האם הקפאת ביציות פוגעת בנשים?

ההודעה של חברות הענק פייסבוק ואפל כי הן מציעות לעובדות שלהן לממן עבורן טיפולי שאיבה והקפאת ביציות, עוררה דיון ציבורי סוער. המחשבה כי הודות לטכנולוגיות חדישות יוכלו נשים להתמקד בקריירה ולדחות את הקמת המשפחה, מעוררת אי-נוחות בחוגים רבים. יש שרואים בכך הרחבת אפשרויות הבחירה לנשים, אבל יש גם כאלה שטוענים כי מדובר בדרישה מוגזמת של המעסיקים, לוותר על הורות לטובת התאגיד.

גם בישראל, מדינה שבה הולדה והורות הם ערכים עליונים, ההצעה של החברות האמריקאיות הפכה לשיחת היום בקרב העוסקים באתיקה וברפואה, ועמדותיהם לעיתים מפתיעות. רבנים ואנשי דת רבים ממליצים לנשים בקהילה שלהן להקפיא ביציות במקום ללדת מחוץ לנישואין, ומנגד, רופאים ומשפטנים מזהירים מפני שוק פרוץ ורווי אינטרסים, שמוכר לנשים אשליות.

כולם מסכימים כי בבסיס הקידמה הרפואית עומדת אפשרות הבחירה הרחבה שניתנת כיום לנשים. אך האם הבחירה להפוך לבכירה היא הדרך הנכונה עבורן, והאם היא האפשרות היחידה?

מיכל (שם בדוי), בת 37 החליטה לאחרונה להקפיא ביציות, והיא נמצאת כעת בתחילת התהליך. "החלטתי להקפיא ביציות בגלל שהרגשתי שנכנס מימד של לחץ לתהליך של חיפוש זוגיות. החלטתי לעשות את זה כתעודת ביטוח", היא מסבירה, "לא חשבתי על זה עד שדיברתי עם הפסיכולוגית שלי והיא העלתה את הרעיון. ישר חשבתי שזה רעיון טוב". היא מוסיפה כי "אם היינו מדברות על זה לפני שנתיים, אומנם מצבי הגופני היה יותר טוב, אבל לא הייתי מוכנה לזה נפשית. לרוב זה מגיע כשזה צריך להגיע".

אף שהיא חושבת שהקפאת ביציות היא אפשרות מצוינת לנשים, מיכל מזועזעת מהאפשרות שמעסיקים יממנו זאת עבור נשים. "בעיניי זה דבר מזעזע. ההחלטה שלי לא להוליד ילדים ולהתרכז בקריירה צריכה להיות שלי בלבד וזה שהמעסיק שלי נכנס לי לביציות זה דבר נוראי". מיכל מעידה שהיא שלמה עם ההחלטה. "לא כל אחת צריכה לעשות את זה, אבל מי שמרגישה שהיא לא רוצה להיכנס להיריון עכשיו וזה גורם לה לחץ נפשי – כדאי שתשקול את הצעד הזה", היא אומרת.

"עצם קיום הטכנולוגיות לא מחייב שימוש בהן", קובע ד"ר גיל פאר, מנהל מרפאת שימור פוריות ביחידת ההפריה החוץ גופית במרכז רפואי כרמל חיפה. "אני לא חושב שנשים צריכות להתייחס לזה כאל תעודת ביטוח. עדיין קל יותר להרות בגיל צעיר. הסכנה לסיבוכי היריון עולה עם הגיל ויש מחלות רקע נוספות. אני רואה נשים שמגיעות אלי ונמצאות בדילמה. אני אלד עכשיו או אחכה לעבור תפקיד? הטכנולוגיה מספקת להן עוד אפשרויות".

תחום הקפאת הביציות תפס תאוצה בעשור האחרון. בעבר, ניתן היה להקפיא רק עוברים מביציות שהופרו על ידי זרע. האפשרות הזאת סיפקה אוטונומיה קטנה יותר לנשים, שהיו צריכות זרע גברי כדי לשמר את פוריותן. בשנים האחרונות, ארגון ה-FDA האמריקאי הוציא את הליך הקפאת הביצית משלב ניסיוני ואישר אותו כהליך קליני. ב-2011 חוקק בישראל חוק, לפיו יכולה כל אישה בגילאי 30-41 להקפיא ביציות. עד להחלתו של החוק אפשרות הקפאת הביציות הייתה זמינה אך ורק משיקולים רפואיים.

סל הבריאות מממן טיפול והקפאת ביציות רק עבור נשים הזקוקות לכך מבחינה רפואית. עלות הקפאת כ-20 ביציות לחמש שנים, עבור מי שקופת החולים אינה מממנת לה את ההליך, היא בסביבות 10,000 שקל. לכך מתווספות עלויות ההכנות המקדימות, כך שמדובר בעסק יקר למדי. דבר אחד בטוח, גיל ההורות הולך ועולה. "היום, נשים רבות רוצות מסיבות סוציאליות לדחות את שלב הקמת המשפחה, ואז עולה נושא הפוריות", אומר ד"ר פאר, "רוב הנשים שמגיעות לבקש הקפאת ביציות מבחירה הן באמצע שנות השלושים לחייהן".

לדברי ד"ר פאר, "הצעד שנקטו פייסבוק ואפל עלה לדיון אצלנו במחלקה. כמובן שיש כאלה שאמרו שזה מבורך ויש כאלה שהזדעזעו. יש נשים שלא אוהבות שנכנסים להן לרחם, אבל אני חווה זאת כמתן אפשרות. צריך להעצים נשים ולתת להן לעשות מה שמתאים להן. אדם צריך להיות אחראי לגופו". ד"ר פאר מדגיש כי אם משווים ביצית קפואה בגיל 32 לעומת ביצית טרייה בגיל 41, הביצית הקפואה תהיה יותר טובה. מפה נובע הטעם בהקפאה וגם ההגבלה של הגיל.

