פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השבחה אלוהית: מה צופן לנו העתיד?

      מה שהיה נראה לפני עשור כמשהו בלתי אפשרי, הופך בשנים האחרונות לנורמה. השבחת גנים ומיפוי גנטי אולי יגרמו לבני האדם לחיות יותר שנים בבריאות טובה, השאלה היא באיזה מחיר?

      סליל DNA (ShutterStock)
      מה צופן העתיד לאנושות? (אילוסטרציה: shutterstock)

      "ראה את מעשה האלוהים: כי מי יוכל לתקן, את אשר עוותו" (קהלת ז', י"ג). בציטוט הזה נפתח סרט הקולנוע העתידני "מה קרה בגטקה?" משנת 1997. הסרט מגולל נבואת זעם, של חברה שבה חיזוי גנטי והשבחה גנטית הם הליכים פשוטים ונגישים, ובהתאם לכך נקבעים מעמדו וגורלו של האדם ביום היוולדו. על פי מומחים בתחום, לא רחוק היום שבו מה שנראה לנו כמדע בדיוני יהיה מציאות מובנת מאליה. על פי התחזיות, בשנת 2020, כל תינוק שיצא מבית החולים אחרי לידתו, יהיה מצויד בכל המידע הגנטי שלו.

      אבל למה להסתכל עוד שש שנים קדימה כשכבר היום מאפשר תחום הגנטיקה ניבוי של סיכויים לחלות במחלות מסוימות, חלקן קטלניות וחלקן כרוניות. המידע הזה משמש, למשל, נשים רבות, דוגמת השחקנית אנג'לינה ג'ולי, לנקוט פעולות מניעה נגד סרטן השד. "מי שיוולד בשנת 2050 יהיה בריא הרבה יותר, פרודוקטיבי יותר ויחיה שנים רבות יותר", חוזים הגנטיקאים.

      עוד בנושא:
      לראשונה: חוקרים שידרו מסר בטלפתיה
      האדם הווירטואלי שישנה את עולם הרפואה
      התסמונת שגורמת לאנשים לאכול למוות

      בחברה שבה מידע אישי מקיף מאוחסן במכשיר בגודל כף היד, ותמונות עירום שתיעדו ידועניות בחדרי חדרים דולפות לכל מחשב ביתי, מי ישמור על המידע הגנטי שלנו מלדלוף? "לא הכל נעשה במחשבה קדימה", מודים מומחים בתחום. שאלות רבות, חלקן רפואיות וחלקן חברתיות-מוסריות, עולות מהעיסוק בגנטיקה. לא בטוח שעל כולן יש לאנושות מענה עדיין. על דבר אחד כולם מסכימים: כל ייצור ביולוגי ימות בסוף. אך כיצד יחוש הורה, אם ביום היוולדו של התינוק שלו, הוא ידע כי יש סיכוי של 90 אחוזים שהרך שזה עתה נולד, ימות בגיל 30?

      ראינו יותר מדי סרטים?

      "ראיתם יותר מדי סרטים", מבקש פרופסור איתן פרידמן, מומחה לגנטיקה ומי שמנהל ב-20 השנים האחרונות את היחידה האונקו-גנטית בתל השומר, לצנן את הנבואות האפוקליפטיות. "רק עשרה אחוז מהמחלות הן מונו-גנטיות, כלומר נקבעות על ידי גן אחד ספציפי. השאר, כמו גם תוחלת החיים ואיכותם – הרבה יותר מורכבות". אדם נולד עם כ-23,000 גנים, כ-500 מתוכם מכילים פגם גנטי, לרוב כתוצאה ממוטציה או מהשילוב בין הגנים השונים. "את זה אנחנו יודעים כעובדה", מציין פרופסור פרידמן, "אבל מתוך 23,000 הגנים – רק על 4,000 אנחנו יודעים כיום".

