מזיקה כמו סיגריה: למה הבדידות יכולה להרוג אתכם?

בדידות בגיל מבוגר עלולה לפגוע בתפקוד מערכת החיסון בגוף, וכתוצאה מכך להגביר תחלואה מסוג דלקות וסרטן – כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS. "ככל שאדם בודד יותר, וככל שהוא בודד לאורך זמן רב יותר – כך נזקיה הבריאותיים של הבדידות גדולים יותר", הסביר לאתר Medical Daily הפסיכולוג ד"ר ג'ון קאסיופו מאוניברסיטת שיקאגו, שהשתתף במחקר. קבוצת המחקר מנתה רופאים ופסיכולוגים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ומוסדות אחרים.

המדענים תישאלו 141 אנשים מבוגרים משיקאגו לגבי מצבם האישי והבריאותי לאורך חמש שנים. כמו כן, הם בדקו אצלם מנגנון גנטי בגוף המכונה CTRA, המופעל על ידי תאי הדם הלבנים של מערכת החיסון. מנגנון זה הוא סמן לסטרס ולחץ, ומבטא גנים הגורמים לדלקתיות. החוקרים גילו שאצל אנשים שחשו בודדים אכן הופעל מנגנון CTRA בתגובה לסטרס. המשמעות: בדידות עלולה לגרום לסטרס ארוך טווח וזה בתורו גורם לתחלואה.

קאסיופו הדגיש כי משתנים מתערבים כמו דיכאון נוטרלו במחקר, ולכן החוקרים מייחסים את התוצאות לבידוד חברתי. עוד הוא הוסיף כי המחקר העלה שקיים יחס הדדי בין בדידות ליכולת חיסונית מוחלשת: בדידות אצל מבוגרים ניבאה חולי בשנה שלאחר לאחר מכן ו- CTRA ניבא בדידות עתידית.
החוקרים בדקו את השערתם גם באמצעות ניסוי על קופים. כמו אצל בני האדם, גם הקופים שנמצאו בבידוד הראו רמות גבוהות יותר של CTRA לעומת קופים אחרים, לצד רמות גבוהות יותר של המוליך העצבי נוראדרנלין. נוראדרנלין מעורב בתגובת "הילחם או ברח", המתעוררת במצבי לחץ וחרדה.

כאשר חשפו את הקופים לווירוס הקרוי SIV – הגרסה המקבילה ל-HIV אצל קופים – הם הבחינו כי הווירוס גדל מהר יותר במוחות ובדמם של הקופים המבודדים, בהשוואה לקופים שחיו בחבורות. "שני הניסויים שערכנו תומכים ברעיון שבדידות מובילה לתגובת הילחם-או-ברח כתוצאה מסטרס, וזו גורמת לייצור של תאים לבנים גדולים. התוצאה היא ביטוי מוגבר של גנים דלקתיים ותגובה אנטי-דלקתית לקויה".

המסקנה, אומר קאסיופו, היא כי "השלכותיה של הבדידות הן מסוכנות". על פי קאסיופו, מדובר במגפה שממדיה רק גדלים והולכים. בארה"ב לבדה צמח מספר האנשים החיים בגפם מ-15% ב-1940, ל-20% ב-1970 ועד ל-25% בשנת 2000 . ב-2013, ציינו 40% מהאמריקאים כי הם חשים בודדים.

לאור התארכות תוחלת החיים ב-100 השנים האחרונות ברחבי העולם, בדידות היא מגפה המאפיינת את הדור המבוגר. בישראל, למשל, שיעורם של בני 75 פלוס באוכלוסיה גדל ב-70% מ-1980 ועד היום. היזמת הישראלית צמרת פירסט, המפתחת מיזם חברתי-כלכלי לגיל השלישי, אמרה בהרצאה מקומית של TED במאי האחרון: "בדידות – כגורם סיכון למוות – מקבילה לעישון של 15 סיגריות ביום. היא עלולה לגרום לדיכאון, וגם לאלצהיימר, גורם המוות מספר 6 בעולם כיום. מכיוון שהבעיה הזו מוזנחת – היא נושאת גם בעלויות כלכליות כבירות. ומי משלם את החשבון? אנחנו, האזרחים, במיסים".

קאסיופו מוסיף ומסביר כי כמו קופים, גם בני האדם הם חיה חברתית, ולכן תוצאותיה של בדידות מתבטאות גם במוות: אנשים בודדים, לפיו, הם בעלי סיכון מוגבר של 45% למוות בגיל צעיר. בהרצאת TED שנשא ב-2013 אמר: "הכאב שאנשים חשים בגלל בדידות הוא סמן מוקדם לצורך שלהם ב'גוף חברתי'. אנו זקוקים לגוף הזה בכדי לשרוד ולשגשג. מכאובים ועינויי נפש בגלל לב שבור, געגועים לבית או נידוי חברתי – כל אלה הם גרסאות שונות של חוויית הבדידות".

עוד הסביר כי במצבי בידוד המוח נוטה לראות יותר איומים שליליים סביבו, מה שרק מעצים את הבדידות. "כשהמוח מחפש סכנות, הוא מצא סכנות, בין אם הן קיימות או לא", אמר. "לכן אנשים בודדים גם צפויים לחוות יותר אינטראקציות שליליות. המנגנון הזה עלול לפגוע בבריאות ולהוביל למוות מוקדם". בדידות היא לא רק נחלתם של האנשים שגרים לבד, הדגיש: "לפעמים אנו יושבים עם המשפחה שלנו סביב השולחן ואנחנו שמחים על כך שאנו מצליחים לכלכל אותה, אבל שוכחים לחלוק עמה חוויות. זה חשוב, כי חוויות הן המפתח להיקשרות. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים מבודדים, הגיבו לסיגנאל הזה כאילו מדובר ברעב, צמא או כאב. התחברו לאחרים".