בשיטה טבעית: 7 טיפים שיעזרו לך להכנס להיריון

כמה פעמים אתם צריכים לעשות סקס בשבוע?

זוגות רבים מעוניינים להיכנס להיריון אבל מגלים שזה לא פשוט כמו שחשבו. הבשורות הטובות הן שהסיכויים עומדים לצדכם. על פי מחקרים, 80%-85% מהנשים שמנסות להרות עד גיל 40 צפויות להצליח בכך לאחר שנה של ניסיונות, וזאת על אף שקיימת ירידה מסוימת ברמות הפיריון לאחר גיל 35.

"ההמלצה הרפואית היא לסיים את פרק תכנון המשפחה עד גיל 40", מדגיש אביב מסינגר, מטפל ברפואה סינית ומנהל ב?ריאת – מרפאה טבעית לפוריות ולבריאות האישה. אם אחרי כמה חודשי ניסיונות עד שנה זוגות אינם מצליחים להרות, כדאי לפנות לבירור ולזכור שהבעיה אינה בהכרח טמונה באשה, אלא קשורה לפעמים בתפקוד הזרע. על פי מסינגר, אצל שליש מהזוגות שלא מצליחים להרות הבעיה אינה ברורה, ומכונה Unexplained. "זוגות כאלה עשויים לצאת נשכרים מטיפול אלטרנטיבי בבעיות פיריון", אומר מסינגר. והנה עוד שבעה טיפים שעשויים להגדיל את הסיכויים שלכם להיכנס להיריון, מבלי להכניס הורמונים לגוף.

נתחיל עם הקדמה: נשים יכולות להיכנס להיריון בפרק זמן מוגבל יחסית, שסובב סביב יום הביוץ שלהן – היום שבו הביצית יוצאת מהשחלה ומתחילה לנדוד לכיוון החצוצרה. אם בשחלה ממתינים לה תאי זרע, יש סיכוי שתופרה, ואז תמשיך כביצית מופרית – תחילתו של היריון – לכיוון הרחם. אמנם פוטנציאל ההפריה של ביצית הוא 24 שעות, אך מכיוון שתאי זרע שורדים בגוף האשה כ-48 שעות ואף יותר מכך, "חלון הפוריות" נע סביב שלושה עד חמישה ימים (כיומיים לפני הביוץ ועוד יום לאחריו). שיא הפוריות הוא היום שקודם לביוץ ויום הביוץ עצמו.

המשמעות: נשים שרוצות לתזמן היטב את יחסי המין שלהם כך שיהיו אפקטיביים לכניסה להיריון, צריכות לדעת פחות או יותר מתי הן מבייצות. "ההמלצה היא לקיים יחסי מין יום-כן-יום-לא, סביב הביוץ, לפניו, במהלכו ואחריו. ניתן כמובן גם לקיים יחסים יום-יום, אך יש גברים שאינטנסיביות כזו עלולה לפגוע באיכות הזרע שלהם", אומר מסינגר.

הביוץ המתרחש כ-14 ימים בערך לפני שמופיע הדימום, ולכן נשים שאצלן המחזור סדיר, יכולות להעריך מתי הן מבייצות על-ידי מעקב אחר המחזור שלהן. אם הוא אורך כ-28 יום, הביוץ מתרחש סביב יום 14. בנוסף, ניתן גם להיעזר בערכות ביוץ (מסינגר: "הן מזהות עלייה בהורמון ה-LH, הורמון הביוץ, אך הן לא תמיד מדייקות") ובסימנים גופניים נוספים, מה שמכונה "שיטת המודעות לפיריון". המומחית האמריקאית לפיריון ובריאות הציבור טוני וושלר כתבה ספר רב-מכר בתחום: "קחי אחריות על הפיריון שלך" (Taking charge of your Fertility), וניתן ללמוד את השיטה גם באמצעות קורסים וסדנאות.

בין הסימנים הגופניים המעידים על ביוץ ופיריון: עליית חום הגוף בכחצי מעלה מיד לאחר הביוץ ומעקב אחר הפרשות ומבנה צוואר הרחם. יתרון השיטה נעוץ בכך שהוא מאפשר לנשים לזהות את ימי הפוריות שלהן תוך כדי התרחשותם, גם כאשר אורך המחזור משתנה והביוץ מקדים או מתעכב.

