנת יתר הסיכון למות גדול פי 2-3 בהשוואה לאנשים עם משקל תקין". סכנות בריאותיות נוספות הקשורות בהשמנת יתר: התקפי לב, סוכרת, אסתמה, דלקת פרקים, סרטן, דיכאון, דום לב בשינה סיבוכי הריון ולידה ועוד. וההשמנה הזו מגיעה כמובן גם עם תג מחיר כלכלי, המוערך בישראל בכ-6 מיליארד שקל בשנה, כרבע מכלל תקציבו השנתי של משרד הבריאות. הגורם העיקרי המוביל להשמנת יתר: שילוב של אכילה מופרזת ובלתי מזינה, עם אורח חיים "יושבני" – כלומר, כזה שבו ממעטים לזוז.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) התריע באחרונה בדוח מסכם ל-2015 כי סביב 60% מהאירופאים כיום סובלים מהשמנת יתר. "השמנת יתר עלולה לקצר את חייכם בכ-14 שנה", נכתב שם. "לראשונה אי פעם, ייתכן שנראה מצב שבו תוחלת החיים של הדור הצעיר תהיה נמוכה מזו של הוריו". המדינות המערביות "השמנות" ביותר על-פי OECD: ארה"ב, מקסיקו, ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה, צ'ילה ובריטניה. המדינות "הרזות" ביותר: יפן, קוריאה, איטליה, שווייץ, הולנד, שוודיה ואוסטריה.

המצאת האנטיביוטיקה נחשבת לאחת מתגליות הענק של עולם הרפואה. אבל בשנים האחרונות מתברר כי אם בעבר אנשים מתו בגלל מחסור באנטיביוטיקה, הרי שכיום הם מתים בגלל שימוש יתר בתרופה. הסיבה: ככל שהשימוש באנטיביוטיקה גובר, כך רואים יותר מקרים של חיידקים המפתחים עמידות לתרופה. במצב זה, מחלות טריוויאליות עלולות להפוך לחשוכות מרפא ואף להסתיים במוות. לפי משרד הבריאות הישראלי, ב-2014 מתו 2,000 בני אדם בגלל הידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בארה"ב מתים מסיבה זו כ-23 אלף איש מדי שנה.

הסכנה הטמונה בעמידות לאנטיביוטיקה נעשתה מוחשית, אחרי שבשנה האחרונה דיווחו מדענים כי איתרו גן מסוים בחיידקים הגורם להם לפתח עמידות בפני קוליסטין, אנטיביוטיקה מסוג "המוצא האחרון". בהמשך התברר כי חיידקים אלה אותרו בדנמרק ובסין וכעת מתברר שהם הגיעו גם לאנגליה, "מה שמעורר חיפוש גלובאלי אחרי הגן", נכתב ב-New Scientist.

החוקרים חוששים מכך שהחיידקים שאיתרו – הגורמים לזיהומים במעיים, בשתן ובדם – יפתחו עמידות בפני כל סוגי האנטיביוטיקה, מה שיהפוך זיהומים שכיחים ל"בלתי ניתנים לריפוי". התופעה הזו מכונה על ידי רופאים ומדענים: "האפוקליפסה של האנטיביוטיקה". הם הזהירו: "אלא אם משהו מהותי ישתנה, רופאים יתמודדו בקרוב עם מציאות שבה ייאלצו לומר לחולים – 'סליחה, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בשבילכם'".

באוקטובר התריע המרכז לחקר התפתחותן של מחלות, כלכלה ומדיניות בארה"ב (CDDEP) כי השימוש העולמי באנטיביוטיקה זינק ב-30% בין השנים 2000-2010 – גידול שמיוחס בעיקר לשימוש הגובר בתרופה במדינות כמו דרום אפריקה והודו. במדינות אלה אנטיביוטיקה נמכרת ללא מרשם רופא והתנאים הסניטאריים השוררים בהן ירודים. לפי CDDEP, שיעור ההידבקויות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה בשם קלבסיאלה פנאומוניה זינק בהודו מ-29% ב-2008 ל-57% ב-2014.

