פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפחד של כל הורה: כך תגנו על הילד מפני זרים

      אין דבר יותר מפחיד עבור הורה מאשר פגיעה בילד שלו על ידי זר או אפילו מכר. כדאי שתוכלו לשמור עליהם קרוב, גם כשהם לא לידכם, הנה כמה עצות מעשיות שיגבירו לכם ולהם את הביטחון

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הפחד הגדול ביותר - איך שומרים על הילדים? (אילוסטרציה: shutterstock)

      אחד הפחדים הגדולים ביותר של הורים הוא איך לשמור על הילדים בטוחים? תפקיד ההורים והמחנכים בגילאים צעירים הוא ממילא קשה ומורכב, ומלבד האחריות על בטחון הילדים, ושמירה על מרחב לגדילה והתנסות עצמאית, נושא כללי הבטיחות הוא אלמנט נוסף עליו יש לתת את הדעת.

      כבר בגיל הינקות, כחלק מההתפתחות הטבעית, קיים בכל אחד מאיתנו הפחד מזרים, שנחשב לאחד הפחדים הראשונים שלנו כבני אדם. פחד זה הוא מנגנון הישרדותי ומטרתו להגן על הילד. בגיל חצי שנה לערך, התינוק יחווה לראשונה מצוקה וחוסר ביטחון כאשר ישהה במחיצת זר, אך תופעה נורמלית זו תתפוגג בהדרגה במהלך כשנה מיום הופעתה. בהמשך החיים, הפחד מזרים ישוב תוך כדי תהליך הלמידה של חוקי המציאות ויכול להופיע מגיל הגן ואף מאוחר יותר בגיל בית הספר, תלוי בהתפתחות של הילד.

      גילאי גן: חייבים להשגיח על הילד כל הזמן

      בתקופת גיל הגן החשיבה מאופיינת באגוצנטריות והילד מרוכז בעצמו ואינו קושר בהיגיון בין סיבה לתוצאה. הילד מאמין בשלבים אלה כי כולם חושבים כמוהו ולכן השיפוט שלו אינו כשל מבוגר. זו הסיבה שבגילאים אלה לא ניתן עדיין לצפות מהילד להפנים חוקים. בתקופה זו על הילד לעבור מרשות ההורים לרשות הגן ולהיות בהשגחה רציפה ללא אפשרות לקיום מפגש עם זרים.

      אף שגילאים אלה עדיין מוקדמים, יש להעלות בשלב זה את המודעות לנושאים של גבולות הגוף - למי מותר\אסור לגעת בגוף, ונושאים של שמירת סוד - מה ולמי מותר\אסור לספר. הגברת המודעות לנושאים אלו תאפשר את הרחבת יכולותיו של הילד להכיר את גבולותיו הגופניים והנפשיים ותעזור לו לבסס עמדה בריאה יותר במצבים בהם יחצו גבולות ויאיימו לפגוע בגופו או בנפשו.

      גילאי בית הספר היסודי: נסחו כללים ברורים

      עד לגילאי בית ספר, מתפתחת בהדרגה בילד היכולת להבחין בין טוב לרע ולהפנים כללי התנהגות המצופים ממנו ומהאחר במצבים שונים.

      בגילאי בית הספר היסודי מתפתחות יכולות של חשיבה, היגיון, אינטליגנציה ושליטה על הגוף. הילד יותר מעורה בחברת בני גילו ומתחיל לפתח עצמאות, ובהדרגה להשתחרר מהשגחת מבוגרים בכל זמן. בתקופה זו גוברת הדאגה בקרב הורים באשר לסכנות הטמונות במפגשים עם זרים שאינם בטווח שליטתם.

      מצד אחד יכולות הילד להתמודד עם מצבים בלתי צפויים עולות ומנגד, עולה הסיכוי להיווצרות מקרים של פגיעה בו. החברה בה אנו חיים, על שלל הפיתויים, המתירנות והסיפוקים המידיים המאפיינים אותה, הופכת את העניין למורכב אף יותר.