"התעמקות בשיטה דורשת סבלנות", אומר מסינגר. "יש לבצע מעקב במשך שלושה חודשים, ורק אחר כך לנסות לזהות תבניות ולהסיק מסקנות. השיטה מומלצת בראש ובראשונה מכיוון שהיא משפרת את ההיכרות של האישה עם הגוף שלה". השיטה הרפואית לזיהוי הביוץ היא מעקב אחר זקיקים באמצעות אולטרסאונד, אך רופאים מסוימים טוענים כי גם מעקב זקיקים אינו תמיד מועיל, ולכן אלא אם ישנן בעיות מיוחדות – עדיף פשוט לעשות הרבה סקס (במיוחד סביב ימי הביוץ המוערכים), ולקוות לטוב.

אם מחזור האישה אינו סדיר, מה שמקשה על איתור הביוץ, "כדאי לנסות ולהסדיר אותו באמצעות שיטות טבעיות", אומר מסינגר. "תזונה יעילה מאוד בהקשר זה, וישנם גם צמחי מרפא ושיטות דיקור. אשה שמצליחה להשיג מחזורים סדירים וביוצים תקינים באופן טבעי, חוסכת לעצמה סבל רב של טיפולי פוריות קשים, המלווים בשימוש בהורמונים ובתופעות לוואי". על פי מסינגר, הרפואה הסינית שואבת מידע רב גם מהדימום הווסתי עצמו ("אם הוא קטוע או רציף, בהיר או כהה, ועל פי זרימת הדם וכמות הדם") ולכן במקרים מסוימים שווה לעקוב ולדווח גם עליו.

לפעמים כאבי מחזור חריגים עלולים להעיד על בעיה הדורשת התייחסות רפואית ואף עלולה להוביל לאי פיריון – למשל "בעיה בזרימת הדם באגן, באי סדירות הורמונלית או בהימצאות של אנדומטריוזיס, רקמה של רירית הרחם הנמצאת מחוץ לרחם", מסביר מסינגר. "אנדומטריוזיס היא אחת הסיבות השכיחות לאי-פיריון. אסור לקבל כאבים חזקים כמובנים מאליהם. אני רואה נשים שסבלו מכאבים לאורך שנים, ואף אחד לא שאל או התייחס".

זה נשמע כמו טיפ טריוויאלי, אבל מתברר שתדירות יחסי המין גם מחוץ ל"חלון הפוריות" יכולה לשנות את דפוס הפעילות של מערכת החיסון וכך להגדיל עוד יותר את הסיכוי להרות. מחקר חדש של אוניברסיטת אינדיאנה – שפורסם בכתב העת Fertility and Sterility – עקב אחר שתי קבוצות של נשים: האחת פעילה מינית והשנייה כלל אינה פעילה.

החוקרים זיהו שינויים במערכת החיסון של הנשים הפעילות, שלא זוהו בקבוצה השנייה – למשל, כמות גדולה יותר של תאי T מסייעים מסוג 2, בשלב שבו הרחם מכין עצמו להיריון. התאים האלה מסייעים לגוף לקבל אליו "פולשים חיצוניים", לרבות זרע או עובר בהתהוות. המשמעות: נשים פעילות מינית כמו "מאותתות" לגוף שלהן שהן מתכוננות להיריון, וכך גורמות לו להוריד מגננות חיסוניות ולהתכונן לקליטת עובר. "מה שראינו הוא שמערכת החיסון מגיבה להתנהגות חברתית – פעילות מינית", הסבירו החוקרים. "מערכות החיסון אצל נשים פעילות מינית התכוננו מראש לאפשרות שייווצר היריון". עוד הוסיפו כי לראשונה הם מבינים מדוע "ההמלצה לזוגות המעוניינים להרות היא לקיים יחסי מין גם מחוץ לחלון הפוריות. ידענו שזה עוזר, אך לא ידענו כיצד התהליך הזה עובד". בקיצור, סקס והרבה ממנו זה טוב. כבר אמרנו?

למזון שנשים צורכות בתקופה שבה הן מנסות להרות (ובכלל) השפעה מרחיקת לכת על תפקודי הגוף שלהן. לכן, על פי מסינגר, הטיפ החשוב ביותר הוא "לאכול מזון פשוט, מאוזן ועשיר. כדאי להימנע מסוכרים פשוטים, כמו אלה נמצאים בממתקים, ומג'אנק פוד. לא צריך לצרוך דברים מורכבים, או 'סופר-פוד'".

צמצום צריכת הסוכרים הפשוטים הוא חשוב לפי מסינגר, כי "סוכר מעלה בצורה חדה את רמת האינסולין, שתפקידו להכניס את הסוכר לתאים. התוצאה היא ירידה חדה ברמות הסוכר בדם המוביל לתגובת סטרס, שבה הגוף מפריש הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין. לרמות גבוהות של קורטיזול משמעות גדולה בקרב נשים, עד כדי דילול עצם, הגברת תיאבון ודיכוי החשק המיני. צריכה גבוהה של סוכרים עלולה גם להפריע למערכת ההורמונלית, ואפילו להוריד את רגישות הגוף לאינסולין, מה שעלול להוביל לסוכרת".