סיבה נוספת ומשמעותית להתרבותם של חיידקים עמידים היא שימוש נרחב באנטיביוטיקה כתוסף מזון לעופות ובעלי חיים אחרים. מגדלי עופות רבים בכל העולם, לרבות ישראל, משתמשים באנטיביוטיקה כתוסף מזון, שכן היא מבטיחה את בריאותם של העופות ומאיצה את גדילתם. אבל מרגע שחיידקים בבעלי חיים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, הם עלולים לעבור בקלות גם לבני אדם.

אף שבאירופה אנטיביוטיקה אינה עוד מותרת לשימוש כתוסף גידול לבעלי חיים – מהלך שככל הנראה יאומץ גם בישראל בקרוב – היא עדיין ניתנת להם כתרופה. כמו כן, מדענים וארגוני בריאות חוששים כעת מכך שמיני חיידקים "מחוסנים" לאנטיביוטיקה יתפשטו מהמזרח לכל העולם. "זה רק עניין של זמן עד שהגן שאיתרנו ייהפך לגלובאלי", התריע המיקרוביולוג הבריטי טימותי וולש שהשתתף במחקר, "ברגע שזה יקרה, נדע שהחל העידן הפוסט-אנטיביוטי".

"אנטיביוטיקה היא משאב מתכלה ואנו רואים שחיידקים מפתחים עמידות לכל סוגי התרופות. לכן כשמדברים על 'העידן הפוסט אנטיביוטי', לא מדובר בתחזיות בעלמא", מסכימה ד"ר מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומנהלת מרכז האיידס בבית החולים מאיר, מקבוצת הכללית. "הסיבה לכך פשוטה: ככל שמשתמשים יותר בתרופה, כך היא מתכלה יותר. הפתרון היחיד הוא הקפדה על שימוש מושכל באנטיביוטיקה. יש לחנך רופאים לא להשתמש באנטיביוטיקה לחינם וגם לחנך מטופלים לא לדרוש אנטיביוטיקה כאשר יש להם שפעת (מחלה נגיפית, שאינה מושפעת מאנטיביוטיקה, ה"ו). יש גם להחמיר את המאבק נגד השימוש באנטיביוטיקה כתוסף תזונה לבעלי חיים". עוד היא מוסיפה: "אנו חיים בעולם גלובאלי, ולכן חיידקים עמידים שמתגלים במדינה אחת, עוברים בשלב זה או אחר לאחרת".

לדברי חוברס, "החיידקים העמידים עולים לנו בחיים. מקרים שבהם אנשים נדבקים בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה כלל אינם נדירים. בנוסף, לפעמים חולפים כמה ימים עד שמוצאים תרופה מתאימה לאדם חולה – וגם בכך טמונה בעיה. אלה ימים מבוזבזים. אם חברות התרופות יפתחו עוד סוגי אנטיביוטיקה זה יהיה מצוין, אך אין להן אינטרס לעשות זאת".

אז אין מנוס מכך שיגיע הנה העידן הפוסט-אנטיביוטי?

"השאלה היא באיזה קצב זה יקרה. תחת בקרה וחינוך נכונים, ניתן לשלוט בקצב שבו מתרחש התהליך".

ב-2050 העולם צפוי להיות זקן הרבה יותר מאשר הוא היום, ואולי גם עצוב וחולה יותר – כך לפני נתונים המופיעים בדוח "מבט לבריאות" (Health at a glance) 2015, של ארגון OECD. למעשה, בממוצע, שיעור האנשים בני 65 ומעלה במדינות המערב צפוי לגדול מ-15% כיום ל-27% ב-2050. המדינות שבהן חלקם של הזקנים יהיה הגדול ביותר ב-2050 הן יפן, קוראה הדרומית, ספרד, גרמניה ואיטליה. קבוצת המדינות "הצעירות" יותר כוללת את דרום אפריקה, הודו, אינדונזיה מקסיקו – וגם ישראל. בכל זאת, גם אצלנו האוכלוסיה תזדקן, ועד 2050 17% מהאנשים יהיו בני 65 פלוס, בהשוואה ל-10% כיום. הזדקנות האוכלוסיה נובעת מכך שתוחלת החיים במערב עולה כל הזמן, אך במקביל אנשים נוטים להביא לעולם פחות ילדים מבעבר.