      אילוסטרציית נערה (ShutterStock)
      זה לא נהיה קל יותר ככל שהילדים גדלים (אילוסטרציה: shutterstock)

      בגילאים אלה חובה על הורים להבהיר כללים ברורים של התנהגות עם זרים, וגם עם אנשים מוכרים. יש לחזק אצל הילד מספר מסרים שיועברו לו באופן חוזר ועקבי, כחלק מתפקידו של כל הורה ומחנך. יש ללמד את הילד להבחין בין מוכר לזר, כשהכוונה היא לא רק להכרה הברורה בין דמות מוכרת ללא מוכרת, אלא גם להבחנה בין מצבים מוכרים, ידועים וצפויים לכאלו שאינם. לדוגמה, יש להבהיר לילד מהו מגע פיזי מותאם, מהם הכללים לגבי שיחות עם אנשים שאינם מוכרים, ואת העובדה כי יש לבקש רשות ואישור מההורים לכל בקשה מאדם זר.

      האם מותר להשאיר את הילד לבד?

      כדי להטמיע את הכללים, יש להתאים אותם למציאות ולשגרה של הילד. אם הילדים שלכם מחכים שתאספו אותם מחוץ לבית הספר, למשל, יש להורות באופן ברור כי אין לעלות לרכב של אדם זר, אם ההורים מאחרים יש לחכות בתחנה ולא ללכת ממנה. אם ילדים נשארים לבד בבית צריך להסביר להם כי אין לפתוח את הדלת. גם אם ההורה לא נמצא פיזית ליד הילד, עליו לשלוט בסיטואציה עד כמה שניתן.

      אלמנט חשוב נוסף, קשור לרמת העצמאות של הילד והתאמה לגילו. רמת העצמאות קשורה ליכולותיו האישיות של הילד (תכונות, רגישויות ופחדים וההעדפות), בגרותו ויכולות השיפוט שלו. בנוסף, מתוך ההיכרות עם הילד צריך ההורה להעריך האם ניתן להשאיר אותו לבד בבית, לסמוך עליו ללכת לבד לחוג והאם הוא הפנים את הכללים והחוקים והוא מספיק בוגר וחזק כדי לעמוד בהם?

      הכללים שכל הורה חייב ללמד את הילד שלו

      1. יש לחזור ולהדגיש בפני הילד כי במצב שבו מתעורר אצלו ספק, עליו לסרב ולדחות כל דבר עד לקבלת אישור מההורה.

      2. יש לחזור בפני הילד על כללי הבטיחות המותאמים למקום, לזמן ולמצבים שבהם הוא עלול להיתקל. חשוב לפתח דיון על מצבים הגיוניים שעלולים לקרות ומחייבים נקיטת צעדים פרקטיים מצד הילד. לדוגמה, מצבים של הישארות הילד לבדו בביתו, הליכה ברחוב לבדו וכדומה.

      3. יש לדבר עם הילד כבר מגיל 3 על נושא הגבולות הבסיסיים של הגוף והמגע הפיזי המותר ועל נושא הסודות.

      4. הפחד והחשד באנשים לא מוכרים הוא חשוב ומגן על הילד מצד אחד, ומצד שני חשוב לא להפוך אותו למצב של חרדה. נסו לא להפחיד את הילד ולתאר לו מה עלול לקרות (יחטפו אותך, יאנסו אותך). הסבירו לילד כי הקשר עם אנשים זרים עלול להיות מסוכן ולא בטוח, מבלי להיכנס לפרטים מעוררי חרדה, אלא עם דגש על הגבולות והחוקים שההורים קובעים לילד.

      עוד עצות:
      איך גורמים לילדים לאכול בריא?
      מתי אסור לשלוח את הילד לגן?
      10 טעויות נפוצות בהסעת ילד ברכב

      מירית קציר היא פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית קלינית MSW, מטפלת במרכז gaya