פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמא ואבא - מודל 2014

      האם בילית עם הילד שלך היום 10 דקות אישיות ונהנת ממנו? תשובה חיובית תחזק את מעמדכם כהורים טובים. גם הטכנולוגיה יכולה לתרום לקשר המשפחתי ולא רק להזיק. מחשבות על אתגרי ההורות העכשווית לקראת יום המשפחה

      כל משפחה היא עולם ומלואו. לכל משפחה הרגלים, דפוסים ומאפיינים הייחודיים לה, אך כיוון שכולנו חיים באותה מדינה וחברה, באותו רצף זמן, יש לא מעט משתנים וקשיים המשותפים לרוב המשפחות בישראל.

      לקראת יום המשפחה אנחנו מנסים לפצח את הפרופיל של ההורות העכשווית – עד כמה הוא שונה מפעם, מהם האתגרים המרכזיים של מערכת היחסים הורה-ילד ומי נחשב היום הורה טוב.

      רוצים הכול, מהר והכי טוב

      הזמנים משתנים, זוהי דרכו של עולם ונדמה, כי החיים נחווים בקצב של 15 מגה בייטס לשנייה. שירלי רם עמית, מדריכת הורים אדלריאנית ומפתחת משחקים משפחתיים, מונה שני גורמים מרכזיים המקשים על הורים כיום: הראשון הוא הרצון לממש רבדים נוספים בעצמם מעבר להורות; והשני הוא אימוץ תפיסת העולם שהילד הוא שווה ערך במערכת המשפחתית. "להורים היום יש יותר ציפיות מעצמם מלבד להיות הורים טובים", מודה רם עמית, ומסבירה שרבים מהם אינם מסתפקים בבית ובמשפחה וחשובה להם גם הגשמה עצמית, קריירה ותחביבים.

      יחד עם זאת הורים אינם מעוניינים להתפשר ורוצים לעשות הכול וגם להצטיין במעשיהם. "בנוסף לעומס הפיזי והנפשי, שעות העבודה המרובות והלחצים כלכליים, ישנה היום יותר מודעות והורים, במיוחד אימהות, כל הזמן בודקים את עצמם".

      ההתייחסות אל הילד כאל בעל זכויות שוות במשפחה ומתן מקום לרצונותיו, להעדפותיו ולרגשותיו יוצרת קושי משלה. "האתגר במשפחה בה יש שניים או שלושה ילדים כשהרצונות של כולם שווי ערך - קשה יותר".

      דבר נוסף שמאפיין את חיינו הוא טכנולוגיה שמשנה בקצב מהיר את חיי היום יום שלנו. בעידן הנוכחי אנחנו מדברים לא מעט בגינה של הטכנולוגיה שמביאה להתמכרות למסכים, חשיפה לקרינה ותקשורת מרוחקת, אבל כדאי לזכור שהטכנולוגיה פתחה הרבה אפשרויות לערוצי תקשורת, מסוג אחר. להרבה משפחות יש קבוצה בוואטסאפ או שהן מתקשרות גם בפייסבוק. "יש זרימה של אינפורמציה במלל ובתמונות ושיתופים שיוצרים קירבה מבורכת" אומרת רם עמית. ברגע שיש תקשורת כלל משפחתית, של הורים וילדים זה פותח עוד הרבה אפשרויות.

      הצבת גבולות בדרך של דיאלוג

      בעבר ההיררכיה בין ההורה והילד הייתה ברורה – ההורה היה חשוב יותר והוא זה שאמר לילד מה לעשות. כיום, ברוב התאים המשפחתיים ההיררכיה הזו חדלה מלהתקיים. רם עמית מציינת שכמובן מותר ואף רצוי להציב גבולות אבל יש לעשות זאת בדרך של כבוד והתייעצות. "היום אין לגיטימציה להנחית דברים על הילד באופן חד צדדי או לדבר אליו בפקודות ובציוויים 'תעשה מיד כי ככה אמרתי'. המציאות מוכיחה שזה כבר לא עובד, וטוב שכך", מדגישה רם עמית.