אז מה כן כדאי לאכול? קטניות – כמו חומוס, שעועית ועדשים – הן קבוצת מזון מומלצת מאוד. "הקטניות מזינות, זמינות וזולות וכן מועילה מאוד לפיריון", אומר מסינגר. "הן עשירות בחלבון ממקור צמחי, בסיבים תזונתיים ובמינרלים חיוניים, ולכן בשילוב עם דגנים הן מקור לחלבון מלא, שיכול לצמצם את הצורך באכילה של בשר ומוצרים מהחי. אכילת קטניות מרובה תועיל כמעט לכל אישה, ובמיוחד לנשים הסובלות מחוסר ביוץ על רקע שחלות פוליציסטיות או משקל עודף. חלק מהקטניות, כמו חומוס, מכילות פיטואסטרוגן, נגזרת צמחית הדומה מאוד להורמון הנשי. יש לה השפעה מאזנת על הורמון האסטרוגן ובכך השפעה מאזנת על המחזור, הביוץ וגיל המעבר".

המלצה חשובה נוספת היא הימנעות מעישון ואלכוהול. "אלה חומרים שמייצרים עומס רעלים על הגוף, ועלולים גם להשפיע לרעה על זרימת הדם ואיכות הדם. אם מתרחש היריון, הם עלולים לפגוע נוירולוגית בעובר", אומר מסינגר.

"שינה מועטה מדי או באיכות נמוכה גורמת לתשישות, לעצבנות ולמתח נפשי ועלולה לשבש את הפעילות ההורמונלית", אומר מסינגר. "לכן כשאני מטפל בנשים העובדות במשמרות, כמו אחיות ודיילות, אני ממליץ להן להימנע ממשמרות לילה. ראינו ששינוי כזה יכול להשפיע לטובה".

פעילות גופנית אירובית מסוג הליכה או שחייה יכולה להועיל לנשים שרוצות להרות, "כי היא מגבירה את זרימת הדם, משחררת מתחים, מאזנת את רמות הסוכר ומחזקת את השלד והשרירים לקראת ההיריון", אומר מסינגר. אבל פעילות גופנית אינטנסיבית מדי עלולה להזיק, במיוחד כזו הגורמת לשיבוש המערכת ההורמונאלית עד כדי עצירה של המחזור החודשי.

מחקר נורווגי מ-2009 ניתח למשל את נתוניהן של 3,000 נשים העוסקות בפעילות גופנית בתדירות משתנה ותושאלו גם לגבי היריון וילדים. החוקרים איתרו שתי קבוצות שהיו בסיכון מוגבר לאי-פיריון: נשים שהתאמנו מדי יום ונשים שהתאמנו עד כדי התשת הגוף. החוקרים גילו שלנשים שהתאמנו כל יום היה סיכוי של פי 3.5 לבעיות פיריון בהשוואה לנשים שלא התאמנו כלל. המסקנה: "פעילות גופנית ברמה נמוכה מאוד או גבוהה מאוד היא בעלת אפקט שלילי על פיריון. פעילות מתונה היא דבר מועיל".

סטרס עלול לפגוע בפיריון, ולכן נשים החשופות ללחצים ורוצות להיכנס להיריון – כדאי שימצאו דרכים להירגע או אפילו ייצאו לחופשה. "הורמוני סטרס עלולים לשבש את מנגנוני המחזור הנשי. יש חפיפה בין שתי המערכות האלה", אומר מסינגר. "קיים למשל קשר בין ההורמון קורטיזול, המשתחרר במצבי לחץ, לבין המצב ההורמונאלי. זו הסיבה שנסיבות חיצוניות המסבות לחץ מסוים, כמו טירונות או נסיעה לחו"ל, עלולות לגרום להפסקת המחזור".

ויש לכך גם אסמכתא מדעית: מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מ-2010 הראה שנשים שסבלו מרמות גבוהות של לחץ – מה שהתבטא ברמות גבוהות של האנזים אלפא עמילאז – התקשו יותר להיכנס להיריון בהשוואה לנשים שאצלן רמות האנזים היו נמוכות יותר. מחקר עדכני יותר של אוניברסיטת אוהיו עקב אחר 501 נשים בנות 18-40 ומצא שהסיכון לאי-פיריון אצל נשים שהיו תחת לחץ רב היה כפול בהשוואה לנשים שלא נמצאו תחת לחץ כזה. "נטרול לחצים לפני שבני זוג מנסים להרות עשוי לצמצם את הזמן הדרוש עד להשגת היריון", סיכמו החוקרים.