האם צריך לתת קנאביס רפואי גם לילדים?

ההורים של סם סראטי ניסו הכל כדי לעזור לו להתמודד עם מחלת האפילפסיה שממנה הוא סובל. חלק מהתרופות הצליחו להקל במעט על הפרכוסים שמגיעים עם המחלה, אבל הן גרמו לילד בן התשע שלוקה גם באוטיזם לעלות כ-20 קילוגרמים במשקל. אפילו שתל שהושתל בגופו לשם גירוי עצבי לא הצליח להפסיק את הפרכוסים שהתרחשו בדרך לבית הספר, במסעדות, באוטובוס ובכל מקום. השנה הם החליטו, בעצת רופאיו של סם, לנסות משהו קצת אחר: מריחואנה רפואית.

ואולם, למרות שב-23 מדינות בארה"ב מריחואנה רפואית נחשבת חוקית, הסם עצמו נחשב בלתי חוקי ברמה הפדרלית, מה שמוביל לחוסר מחקר רפואי ויוצר בילבול בקרב מטופלים ורופאים כאחד. הוריו של סם נתקלו בהררי ביורקרטיה שמתקשים על האישור, ובינתיים נכנסו למעין רשימת המתנה, יחד עם מטופלים רבים אחרים. "יש הרבה הורים שמחכים בנשימה עצורה לראות אם זה יוכל לעזור לילדים שלהם", אמר השבוע אביו של סם.

נושא השימוש במריחואנה רפואית בקרב ילדים תופס לאחרונה לא מעט כותרות ברחבי עולם. סיפורו של סם פורסם בכלי תקשורת מרכזיים בארה"ב רק שבועיים אחרי שבאוסטרליה נוצרה סערה תקשורתית בגלל אב שנתן לבתו בת השנתיים שמן מריחואנה כדי לעזור לה להתמודד עם התופעות הקשות של מחלת הסרטן שממנה היא סובלת. האב, אדם קוסלר, נעצר, ולא יכול היה להיות לצד בתו כאשר מצבה הידרדר והיא אושפזה במצב קשה.

לאחר פירסום סיפורם של אדם ובתו רומר, למעלה מ-180 אלף אנשים חתמו על עצומה לשחרר את האב מהמעצר כדי שיוכל לשהות לצד בתו הקטנה. יוצרי העצומה קראו לשרי הממשלה לשחרר את האב "מפני שמדובר במעשה לא אנושי, וחסר צדק, שנעשה לאב שפעל רק מאהבת בתו". עוד כתבו יוצרי העצומה כי "מריחואנה רפואית הפכה לחוקית במספר ארצות בעולם לאחר שהוכח כי היא עוזרת לחולים ומקלה על מצבם ללא תופעות לוואי". בעקבות גל התמיכה הציבורית, אדם שוחרר בערבות ואפילו הצליח לבקר את הבת שלו לאחר שבית המשפט התיר לו להפגש איתה תחת השגחה.

סיפורי ההצלחה של הטיפול בקנאביס רפואי בקרב ילדים זוכים לכותרות רבות ומרגשות, אבל בפועל מדובר במקרים בודדים. מקרה אחד של ילדה שסבלה מסוג מסוים של פרכוסים וחשה הקלה בעקבות טיפול בקנאביס נתן תקווה להרבה מאוד הורים, וגם לחלק מהרופאים. ואולם, אין הוכחות מדעיות לכך שהטיפול בקנאביס אכן יעיל בקרב ילדים.

בשבוע שעבר פורסם בכלי תקשורת אמריקאיים כי ארגון רופאי הילדים האמריקאי עתיד לבקש מהממשלה לבחון את האפשרות לשנות את ההגדרה של מריחואנה רפואית מסם מסוכן (כרגע היא נכללת באותה קבוצה כמו הרואין) ולהכניס אותה לקבוצת התרופות של מורפין וקודאין, כך שניתן יהיה לבצע בה מחקרים רפואיים. "אם מנהל התרופות האמריקאי (FDA) יכניס את המריחואנה הרפואית לרשימת התרופות הזו, היא תוכל להיות מעורבת במחקרים. אם זה לא יקרה לא נוכל לדעת ולחקור את היתרונות הרפואיים שלה", הסביר פרופסור סת' אמרמן, רופא ילדים מאוניברסיטת סטנפורד בראיון לוול סטריט ג'ורנל.

"בארה"ב כמו בארה"ב, על סמך כמה מקרים נדירים שבהם קנאביס רפואי עזר לילדים במחלות מסוימות, יש התנפלות ציבורית לאשר את השימוש למקרים שלא אושרו רפואית", אומרת ד"ר רחל אפרת, מומחית ברפואת ילדים, רפואת כאב והרדמה בבית החולים העמק בעפולה, ובין הרופאים היחידים בארץ המוסמכים לרשום קנאביס לשימוש של ילדים. "זה עזר במקרים כל כך בודדים שאי אפשר להסיק מזה מסקנות. לעומת זאת, מחקרים מדעיים שנעשו במתן קנאביס לילדים מתחת לגיל 16 הראו שיש נזקים אפשריים", היא מדגישה.

לדברי ד"ר אפרת, בסקר אוכלוסיה גדול שבו נבדקו בני 30, נמצא כי אצל אנשים שהשתמשו במריחואנה לפני גיל 16 רמת השכלה ויכולת ההשתכרות היו נמוכות יותר מאנשים מאותו רקע סוציו-אקונומי שלא עישנו בצעירותם. היא הוסיפה כי בדיקות הדמיה (MRI) הראו שינויים אנטומיים במבנה המוח של אנשים שעישנו מתחת לגיל 16 - עלייה בחומר הלבן וירידה בחומר האפור. מכאן שהשימוש בקנאביס בגיל צעיר פוגע באזורים שמשתתפים בחשיבה ובזיכרון.

הסיבה שקנאביס משפיע לרעה על ילדים היא שמערכת העצבים שלהם עדיין מתפתחת ומשתנה. בעוד שנזקי השימוש במריחואנה אצל מבוגרים הם לטווח קצר וככל הנראה חולפים, אצל ילדים הנזק למוח עלול להיות לכל החיים. "אנחנו לא יודעים כמה נפגע, וזה כנראה לא בכל המקרים וגם תלוי כמות, אבל כשמבקשים לתת מריחואנה למחלות שזה לא בטוח יעזור אבל יש סיכון ממשי לפגיעה - צריך לחשוב 10 פעמים", אומרת ד"ר אפרת, ומדגישה כי אין הוכחות מדעיות שקנאביס עוזר לילדים במקרים של פרכוסים, אוטיזם, היפוטיניה (ריפיון שרירים) ואפילו לא לכאב.

"בעיה נוספת עם מתן מריחואנה רפואית לילדים היא שבכל פעם שמקבלים מנה התכולה שלה שונה מהמנה הקודמת מבחינת הרכב החומרים הפעילים", מסבירה ד"ר אפרת, "ולכן לפעמים זה עוזר ולפעמים זה עלול להזיק. ראיתי חולים, גם ילדים וגם מבוגרים, שהגיעו לאיזון בעזרת קנאביס, וכשהם קיבלו את המנה הבאה הם היו בהרעלה. זה דבר שאינו מדוד ומשתנה נורא".

לדברי ד"ר אפרת, המצב היחיד שבו יש לתת מריחואנה רפואית לילדים היא במקרים של ילדים גוססים שלא ניתן להקל על סבלם בדרך אחרת. "אני כן נתתי קנאביס רפואי לילדים שבאמת לא נשאר שום דבר לעשות והילד גוסס", אמרה, "כאשר הילד סובל מאוד מכאבים ואני יודעת שמהמחלה שלו הוא לא יבריא ולא יגיע לגיל בגרות, אז אני נותנת בשביל ההרגשה הכללית הטובה, ולא מפחדת מהנזקים".

ד"ר אפרת מדגישה כי מדובר רק "במקרים קיצוניים שבהם הרפואה לא יכולה לעזור, וגם את זה תחת ביקורת רפואית מקסימילית". מדובר במקרים ספורים, מקסימום 20 בשנה, בשונה מאלפי מבוגרים שמטופלים בקנאביס רפואי. ד"ר אפרת, אשר השתתפה באחרונה בוועדה של איגוד רופאי הילדים לגבי שימוש בקנאביס רפואי, מבקשת להדגיש כי "זה ממש לא מרפא כלום".

ואולם, בעוד שכיום, לצערם של ילדים והורים רבים, אין עדויות לכך שקנאביס רפואי מרפא בשימוש אצל ילדים, בעולם הרפואה עדיין מקווים כי יצליחו להוכיח שאחד החומרים הפעילים בקנאביס יכול לעזור לילדים חולים אפילפסיה. "הנושא הזה נבדק בכל העולם, וקיימים מחקרים קליניים באירופה ובארה"ב", אומרת ד"ר מיכל צדוק מהמחלקה לנוירולוגית ילדים בבית החולים שיבא בתל השומר, שם מקיימים בשנה האחרונה מחקר מקומי בנושא.

ד"ר צדוק מסבירה כי המחקרים הקליניים ברחבי העולם לגבי שימוש בקנאביס מתמקדים בשימוש ב-CBD טהור – חומר פעיל מסוים מתוך הקנאביס, ללא רכיבים אחרים. "זה בבדיקה כרגע ורק מתחיל להיבנות, אין עדיין תוצאות". עד שיתקבלו תוצאות של מחקרים אלו, בעולם הרפואי מתבססים על תוצאות של מקרים בודדים של חולי אפילפסיה שטופלו בכל מיני סוגים של שמנים.

אחד הניסויים הממוקדים הללו בוצע, כאמור, בשיבא, שם משתמשים בשנה האחרונה בקנאביס מתוצרת מקומית עם ריכוז CBD גבוה. "נתנו את החומר הזה במינונים שונים לכל מיני סוגים של חולים, וכעת אנו מסכמים את התוצאות", אמרה ד"ר צדוק. יש לציין כי מחקר זה אינו מחקר קליני מסודר, אלא כזה המבוסס על טיפולים ספורדיים שניתנים באישור פרטני של משרד הבריאות.

לשאלה כיצד החלו לתת קנאביס לילדים חולי אפילפסיה אף שאין עדיין מחקר קליני המוכיח את יעילות הטיפול, ענתה ד"ר צדוק כי "היו דיווחים מחו"ל על מקרים בודדים שזה כן עזר, וברגע שהתקשורת התגייסה לעניין היה לחץ מאוד גדול של הורים ומשרד הבריאות החליט לתת את האפשרות לטפל למרות שאין הוכחה קלינית אמתית". מכיוון שאין הוכחה שהטיפול יעיל, בשיבא נותנים את הטיפול רק "לילדים חולי אפילפסיה שלא חשים הטבה עם תרופות אחרות ואין לנו עוד מה להציע להם. להרבה מאוד חולים אנחנו לא נותנים, כי אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות את ההשפעה".

חברת "תיקון עולם" ביקשה להגיב לכתבה וטוענת כי: "בארבעה בתי חולים בארץ נעשה איסוף נתונים מסודר על טיפול בכ-80 ילדים אפילפטים המקבלים שמני קנאביס רפואי בעלי אחוזי סיבידי קבועים ומדודים, המיוצרים על ידי חברות תיקון עולם ו בטר. אצל כ-80% מהילדים, חלה ירידה דרסטית במספר ההתקפים היומיים, כמו גם שיפור ההתנהגותי הנרשם בקרב 100% מהילדים. למעלה מ-100 ילדים נוספים חולי סרטן מטופלים בארץ, והם מדווחים כי הטיפול עוזר נגד כאבים, ומפחית משמעותית את ההקאות והבחילות ומעלה את התיאבון ואיכות השינה".

כאמור", נכתב על ידם, "תוצאות הטיפול המצויינות בשמני קנאביס רפואי מדידים, נרשמות בקרב למעלה מ- 180 ילדים בארץ ולא בקרב ילדים בודדים. מחקר מדעי שפורסם לאחרונה בירחון המדעי The journal of neuroscience הוכיח כי לא נגרם כל נזק מוחי משימוש בקנאביס רפואי גם לא אצל ילדים".