פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האפיפיור חושב שמותר לתת "פליק" לילד. הוא צודק?

      לפני כשבוע במהלך דרשה שבועית אמר המנהיג הדתי כי מכה קטנה יכולה להועיל לחינוך הילד, כל עוד היא אינה משפילה אותו. רוית גוטמן ממכון אדלר מסבירה למה הוא טועה ואיך ה"פליקים הקטנים" מזיקים לילדים שלכם

      האפיפיור פרנציסקוס באוהל יזכור, יד ושם. מאי 2014 (נועם מושקוביץ)
      אמירה שנתנה מכה לכבודם של מבוגרים וילדים כאחד. האפיפיור פרנציסקוס (צילום: נועם מושקוביץ)

      בשבוע האחרון עלה לכותרות נושא ה"פליק" לילדים כדרך חינוך לגיטימית. הפעם על ידי לא פחות מאשר האפיפיור פרנציסקוס, שנתן על הדרך מכה לערכי המשפחה ולכבוד האדם. לא פחות כואבת, היא העובדה שכשני שליש מההורים בארה"ב מסכימים איתו. הורים רבים חשים היום כי הכוח והשליטה חומקים מידיהם והם לא מצליחים להנחיל את הערכים החשובים להם לילדיהם. לא לחינם כבוד ומשמעת הן שתי מילים מובילות בפניית הורים שמגיעים להדרכה הורית.

      אבל מתן סטירות או "פליקים" לילדים הוא לא התשובה, שכן התנהגות כזו פוגעת בתחושת הערך העצמי של ילדכם.
      האמירה של האפיפיור שמותר לחנך ילדים למשמעת בעזרת "פליק", כל עוד שומרים על כבודם, לא יכולה להשאיר אותנו אדישים. ברור שאף הורה אינו קם בבוקר ומחליט להכאיב לילד שלו. ברור גם שהבחירה בדרך חינוך זו מגיעה מתוך חוסר אונים וקושי בהתמודדות מול הילד, בלבול ואף היסטוריה משפחתית שמקדשת צייתנות וכבוד לסמכות, או גם חווית כישלון בכל אמצעי אחר כולל ענישה ושוחד.

      אל תפגעו בדימוי העצמי של ילדכם

      בשורה התחתונה, כל הורה, באשר הוא, רוצה שילדו יהיה בעל דימוי עצמי טוב, שהרי אחת ממטרות ההורות שלנו היא לגדל ילד שיש לו מיומנויות חברתיות, בעל משמעת והגשמה עצמית, ויכולת לקבלת האחר. נשאלת השאלה האם ילד בעל דימוי עצמי שלילי, יוכל להיות אי פעם אדם חברתי?

      ילד שעסוק בערך שלו, יתקשה כמעט תמיד לראות את האחר. הוא ישקיע את מירב האנרגיות שלו בחיפוש אחר משמעות וערך, כתנאי בסיסי קיומי הישרדותי, ממש כמו אויר לנשימה, ויתרכז בהגנה על הערך העצמי שלו. ילד שאינו עסוק בערך שלו, לעומתו, מתפנה לצמיחה, גדילה והתפתחות, והוא עשוי לוותר על מאבקי כוח, והורדת האחר. ילד כזה יהיה פנוי לשיתוף פעולה, להפנמת ערכי מוסר ואכפתיות לעולם שמתנהל סביבו.

      ילד עצוב (ShutterStock)
      הורדת הדימוי העצמי לילד מזיקה לו בטווח הקצר והרחוק (אילוסטרציה: shutterstock)

      מה אומר לילד ה"פליק" שקיבל, על הוריו ועל הבית בו הוא גדל? איזה מערכת יחסים הוא ירצה לפתח עימם? מה הוא יסיק מכך על העולם? האם דרך חינוך כזו תלמד אותו כי הבית הוא מקום בטוח , או שהוא ילמד להיות יותר חמקן, מניפולטיבי ושקרן כדי להתחמק מהחותם שתשאיר אותה מכה על גופו ואחר כך על נפשו.

      אסור להתבלבל. חינוך בכוח מלמד את הילד כי העולם נחלק לחלשים וחזקים. מתוך ההבנה שלהיות חלש זה כואב פיזית ורגשית, יחפש הילד את מי הוא צריך להוריד על מנת להעלות את עצמו. על מנת שהילדים שלנו יזכו לפתח דימוי עצמי חיובי, חלה עלינו ההורים החובה לשמור עליהם, וגם על עצמנו. המכה היא ביטוי למצוקה, לקושי, לבהלה, לדאגה – אבל אלו הם התחושות שלכם ההורים. אין לדרך חינוך כזו מקום. זכרו- יחסים של כוחניות מזמינים קשר אמביוולנטי, רצון למרד והתנגדות. יחסים טובים, לעומת זאת, הם קרקע פורייה לשיתוף פעולה, להדדיות, כבוד ואווירה של שותפות.

      כך תעודדו תחושה של ערך, גם במקום שיש בו קונפליקט:

      השהייה: לעיתים צריך לספור עד עשר, להשהות את התגובה ולהסדיר נשימות. הפעולות האלה מאפשרות לנו ההורים להתגייס ולהתכנס לידי תגובה שקולה.

      הקפדה על הפרדה בין מחלקת חינוך למחלקת תגובה: מחלקת התגובה תאפשר להורה לספר לילד כי ההתנהגות שלו אינה מקובלת וכרגע הוא לא יודע איך להגיב על זה, לכן הוא לוקח לעצמו אורכה. במחלקת החינוך יחזור ההורה לילד, וידבר איתו על המעשה שהיה, ביחד הם יגבשו הסכמי התנהגות, ידברו על שהתרחש ויבינו האחד את הצורך של האחר.

      הפרדה בין העושה למעשה: הפרדה כזו מאפשרת לילד לראות את התנהגותו כאירוע שניתן לשנותו. כאשר אנחנו אומרים לילד "אתה חסר אחריות" הילד לומד כי הוא כזה ומתנהג ככזה. כאשר נאמר לילד " ההתנהגות הזו מסכנת אותך" ילמד הילד כי בארסנל ההתנהגויות שלו הוא מצויד בהתנהגויות נוספות מהן יוכל לבחור בפעם הבאה.

      שיתוף והתייעצות: שיתוף הילד בתחושות שמעוררת בנו ההתנהגות שלו , בהתלבטויות שנוצרות בעקבותה ואי הידיעה של התגובה הנכונה. הצעה זו יכולה להתפרש כחולשה מצד ההורה, יחד עם זאת כאשר ההורה משתף את הילד בהתלבטויות שלו, עשוי הילד להיכנס לנעליים של יועץ ומציע. כך שיווצר דיאלוג בין השנים.

      עוד בנושא:
      כך תגנו על הילד מפני זרים
      אבא ואמא: המודל החדש
      כך תציבו לילד שלכם גבולות


      רוית גוטמן היא מנחת הורים בכירה ומורה במדרשה של מכון אדלר