המשמעות: בקרוב מאוד מדינות יתמודדו עם יותר אנשים בודדים וחולים, הנסמכים על שירותי הבריאות והרווחה. כך למשל, אם כיום 47.5 מיליון איש ברחבי העולם חיים עם דמנציה – מכלול של הפרעות מוח הקשורות בגיל מבוגר, כולל אלצהיימר – הרי שב-2050 מספרם יהיה 135.5 מיליון איש. בישראל צפוי לגדול שיעור האנשים שסובלים מדמנציה מ-1% כיום ל-1.5% ב-2035. ההערכות לגבי אלצהיימר מדברות על 1% מאוכלוסיית העולם שילקו במחלה ב-2050.

מאחר שאלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא, ברור כי אם יותר ויותר אנשים ימשיכו לסבול ממנה – הנטל עליהם, על משפחותיהם ועל מערכת הבריאות יהיה כבד מאוד. לפי הדוח, ישראל היא בין המדינות שצפויות לסבול ממצוקה גדולה במיוחד בתחום המחסור במיטות פנויות בבתי חולים ומוסדות לקשישים. "מציאת תרופה לדמנציה חייבת להיות מטרה ארוכת טווח", כתבו חוקרי OECD, "אך בינתיים עלינו לשפר את חייהם של מיליוני אנשים שחיים עם דמנציה כיום".

בדידות – תופעה שמאפיינת אנשים מבוגרים – היא לכשעצמה גורם סיכון לתחלואה ובהחלט ייתכן שיש גם קשר בין בדידות לדמנציה ואלצהיימר. היזמת הישראלית צמרת פירסט, המפתחת מיזם חברתי-כלכלי לגיל השלישי, אמרה בהרצאה מקומית של TED במאי האחרון: "בדידות – כגורם סיכון למוות – מקבילה לעישון של 15 סיגריות ביום. היא עלולה לגרום לדיכאון, וגם לאלצהיימר".

למרות עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי, שלווה גם בלא מעט פריצות דרך, המאבק העולמי בסרטן רחוק מניצחון. נכון להיום, מחלת הסרטן היא גורם המוות מספר שתיים בעולם כולו ומספר אחת בישראל. יותר מכך: על-פי תחזית של משרד הבריאות מ-2011, אחד מכל שלושה ישראלים צפוי ללקות בסרטן במהלך חייו. קרן מחקר הסרטן הבינלאומית (World Cancer Research Fund International) קובעת כי מספר מקרי הסרטן שאותרו בכל העולם ב-2012 (14.1 מיליון מקרים) צפוי כמעט ולהכפיל את עצמו עד 2035, ולהגיע ל-24 מיליון מקרים.