      תינוק בן יומו עם צמיד שם (ShutterStock)
      בשנת 2020 כל תינוק יעבור מיפוי גנטי כשיוולד (אילוסטרציה: shutterstock)

      חקר הגנום, לדברי פרופסור פרידמן, נועד לשמש למניעת מחלות. "מה שאנחנו עושים זאת רפואה אישית. הגנטיקה יכולה ללמד אותנו איזו תרופה להתאים, או איך להימנע מפעילות מסכנת חיים. לדוגמה, במקרה של מום בלב, שהיום לא מאובחן אצל ספורטאים ועלול להביא למותם, נוכל לזהות את הגנים מבעוד מועד ולמנוע דום לב. כבר היום מתבצע דיקור מי שפיר בהיריון, כדי לזהות תסמונת דאון ומחלות נוספות. זיהוי ומניעה הם הנושא החם בעולם הגנטיקה".

      המוות בוטל?

      אך האם מדובר באמת רק בניסיון למנוע מחלות, או גם ברצון של בני האדם לחיות חיי נצח? רק באוגוסט השנה פורסם בכתב העת המדעי Aging Cell מחקר שנערך בספרד, במסגרתו הצליחו החוקרים לזהות גן שלטענתם גורם להארכת תוחלת החיים. הם ביצעו בדיקה גנטית רחבה לבני משפחות שיקיריהן הגיעו לגיל 100 ואף עברו אותו. אצל כולם נמצא הגן APOB.

      אך לפני שאנחנו נערכים לחיי נצח, מבקש פרופסור פרידמן להבהיר: "זה לא שאחרי המחקר הזה אפשר להגיד 'המוות בוטל, שותים קריסטל'. בעוד כמה שנים אמנם נוכל להפוך מחלות כמו סרטן למחלות כרוניות, ותוחלת החיים תתארך משמעותית, אבל בסופו של דבר כולם צריכים למות ממשהו".

      אבל עוד לפני המוות יש גם חיים. "הצפי שלי הוא שבעוד חמש-שש שנים מהיום, כל תינוק בישראל יצא מבית החולים עם תעודת זהות גנטית", אומר פרופסור פרידמן. תעודת הזהות שבה נצטייד בצאתנו מבית החולים תוכל, לדבריו, לכלול לא רק מידע על מחלות מסכנות חיים. "נוכל לחזות גובה, מבנה גוף. ניתן יהיה לחזות גם תכונות אופי, IQ, נטיות אובדניות, נטייה לדיכאון ולמרמור או רמות גבוהות של שמחת חיים, נאמנות, נטייה לשקר ועוד. אבל חשוב לזכור שלא הכל גנטי. הרבה דברים הם תוצאה של אינטראקציה בין גורמים גנטיים לסביבתיים. לדוגמה, במקרה של עישון וסרטן".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      נוכל לזהות לא רק מחלות אלא גם תכונות אופי (אילוסטרציה: shutterstock)

      היכולת לחזות כל כך הרבה דברים לא עלולה להוביל לנבואה שמגשימה את עצמה? "אפשר להסתכל על זה ככה, שתינוק נמצא בסיכון גבוה ללקות בסכיזופרניה, והמשפחה תתייג אותו ככזה. אבל אפשר לנקוט בגישה ההפוכה, שהמידע הזה יסייע לנו להתנהל בחיים אחרת ולהיות מוכנים למה שעתיד להתרחש. יש מעט מאד מחלות שבבסיסן דטרמיניזם ביולוגי. לסביבה יש השפעה רבה. כרופא, אני מחויב לתת את המידע. אם אני יכול לזהות שלמישהו יש את הגן RYR2, שמוביל למוות אם מקבלים חומר הרדמה מסוים, אני אעדכן את המטופל. אבל לדעתי, על הרופא להיצמד למידע שמועיל במניעת מחלות. רק מה שיכול להועיל".

