לא ממש ליל מנוחה: איך מתמודדים עם סיוטים אצל ילדים?

ייתכן שכבר נתקלתם בזה, ואם לא, כנראה שעוד תתקלו. הילד מזעיק אתכם באמצע הלילה בצרחות ובכי. הסיבה - חלום רע שחלם, או ביעות שאפילו אינו מודע לו. כדי שלא תיבהלו ותשדרו לילד שגם אתם במצוקה, חשוב להבין את סוגי הסיוטים השונים, איך מטפלים בהם ובאיזה גיל הם נעלמים?

השינה בנויה ממחזורים של שעה וחצי, כאשר בכל מחזור יש שלב של חלימה. תינוקות חולמים כבר מלידתם ואפשר לראות כאשר הם נמצאים בשלב החלום דרך תנועות העיניים המהירות (לכן שנת החלום נקראת REM שפירושה תנועת עיניים מהירות), או על ידי החיוכים והעוויתות הלא רצוניים על פניהם בשעת השינה.

חשוב לעשות הבחנה בין סיוטי לילה לביעותי לילה. סיוטים הם החלומות הרעים שאנו מכירים, הם יכולים להופיע כבר מגיל שנתיים, ואנו מכירים אותם גם כאנשים בוגרים. ביעותים הם מצב שבו הילד אינו מודע לסביבה. הוא בעצם נמצא בתוך חלום, מבועת אך עדיין ישן. הביעותים נדירים יותר מהסיוטים, ובדרך כלל חולפים סביב גיל 6.

סיוטים הם חלומות רעים, בהם הילד יכול לחלום על אירועים שחווה במהלך היום, סיפור מפחיד שסיפרו לו, משהו מפחיד שראה בטלוויזיה או אפילו על משפט מפחיד ששמע. צריך לזכור שלילדים קטנים יש חשיבה קונקרטית, הם מבינים דברים כפשוטם, הם מאמינים למה שהם שומעים ויש להם דמיון מפותח. השילוב הזה עשוי להיות בעל השפעה על החלומות הרעים שיחלמו בלילה.

כשילד מתעורר מסיוט או מחלום רע, הוא יזעיק את ההורים בבכי, ואנו נפגוש בדרך כלל ילד ער ומפוחד. הדבר הכי חשוב לעשות זה לחבק ולהרגיע אותו ולתת לו הרגשת ביטחון. אם הוא מספר על החלום, יש להקשיב לו, להרגיע אותו, ולהחזירו לשנת הלילה שלו. אין צורך לתחקר אותו ביוזמתנו על מה חלם או ללחוץ עליו לספר על החלום הרע.

כדאי לשים לב שאתם לא מגיבים בצורה מוגזמת ונותנים תשומת לב יתרה, על מנת שהילד לא "ירוויח" תשומת לב הורית כתוצאה מההתעוררות בלילה, ואז נראה את התופעה חוזרת ונשנית. אם הילד משתף פעולה, אפשר לשוחח על החלום הרע למחרת. חשוב להכיל את הפחד שלו ולא לבטל אותו. מומלץ לחשוב יחד עם הילד על פתרונות יצירתיים שיכולים לעזור לו ללכת לישון בלי פחד, כמו להשאיר אור קטן דולק, לשים מתחת לכרית מקל קסמים שמגרש את החלומות הרעים או כל רעיון יצירתי אחר.

חוויה פחות נעימה ואפילו מבהילה להורים היא להיפגש עם ילד שסובל מביעותי לילה. בביעותי לילה הילד יזעיק אותנו בצרחות היסטריות, ואנו נפגוש ילד שאינו מודע לסביבתו. הוא יהיה עם עיניים פקוחות אך הוא אינו ער, להיפך – הוא ישן שינה עמוקה. במקרה זה צריך ללכת נגד האינטואיציה שלנו, שגורמת לנו לנסות ולהעיר את הילד על מנת להוציא אותו מהחלום. יהיה קשה מאד להעיר את הילד ואין בכך צורך. הדבר היחיד שנוכל לעשות הוא להיות איתו, להרגיע ולחבק עד כמה שהילד יאפשר לנו. הביעות יחלוף מעצמו והילד יחזור לישון. במקרה של ביעותי לילה הוא כלל לא יזכור את האירוע כשיתעורר (בניגוד לסיוט לילה).

לא נוכל למנוע סיוטים וביעותים, אך כן נוכל לעשות כמה פעולות שיכולות אולי להקטין את הסיכוי להופעתם: לדאוג לטקס שינה מרגיע לפני שהילדים הולכים לישון, בלי מתח וכעס לפני השינה. לדאוג שהילדים הולכים לישון בזמן, ישנים מספיק שעות, ולא הולכים לישון עייפים במיוחד. בנוסף, חשוב לשים לב במהלך היום, ובעיקר לפני השינה, שהילדים לא חשופים לתכנים שיכולים להפחיד אותם רגע לפני הכניסה למיטה.

תופעת סיוטי הלילה שכיחה אצל ילדים ובדרך כלל היא תקופתית וחולפת. כאשר אנו מוזעקים למיטת הילד באמצע הלילה, גם במקרה של ביעות וגם במקרה של סיוט – חשוב שנגיע רגועים בעצמנו, על מנת שנוכל להרגיע את הילדים.

מיכל שביב היא מנחת הורים ומשפחה בכירה במרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים

עוד בנושא:
מומחים קבעו: כמה שעות באמת צריך לישון?
מה בהייה במסכים עושה לילדים שלנו?