      גם אלמנט הפחד, שהיה בעבר דומיננטי ברוב המשפחות, נעלם ומעמד ההורים השתנה ממטילי מורא ושררה לבני אדם 'רגילים'. רם עמית מסבירה שההורים כיום צריכים לרכוש כלים חדשים ושונים מאלו ששירתו את הדורות הקודמים, ואומרת בהחלטיות שכל הורה שיבין מוקדם ככל האפשר שאינו יכול לדבר לילד בפקודות - חייו יהיו טובים יותר. "יש לדבר יותר בסימני שאלה מאשר בסימני קריאה, יותר בבקשות מאשר בפקודות, יותר בהתייעצות מאשר בהנחיות ובכך לגייס את הילד לשיתוף פעולה. ילד רוצה להרגיש שמכבדים ורואים אותו, ויש להורים את הכלים לעשות זאת, כל מה שצריך זה רק להשתמש בהם".

      היחסים החדשים מציבים מצד אחד קושי, כי כשאתה שווה ערך לילדך הוא לא יעשה מיד מה שאמרת לו, ומצד שני, זה חיובי שהילד יראה בהוריו בני אדם ולא יפחד מהם. "התקשורת בין ההורה לילד צריכה להגיע ממקום שוויוני, של דיאלוג בגובה העיניים, גם במחיר של זמן ואנרגיה", מפרשת רם עמית את מערך הכוחות החדש ואומרת: "אנחנו רוצים ילדים דעתניים ועצמאיים אבל שיהיו כך רק מחוץ לבית, אבל אין דבר כזה, זה קורה גם בתוך הבית ויש לזה מחיר".

      רם עמית נותנת כדוגמה הורה שעשוי לפקוד על ילד בגיל שנתיים או שלוש: "אמבטיה, עכשיו!", הילד כמובן לא ישתף עם זה פעולה ולא ירצה לגשת לאמבטיה. הוא יחוש שחדרו לו למרחב האישי והפסיקו את מה שעשה מבלי לכבד את זה שהוא באמצע משחק או תכנית. הפתרון הוא להכין אותו לכך, ולומר לו "ברגע שתסתיים התכנית או המשחק נעשה אמבטיה". צריך לקבל את הילד כצד שווה בסצינה, ולהבין שהוא לא רוצה שיפעילו אותו וימשכו אותו בחוטים. "יש ציפייה שהילדים יהיו מאושרים ויקבלו בחיוך את כל מה שאנחנו עושים, אבל לפעמים זה בסדר שיעשו את זה גם מבלי לחייך, אם נכבד את הקצב והרצון שלהם הכול יהיה יותר נעים", אומרת רם עמית.

      המדד להורה טוב

      אין דרך אחרת לומר זאת, לגדל ילדים ולנהל קריירה וזוגיות זה קשה. הפתרון של הורים רבים הוא להיעזר בעזרים לגיטימיים: סבים וסבתות, בייביסיטר. בין לבין עייפים ומתלוננים שלא קל.

      אך על אף שההורים נמצאים פחות שעות עם הילדים, ציפיותיהם לא קטנו בהתאם. "הם רוצים להיות מוצלחים ושגם הילדים יהיו כך ואין מקום לבינוניות כי היא נתפסת כסוג של פשרה", אומרת רם עמית וקובעת: "ילד מוצלח הפך להיות סמן להורה טוב".

      בעיני רם-עמית שאלת המדד להורה טוב היא: האם זכיתי ליהנות היום מהילד שלי? מעבר לשיעורים, ולאמבטיות ולהתנהלות היומית - האם פגשתי אותו אישית לפחות 10 דקות? יום בו התשובה היא 'כן' הוא יום טוב וכל העבודה השתלמה. "לקבל ילד כמו שהוא, להתפעל ממנו ולשמוח במה שהוא זה הבסיס", מדגישה רם עמית ומזכירה שזו עבודה יומיומית. "כמו שעושים דיאטה כל החיים כך גם להיות הורה, זו עבודה מתמשכת".