כיצד ייתכן שהסרטן טרם נעצר? חוקרי OECD אינם יודעים לתת הסבר של ממש, אלא רק טוענים כי "תמותה ממחלות לב ירדה בשיעורים גדולים יותר בהשוואה לתמותה מסרטן". בקיצור, בכל הנוגע לסרטן – רב הנסתר על הגלוי, והדרך עד למיגור המחלה עוד ארוכה. סרטני ריאות ושד הם הקטלניים ביותר מבין כלל סוגי הסרטנים עבור נשים, ואילו אצל גברים מדובר בסרטן הריאות. סך הכל, הסרטן הנפוץ ביותר בעולם כיום הוא סרטן הריאות, ואחריו סרטן השד וסרטן המעי הגס.
לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי, המדינות שבהן שיעורי הסרטן הם הגבוהים ביותר הן דנמרק, אוסטרליה, בלגיה, נורווגיה וארה"ב, ואילו אלה שבהן רואים שיעורי סרטן נמוכים יותר הן מקסיקו, יוון, צ'ילה, טורקיה ויוון. הפער הזה מעיד על כך שסרטן הוא מחלה המאפיינת את העולם המתועש, על התזונה הלקויה והרעלים שרווחים בו. בכל זאת, במדינות מתפתחות רואים מקרים רבים יותר של תמותה מסרטן וכן של סוגי סרטן ניתנים למניעה באמצעות חיסון (כמו סרטן צוואר הרחם וסרטן הכבד), בהשוואה למדינות המפותחות.

"בארה"ב, לדוגמה, אוכלים הרבה ג'אנק פוד ורובצים מול הטלוויזיה. יש לזה מחיר", הסביר לאחרונה ד"ר יוסף ברנר, המנהל בדימוס של המכון האונוקולוגי בבית החולים וולפסון ומנהל המרכז הרפואי ניו-הופ לטיפולים משלימים בסרטן. "גם הישראלים אימצו הרגלים דומים. ויש פקטור נוסף: תוחלת חיים. במדינות המערב תוחלת החיים גבוהה יותר בהשוואה למדינות המפותחות פחות, וככל שאנשים חיים יותר, כך עולה הסיכוי ללקות בסרטן". על-פי ברנר, כמחצית ממקרי הסרטן ניתנים למניעה מראש על ידי אימוץ הרגלי חיים בריאים.

בישראל שיעורי הסרטן גבוהים יותר בהשוואה לממוצע של מדינות OECD: כ-283 מקרים לכל 100 אלף אנשים. עם זאת, התקצוב שמקנה ישראל לחקר הסרטן נמוך מאוד: ב-2014 השקיעה ישראל בחקר הסרטן 2.8 שקל לאדם, בהשוואה לכ-70 שקל לאדם לערך בארה"ב.

רובנו כבר לא צריכים לחשוש מפני מחלות קטלניות ומוות הנובעים מהרעלת מזון, אך זה כלל לא המצב בעולם השלישי. למעשה, אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם (600 מיליון איש) לוקים בהרעלת מזון מדי שנה ו-420 אלף איש מתים כתוצאה מכך – ורבים מהם ממוקמים ביבשת אפריקה או במזרח אסיה. את הנתונים האלה חשף החודש ארגון הבריאות העולמי (WHO), בדוח ראשון אי פעם שעוסק בנושא. עוד מתברר שכשליש ממקרי המוות כתוצאה מהרעלת מזון מתרחשים אצל ילדים בני פחות מחמש.

WHO עבד על איסוף הנתונים האלה במשך יותר מעשור. "אנשים רבים ברחבי העולם מושפעים מהרעלות מזון, במיוחד ילדים צעירים באזורים העניים של העולם", אמרה ד"ר קזוקאי מיאגישימא, מנהלת המחלקה לבטיחות במזון של WHO. מכיוון שמחלות של הרעלת מזון הן בדרך כלל תוצאה של היגיינה לקויה, הן מאפיינות אזורים עניים, שבהם הרגולציה בתחום הבטיחות במזון הנה נמוכה, אם בכלל קיימת.

מחלות הגורמות לשלשולים, הוסבר בדוח, נגרמות בשל "בשר וביצים שלא בושלו; וירוסים במוצרים טריים ומוצרי חלב; וחיידקי סלמונלה לא טיפוסיים וחיידקי אי-קולי". תופעות רפואיות קשות הנובעות מהרעלות מזון הן "סרטן, אי ספיקת כליות או כבד והפרעות עצביות ובמוח". מחלות אלה, הסבירו המומחים, "עלולות להופיע באופן חמור בילדים, נשים בהיריון ואנשים מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה".