לומדים בחדר המשחקים

תהליך התפתחות השפה הוא תהליך מרגש ומלחיץ בו זמנית. מצד אחד, כל התקדמות של הילד – מילה ראשונה, משפט, מילים מורכבות - מעוררת התרגשות וציפייה לעתיד. מצד שני, ההתקדמות מאוד אישית וכל אחד נתקל באתגרים שונים, שנוטים להלחיץ את ההורים, וכך גם את הילדים.

אבל לימוד והתפתחות לא חייבים להיות תהליכים מייגעים או מלחיצים עבור הילד. אתם ההורים יכולים לסייע לתהליך הלמידה תוך הנאה ובילוי זמן איכות משותף. הנה כמה משחקים משפחתיים שיכולים לעזור בכל אחד משלושת שלבי התפתחות השפה.

עוד בנושא:
הורים? 9 מחקרים שאתם חייבים להכיר
כך תחמיאו לילד בלי לקלקל אותו

שלב בהתפתחות השפה:
הילד מתחיל להפיק מילים ראשונות.

משחקים:
1. משחקי חיקוי: יושבים פנים אל מול פנים ומחקים תנועות שפתיים, בהמשך מחקים צלילים פשוטים בעלי הברה אחת (לדוגמה: מה). חשוב לראות שמתקדמים במשחק ושיש יכולת לחקות את האדם השני, כמו כן כדאי שזה יעשה כדבר חוויתי ולא כשיעור למידה.

2. מצטרפים אל הילדים: בשלב הזה חשוב ללכת עם הילדים, לחוות את העולם דרכם ולהתעניין במה שהם עושים. אחרי שאנחנו רואים שהם מתעמקים בדבר מסוים, עלינו להסביר במילים את מה שאנחנו חושבים שהוא רואה: "זה דובי, הדובי גדול, יש לו עיינים...".

3. מקריאים סיפורים: בזמן קריאת סיפור חשוב שהילד יראה את התמונות או הציורים תוך כדי ההקראה. זמן הקראת סיפור הוא זמן נפלא לחיבוק ובילוי משותף, כמו כן זו הזדמנות לחשוף את ילדנו למילים חדשות על פי התמונות שרואים בספר. לדוגמה: "תראה פרה, זאת חיה גדולה והיא גרה ברפת...". חשוב שילדנו יכיר מילים רבות מעבר למילים שבהן אנו משתמשים ביום יום.

נורה אדומה:
אם לקראת גיל שנתיים הילד לא אומר כ-10 מילים ואינו יוצר צירופי מילים (שתי מילים לפחות), כדאי לפנות להתייעצות עם קלינאית תקשורת או למכון להתפתחות הילד.

בין גילאי שנתיים לשלוש הילדים מתחילים לחבר צירופי מילים עד משפטים פשוטים, וגדלים להיות תקשורתים ובעלי יכולת הבעה.

שלב בהתפתחות השפה:
הרחבת אוצר המילים, הרכבת משפטים, יכולת לספר רצף של תהליכים

משחקים:
1. חילוף תפקידים: לעודד את הילדים לספר סיפור ברצף לפי התמונות. לבחון איך הוא מדבר, באילו מילים הוא משתמש. בשלב הזה הילדים מרבים לבלבל את הזמנים (היום, מחר) – אין סיבה להיבהל, זה טבעי. בגן חובה הילדים מתחילים להסתדר עם הזמנים.

2. כותבים ספר: אם בשלב המוקדם יותר הקראנו ספר, כעת הגיע הזמן לצייר ולספר סיפור יחדיו. כדאי לדבר על הסיפור לפני שמתחילים בעבודה, בכדי לוודא שאנחנו יוצרים רצף בין האירועים. שבו עם ילדכם עודדו אותו להמציא סיפור, כתבו את דבריו, תנו לו לצייר והוסיפו את הכיתוב המתאים ליד כל ציור. בסיום היצירה הכינו יחדיו כריכה עם שם הספר ושם המספר. בסיום התהליך יחווה ילדכם את חווית התכנון, ההפקה והתוצאה המדהימה שהוא יצר כולו בעצמו.

3. משהו טוב: משחק שאהוב על ילדים זה לספר "משהו טוב" שקרה לך היום. כאן חשוב להזכיר שההורה מהווה דמות למודל, ולכן הוא חייב לקחת חלק פעיל במשחק ולשתף. כשהילד משתף כדאי לעצור ולשאול שאלות (מה חשבת? מה הרגשת?) כדי לחדד את האבחנה שבין מחשבה לרגשות. בנוסף, יש לחזק את הילד – אם הוא אומר חצאי מילים, להגיד את המילה בצורתה הנכונה. אם הוא השתמש במשפט קצר, לחזור על המשפט ולהרחיבו למשפט מורכב יותר. כך אנחנו מפתחים את השפה ומדגימים לו כיצד לשוחח ולהסביר דברים.

נורה אדומה:
בשלב הזה חוסר יכולת לספר סיפור ברצף (למשל, ארבע תמונות בספר) או לספר רצף תהליכים יכול להעיד על קושי שדורש התייעצות נוספת. בנוסף, אם הילד מרבה בשימוש במילות "פקק" (כדוגמת: זה, נו, ועוד מילים כלליות שאינן אומרות הרבה ) כדאי לפנות להתייעצות שכן הדבר מעלה חשש לבעיית שליפה, בה הילד נתקע ואינו מוצא את המילה שחיפש.

שלב בהתפתחות השפה:
יכולת להסביר את עצמם בצורה ברורה, להעביר בצורה תמציתית וברורה, צורה של הגדרה.

1. משחק הניחושים: משחק שבו אנחנו מרימים תמונה וצריכים לתת בין שלושה לארבעה רמזים שיסבירו מה אנחנו רואים. בצורה הזאת אנחנו מלמדים את הילד ללכת מהדימוי הרחב לקטן. כך אם אנחנו רוצים להסביר אריה, נגיד: חיה, שגרה בג'ונגל ושואגת.הקפידו לתאר את התמונה במשפט תקין וברור.

2. משחקי חשיבה: הרבה משחקים הם תחרותיים אך נעשים בשקט ודורשים חשיבה. כך למשל במשחק הדמקה ו-4 בשורה אחת. אחד מהדברים שניתן לעשות הוא לבקש להסביר את הפעולות של היריב בקול – מדוע הוא בחר לפעול כפי שהחליט? מה נראה לנו שהוא מתכנן?. ההליך שמתרחש כאן מקשר בין החשיבה לשפה, אשר מגיל אפס מתפתחים זה לצד זה. משחק המתקיים בצורה זאת יוצר תקשורת בין השחקנים וכן גורם לכל משתתף להסתכל גם על השחקן שממול ולנסות להבין את כיוון מחשבתו. תהליך זה מאד חשוב על מנת ליצור קשרים חברתיים, בהם אנו צריכים להתחשב בחבר שלידנו ולשים לב שלמה שעובר עליו.

3. משחקי מסלול: משחקים כמו סולמות ונחשים אהובים במיוחד על ילדינו. אנחנו יכולים להוסיף נדבך למשחק ולהכין כרטיסיות מבעוד מועד אותם נוסיף לחוקי המשחק . בכרטיסים נרשמו שאלות כגון: מה מפחיד אותך? מה מצחיק אותך? ספר על שלוש תכונות טובות שלך, ספר מה היית עושה עם היה לך כוח מיוחד ועוד. הכנת הכרטיסים יכולה להעשות לבד או בעזרת הילדים. בכל פעם שמישהו זורק את הקוביה עליו ללכת את מספר הצעדים שמראה הקוביה ובנוסף להרים כרטיס מהערימה ולענות על השאלה שרשומה. גם כאן, חשוב במיוחד שההורה לא ידרוש דבר שהוא לא עושה בעצמו. ההורה הוא מודל לילד ועל כן ההורה עונה אף הוא לשאלות הרשומות בכרטיסים.

נורה אדומה:
אם הילד מתקשה בלימודים במקצועות הדורשים שפה, תאור והסבר, יש מקום לשקול לפנות לקלינאית תקשורת. בנוסף לכך, אם הילד דחוי חברתית ומתקשה ליצור חברויות יכול להיות שיש לו קושי תקשורתי וגם בתחום זה קלינאית תקשורת יכולה לעזור. מומלץ לפנות לקלינאית ולראות האם תוכל לעזור לילד להבין את הקודים החברתיים ואת התקשורת החברתית.

חשוב מאוד לציין כי הכתוב במאמר זה לא מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. בכל שלב שמתלבטים ומרגישים אי נוחות כדאי לפנות לאבחון בכדי לשלול קושי.

עדנה אתרוג היא קלינאית תקשורת, מפתחת שיטת "תקשורת דרך משחקים"