      קיצור תולדות ההשבחה

      בראיון שהעניק החודש ההיסטוריון ד"ר יובל נח הררי, מחבר הספר "קיצור תולדות האנושות", לעיתון הבריטי The Guardian, הוא שוטח את התיאוריה שלו, שתעמוד בבסיס ספרו הבא ה- SAPIENS שעתיד לצאת בישראל בחודשים הקרובים. "במאה ה-20, מטרת הרפואה הייתה להביא את בני האדם לרמה מסוימת של בריאות ותפקוד", הוא אומר בראיון. "במאה ה-21 הרפואה מתקדמת ומנסה להתעלות מעל לנורמה ולעזור לבני האדם לחיות יותר, לשפר את זיכרונם, לשלוט יותר ברגשותיהם". נשמע מצוין, רק שלדברי הררי, ההשבחה הזאת, שתוביל ליצירת סוג חדש של אדם - מעין אדם-על - תהיה נגישה לעשירים בלבד ונחלתם הבלעדית, מה שיוביל לכך, שהחברה במאה ה-21 תהיה מעמדית יותר מאי פעם.

      לתרחישים מסוג זה, כמו גם דילמות אתיות ומוסריות נוספות, נדרשים מספר גופים, בראשם הרשות המחוקקת, דרך ועדות הלסינקי שתפקידן לאשר ניסויים קליניים בבני אדם וגורמים נוספים. אחד מהם הוא הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית (הר"י). יו"ר הלשכה, ד"ר תמי קרני, מודה ש"אנחנו הולכים על חבל דק". לדבריה, "הקדמה הגנטית והטכנולוגית מתקדמת מהר ולא הכל נעשה עם מחשבה קדימה. ברור שהמטרה היא לשפר ולהועיל, אבל האם תמיד זה באמת ככה?"

      הניסיון של האדם לשפר את עצמו אינו חדש כמובן. לדברי קרני, הסיכוי שהדבר יהפוך לנחלתם של עשירים בלבד, קלוש ביותר. "ניתוחים פלסטיים היו נעשים פעם רק אצל שחקנים בהוליווד והיום כולם עושים את זה. תרופות לשיפור הזיכרון והתפקוד המוחי, כמו רטאלין, זמינות ונפוצות". אך יש דילמות אחרות שמעסיקות את אנשי האתיקה. "במקרה של בדיקות גנטיות טרום הלידה, תיווצר השאלה למי יש טעם לחיות? האם עובר שידוע שיש לו סיכוי גבוה לחלות בסרטן בגיל 30, צריך להפילו? האם המידע הזה יקל עליו את החיים?"

      לדברי קרני, "אנחנו עדיין רחוקים מזיהוי זמנים מדויקים של מחלות, אבל בקרוב נדע לומר את הסיכויים באחוזים. נשאלת השאלה, איזה מידע ניתן? במקרה של חשש לסרטן השד או השחלות, ניתן לבצע כריתה מונעת. אבל במקרה של סרטן הלבלב לדוגמה, שלא ניתן לכרות, מה נגיד לאותו אדם? בעיה נוספת היא שתחום הגנטיקה מספק אמנם מידע על המצב הרפואי, אבל לא מספק פתרונות. ביום שנדע לתקן את הגנים, כולם יהיו שמחים ועליזים. היום יש לנו בחלק מהדברים ידע שהולכת להיות בעיה - אבל לא פתרון".

      הכבשה דולי (AP)
      " לולא ריסון הוועדות היינו רואים הכלאות של בני אדם וחיות". הכבשה דולי- המשובטת הראשונה בעולם היונקים (צילום: AP)

      בשנת 2000 נחקק בישראל חוק מידע גנטי. הנוסח הראשוני של החוק היה מבוסס על הצעה שהוגשה על ידי הצוות לבחינת ההשלכות האתיות, החוקיות והחברתיות של פענוח הגנום האנושי. לב החקיקה עסק בפרטיות המידע הגנטי, וכן באיסור על הפליה מטעמים גנטיים בתעסוקה ובביטוח בריאות. הממשלה התנגדה תחילה לחוק, שכן לגבי נושאים כמו ניהול מאגרי המידע, מסירת המידע למטופל, הצורך בהסכמה לטיפול, הוראות סודיות ואחריות, עיון במאגר וזיהוי למטרות אכיפת החוק, קיימים הסדרים מפורטים בחוקים שונים, כמו חוק הגנת הפרטיות וחוק זכויות החולה.