המחוקק הגביל את הגיל בו אישה יכולה להקפיא ביציות, ובכך פתר את הרופאים מדילמות מוסריות. ככל שעולה הגיל, הטיפול הפולשני שכרוך בשאיבת ביציות מסכן יותר את האישה והמחוקק מצמצם את שיקול הדעת של הרופא. אך גם בתוך מסגרת החוק, בתחום שימור הפוריות עולות לא מעט שאלות מוסריות, אתיות, חברתיות ודתיות.

הרב יובל שרלו לוקח חלק בוועדות אתיקה בבתי חולים, בעיקר בבית החולים לילדים שניידר, שם מטופלות ילדות ונערות חולות סרטן, אשר הן והוריהן מתמודדים עם הדילמה האם לשמר את פוריותה של הילדה, לעיתים אף במחיר דחיית הטיפול במחלה. "נשאלת שאלה, במקרה של ילדה בת 12 שצריכה לעבור כימותרפיה, האם לסכן את חייה ולחכות עם הטיפול", מציין הרב שרלו. "בנוסף, מי אמור לקבל את ההחלטה? הילדה? ההורים? הצוות הרפואי?"

"השאלה הזאת עובדת גם לכיוון ההפוך. עד איזה גיל? האם זה נכון לאפשר לאישה בת 60 להרות? לכל זה מתווספת כמובן גם השאלה הכלכלית. מתי המדינה צריכה לממן את הטיפול? עד איזה גיל? כשמפגישים את השאלות הללו עם הדת, זה נהיה אף יותר מורכב. רבים מהרבנים שמתנגדים ללידה של רווקה, שולחים אותה להקפיא ביציות ולחפש בעל ואמרים לה שתוכל ללדת גם בגיל 50".

לדברי הרב שרלו, "מבחינה הלכתית ישנן גישות שונות. גם בתחום האתי. כל מקרה הוא לגופו. אני בדעה ששימור פוריות בא לתקן ליקויים של הטבע, אבל לא להמציא טבע חדש. לאפשר לאישה בגיל 25 שצריכה לעבור טיפול כימותרפי להקפיא ביציות - בכך אני מאד תומך. אבל לאישה בת 50-60 אני מתנגד. זה לפעול נגד הטבע. אבל גם כאן יש מקרים חריגים. לאישה עגונה שמחכה להביא ילדים אולי אגיד כן".

הרב שרלו מכנה את הצעד של חברות פייסבוק ואפל "שערורייה נוראה". לדבריו, "עובדתית, הסיכוי להרות מביציות מוקפאות הוא קטן. זאת רמאות. אותו דבר לגבי רבנים שמציעים זאת. אתם מרמים את הבנות. להציע לאישה ללדת מחוץ לגיל הפוריות, זה אנטי תרבותי ואנטי אנושי. יש גברים ונשים שרוצים לחוש שהם ניסו הכל כדי להיות הורים. הרופאים נמצאים בדילמה, כשלפעמים הסיכוי נמוך והסיכון גדול, עד כמה ללכת עם זה.

"אני חושב שצריכה להיות בתחום חקיקה רכה. החוק צריך לתת את קווי המנחה, וועדות האתיקה צריכות לדון במקרים. האתיקה, ההלכה והחוק תמיד נמצאים בפיגור אחרי הקידמה. קודם נמצאת הטכנולוגיה ואז מגיע החוק. יש מקום לדיון ציבורי, אבל לא פופוליסטי. למצוא את הזמן ללמוד את העובדות, ולא לשגות באשליות".

לפני שנשות אפל ופייסבוק רצות להקפיא ביציות, מבקשת ד"ר כרמל שלו שישקלו את האפשרויות שלהן. שלו, ראש המחלקה לפריון וחברה במרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה ליד אוניברסיטת חיפה, מבקשת להזכיר כי "מדובר בהתערבות רפואית פולשנית לאישה בריאה לחלוטין. יש עוד אופציות. להקפיא עוברים, לחכות, להרות באופן טבעי, לבקש מחברה שתתרום ביצית, וגם לא להיות הורה זאת אופציה".

ד"ר שלו מביעה גם היא הסתייגות מהמהלך של חברות העל האמריקאיות. "הדרישה לא באה מהנשים, זה בטוח. הביקוש נוצר על ידי יזמים רפואיים, שרואים בו עסק רווחי. פתאום יש מוצר חדש בשוק. יש פה הרבה אינטרסים, דבר טיפוסי לשוק הפריון. ההיצע יוצר ביקוש. מציעים לנשים אופציות רפואיות מאד יקרות, אבל לא מוכחות. אין הוכחה שזה עובד. אנחנו לא יודעים שיעורי הצלחה. ברור שהרופאים יגידו שזאת לא בעיה, אבל אין לנו אפילו עשר שנים של ניסיון עם הטכנולוגיה הזאת. אני חוששת שמא הנהירה לשימור פוריות על פני כניסה להיריון בזמן הטבעי, תתברר כבועה".

עוד בנושא:
ניצול או מתנה? העולם הפרוץ של הפונדקאות
האישה שלא הסכימה לוותר על החלום להיות אמא
השבחה אלוהית: מה צופן לנו העתיד?

ב-27 בנובמבר יתקיים בבית החולים תל השומר הכנס השנתי של המרכז הארצי לפריון בשיתוף פרופ' שלמה משיח. בכנס ידונו, בין היתר, בסוגיות האתיות והרפואיות שעולות משימור פוריות האישה והגבר למטרות רפואיות וסוציאליות. הכנס פתוח לקהל הרחב. לפרטים והרשמה: www.fertisrael.com