איך הבדלים אתניים משפיעים על הסיכוי לחלות בסרטן?

סרטן הוא גורם התמותה מספר שתיים בארה"ב (ומספר אחת בישראל), אך מתברר כי קבוצות אתניות שונות בתוך המדינה נוטות ללקות בסרטן בשיעורים שונים. ההיספאנים לדוגמה, שמהווים 17% מכלל אוכלוסיית ארה"ב, חולים פחות בסרטן בהשוואה ללבנים שאינם אמריקאים – כך חושף דו"ח חדש שפירסמה המקבילה האמריקאית לאגודה למלחמה בסרטן בישראל,American Cancer Society (ACS). למרות האמור, סרטן הוא עדיין סיבת המוות המובילה גם בקרב קבוצה זו.

הפערים בשכיחות המחלה בין היספאנים-אמריקאים ללבנים-אמריקאים שאינם היספאנים, גדולים מאוד. על פי הדו"ח, היספאנים לוקים בסרטן בשיעור שנמוך ב-20% בהשוואה לאמריקאים הלבנים. בנוסף, שיעור התמותה שלהם מסרטן נמוך ב-30%. כך למשל, כאשר בוחנים את שיעור התחלואה בקרב גברים, רואים שההיספאנים חולים פחות מהאמריקאים בכמה סוגי סרטן עיקריים, ביניהם סרטן הערמונית, קולון-רקטום, ריאות וכן סרטן כבד וצינור המרה.

בשנים 2008-2012, כך מצא הדו"ח, נרשמו למשל 79 מקרים על כל 100 אלף איש של סרטן הריאות בקרב לבנים, ואצל ההיספאנים המספר הזה נחתך בכחצי (43 מקרים). אצל נשים רואים פערים בין לבנות להיספאניות בסרטן שד (128 מקרים ל-100 אלף נשים אצל לבנות, ו-92 בלבד אצל היספאניות), קולון-רקטום, ריאות וכבד.

סיבה עיקרית לפערים האלה, יש לשער, היא הרגלים בריאותיים טובים יותר אצל היספאניים, בהשוואה ללבנים, לפחות כשמדובר בדור המגרים הראשון: הם מעשנים פחות, שותים פחות אלכוהול ונוטים להיות פעילים יותר גופנית. למרות האמור, בדור הצעיר של בני המהגרים, הנתונים משתווים לאלה של אמריקאים-לבנים.

בנוסף, ישנם גם סוגי סרטן שנפוצים יותר אצל היספאנים בהשוואה ללבנים: כיס מרה, כבד וקיבה. בגלל חשיפה פחות גבוהה לשירותי בריאות – היספאנים גם מאובחנים יותר עם סרטן בשלבים המתקדמים והקטלניים שלו, בהשוואה ללבנים. מסיבה זו, כאשר הם כבר חולים בסרטן – הסיכוי שלהם למות מהמחלה גבוה יותר בהשוואה ללבנים.

"הרפואה בארה"ב יקרה מאוד, ולכן אוכלוסיות שהן חלשות יותר מבחינה כלכלית – נוטות פחות להיבדק ולכן מאובחנות באיחור. גם אין להן כסף לטיפולים יקרים", מסביר ד"ר יוסף ברנר, המנהל בדימוס של המכון האונוקולוגי בבית החולים וולפסון ומנהל המרכז הרפואי ניו-הופ לטיפולים משלימים בסרטן.

על-פי ממצא מעניין נוסף, למהגרים ממדינות שונות סיכויים שונים לחלות בסרטן. למהגרים ממקסיקו למשל הסיכוי הנמוך ביותר לחלות בסרטן מבין כלל האמריקאים ההיספאנים (לבד מסרטנים שמקורם בהידבקות בנגיף). "לממצא הזה אין לנו הסבר", אומר ד"ר ברנר.

עוד מוסיף ברנר, כי אצל שחורים בארה"ב מוצאים את שיעורי הסרטן הגבוהים ביותר – הן בגלל אורח חיים פחות בריא והן בשל היבטים גנטיים, המאפיינים קבוצת אוכלוסיה זו. "נמצא שנשים שחורות נושאות את הגן המגדיל דרמטית את הסיכון לחלות בסרטן השד, הגן BRCA, בשיעור שהוא יותר מכפול בהשוואה לנשים לבנות", מסביר ד"ר ברנר. "זה הבדל עצום. גם השינויים הגנטיים שגורמים לסרטן שד מופיעים אצל נשים שחורות בגנים האלימים יותר, מה שהופך את הסרטן לאלים יותר. גם לזה אין לנו הסבר".

גם בישראל רואים הבדלים בשכיחות הסרטן בין קבוצות אתניות שונות. על-פי נתוני משרד הבריאות מ-2011, באוכלוסיה הערבית רואים סרטן בשיעורים יותר נמוכים בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. אצל גברים יהודים למשל הסיכוי לחלות בסרטן הוא 40% ואצל ערבים – 34%; אצל נשים יהודיות הסיכוי הוא 35% ואצל ערביות 25% בלבד.

"הסיבה לפערים האלו היא ככל הנראה אורח חיים שונה", אומר ד"ר ברנר. "באוכלוסיה הערבית רואים פחות תופעות של השמנה, למשל. אני מניח שישנם גם הבדלים גנטיים. אך חשוב שאנשים יבינו שרוב הגורמים לסרטן הם סביבתיים, וקשורים באורח החיים שהם מנהלים. על גורמים אלה הם יכולים לשלוט".

מה בנוגע לקהילה האתיופית בישראל?
"אין לי סטטיסטיקות, אבל אני מאמין שנראה מגמה דומה לזו שראינו אצל ההיספאנים. בדור הראשון להערכתי נראה שיעורי סרטן נמוכים יותר בהשוואה לאוכלוסיה היהודית, כי קבוצה זו לא חיה בתנאים של זיהום אוויר וכן היא לא שתתה או עישנה. היא עבדה בעבודות כפיים, מה שחייב את הגוף בתזוזה. הדור השני כבר עלול לרכוש את ההרגלים 'המקומיים', הטובים פחות, ואז שיעורי הסרטן משתווים".

באופן אירוני, דווקא אנשים המגיעים ממדינות שבהן הרפואה מתקדמת פחות – חולים פחות בסרטן.

"כן, בגלל ההבדל באורחות החיים. בארה"ב לדוגמה אוכלים הרבה ג'אנק פוד ורובצים מול הטלוויזיה. יש לזה מחיר. גם הישראלים אימצו הרגלים דומים. ויש פקטור נוסף: תוחלת חיים. במדינות המערב תוחלת החיים גבוהה יותר בהשוואה למדינות המפותחות פחות, וככל שאנשים חיים יותר, כך עולה הסיכוי ללקות בסרטן".