פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בדידות – המגפה הגדולה של העולם המודרני"

      פי 3 יותר קשישים חיים כיום בעולם בהשוואה ל-1980, ורבים מהם בודדים. המשמעויות הבריאותיות מרחיקות לכת – דיכאון, אלצהיימר וכאבים פיסיים. "הבדידות בכל מקום, אך אנחנו לא רואים אותה"

      צמרת פירסט (יח"צ)
      צמרת פירסט בהרצאתה. המטרה: לעזור לקשישים להילחם בבדידותם (צילום: יח"צ)

      אחרי שנודעה כ"יזמית שרוצה להציל את העולם מאיידס" – בזכות פיתוח פורץ דרך למילת גברים אפריקנים ללא ניתוח – הישראלית-אמריקאית צמרת פירסט מסמנת את היעד הבא: מיזם חברתי-עסקי לגיל השלישי. המטרה: לעזור לקשישים להילחם בבדידותם.

      פרטי המיזם טרם נחשפו, אך ממדי התופעה אכן מדאיגים. "בדידות היא המגפה הגדולה של העולם המודרני", אמרה השבוע פירסט בהרצאה שנתנה מול מאות צופים, במסגרת TEDxIDC, כנס מקומי מטעם ועידת TED העולמית. "הבדידות נמצאת בכל מקום, אך אנחנו לא רואים אותה. אנשים החווים בדידות, מקבילים את התחושה לכאב פיסי ממש".

      הכנס, שבו השתתפו כעשרה יזמים ומדענים, התקיים בתל אביב מטעם מועדון היזמות של המרכז הבינתחומי בהרצליה.

      התקשרת לסבתא?

      "בדידות היא העונש הנורא ביותר שניתן לגזור על אנשים", המשיכה פירסט. "אסירים בכלא, מעדיפים לשהות במחיצת אנסים ורוצחים, רק לא להישלח לבידוד. כשאנחנו נכנסים לחדר מלא אנשים, מה הדבר הראשון שעושים? מחפשים פרצוף מוכר. אם אין אחד כזה – שולפים את הטלפון, ומדברים עם מישהו, או נכנסים לפייסבוק. כשאנחנו צעירים, קל להישאר בקשר. אך ככל שמתבגרים, זה נעשה הרבה יותר קשה. אנחנו מאבדים את הכישורים שמאפשרים לנו לאסוף לחיינו עוד ועוד אנשים".

      עוד הוסיפה פירסט: "אמא שלי תמיד נהגה לשאול אותי – 'התקשרת לסבתא היום?' ואני, כמו רבים מכם, עסוקה. יש המון מה לעשות. וכשהייתי מתקשרת או מגיעה לביקור, סבתי היתה תמיד כל כך מוקירת תודה".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "בדידות היא העונש הנורא ביותר" (אילוסטרציה: shutterstock)

      פירסט סיפרה כי נחשפה לנושא הבדידות, אחרי שהוזמנה להשתתף בישיבה עסקית שעסקה בשברי ירך – שברים האופייניים לאנשים מבוגרים. "קראתי מאמר על מבוגרים החווים בדידות, אחרי שנתקעו בבית עם שברי ירך. אני לא יודעת בדיוק איך ולמה, אבל נשאבתי לנושא, והתחלתי לחפור בתוכו עוד ועוד. קראתי כל מאמר ומחקר שיכולתי למצוא. ואז אני נשבעת שראיתי אותה, את סבתא שלי. ראיתי אותה יושבת בשקט גמור בביתה, על הכיסא שלה. ופתאום", המשיכה, "ראיתי קשישים בכל מקום. בבנקים, בפארקים. תהיתי איפה הם היו כל הזמן הזה. הרגשתי כאילו בזמן שישנתי, העולם עבר צונאמי של הזדקנות".

      צונאמי של הזדקנות

      הזינוק בתוחלת החיים במדינות המערב בעשורים האחרונים, אכן ייצר "צונאמי של הזדקנות". על-פי פירסט, "חיים כיום בעולם פי שלושה יותר קשישים מאשר ב-1980. רבים מהם בוחרים להזדקן בבית שלהם, ולא בבית אבות, כי בית משמעותו חום, זיכרונות, עצמאות. אך לפעמים בית הוא גם בדידות".

      המשמעויות הבריאותיות, כמו גם הכלכליות, הנגזרות מבדידות – מרחיקות לכת, טוענת פירסט. "בדידות – כגורם סיכון למוות – מקבילה לעישון של 15 סיגריות ביום. היא עלולה לגרום לדיכאון, וגם לאלצהיימר, גורם המוות מספר 6 בעולם כיום. מכיוון שהבעיה הזו מוזנחת – היא נושאת גם בעלויות כלכליות כבירות. ומי משלם את החשבון? אנחנו, האזרחים, במיסים".

      את הרצאתה סיימה פירסט בבדיחה בטעם חמוץ-מתוק. "שני מבוגרים מחכים לרופא בחדר ההמתנה. 'איפה היית אתמול?', שאל האחד את השני. 'אתמול? כן, הייתי חולה".