      בתום הליך חקיקה ארוך עבר החוק, מתוך תפיסה שהמידע הגנטי הנו מידע שיש לו ייחוד, הנזקק להגנות מיוחדות שנקבעו בחוק. ככל שהמחקר הגנטי מוסיף להתקדם, כך מצטבר מידע רב ואישי יותר עלינו, שיש מי שיחשוש כי ישמש נגדו יום אחד. החוק אמנם מסדיר את ההגנה על המידע, אבל לא ניתן לשכוח את פרשת מרשם האוכלוסין, במסגרתה דלף לרשת מאגר המידע של כלל אוכלוסיית ישראל. האם המידע הגנטי שלנו, ה-DNA, באמת מוגן? האם החזון האפוקליפטי של "מה קרה בגטקה", שבו נתויג ונישפט על סמך הגנטיקה שלנו כל כך רחוק?

      הצעד הבא: שיבוט בין חיות ובני אדם?

      "רב הלא-ידוע על הידוע", אומרת ד"ר קרני. "אנחנו מנסים לעזור, אבל אולי גורמים גם נזק. המידע שנוכל לספק, כמו הרבה חידושים וטכנולוגיות, הולך לשני הצדדים. לפעמים הוא מועיל, אבל לפעמים גם מזיק". חוק מידע גנטי מנסה גם להתמודד עם השינויים המתרחשים חדשות לבקרים בתחום. החוק קובע כי הועדה המייעצת שהוקמה לפי החוק, תעקוב אחר התפתחות הרפואה, המדע והביוטכנולוגיה בתחום המידע הגנטי ותמליץ לשר בדבר הצורך בהתאמה ובשינוי של החוק לאור ההתפתחויות והמידע הנובע מפרויקט מחקר גנום האדם. מאז שנת 2000, שונה החוק פעמיים. בינתיים, הניסויים הקליניים נמשכים.

      מי שמנסה לעשות סדר באמביציה של החוקרים לספק עוד ועוד מידע וקידמה, אל מול הצורך בשמירה על זכויותינו כבני אדם, הן ועדות הלסינקי. ועדות אלה קיימות בכל בית חולים ומטרתן לאשר ניסויים קליניים. "השיקולים של הוועדות מורכבים", מציינת ד"ר קרני. "שיבוט, לדוגמה, לא מקובל. אם לא הריסון מצד הוועדות, היינו יכולים לראות ממש כשם שיש היום הכלאות בין סוגים שונים של פירות – בין בני אדם לחיות. מה שמותר בעולם הצומח, אסור כרגע בעולם החי".

      המסר, על פי פרופסור פרידמן, הוא איזון. "אנחנו הרופאים מגלים את התגליות, אבל תפקיד החברה הוא לקבוע את האיזון בין טוב לרע. גם מי שהמציא את פצצת האטום, עשה זאת כדי לעשות טוב. לצורך כך ישנן ועדות אתיקה, אנשי דת, דיונים ציבוריים". בימים אלה, הלכה למעשה, ממתין פרופסור פרידמן לאישור ועדת הלסינקי על פרויקט הדגל שלו - מיפוי הגנום של ילדים שמגיעים לטיפול נמרץ עם חשד למחלה עם רקע גנטי כמו מומים מורכבים של הלב, מחלות ריאה, או מחלות זיהומיות קשות. "אם אני אוכל לתת לאמא טיפול לפני ההיריון ולמנוע מחלות גנטיות – אני רואה בזה דבר ענק", הוא אומר.

      "הטכנולוגיה הגנטית היום היא כזאת שבטווח השנים הקרובות עלות פיצוח הגנום תהיה 100 דולר לאדם. היכולת ליצור את המידע תהיה גישה לכל אחד. אני לא חושב שצריך להגיע למצב שנבחר בני זוג לפי גנטיקה, אבל בהחלט יתאפשר לנו לחיות חיים ארוכים יותר ובבריאות יותר שלמה".