פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בטן של היריון זה סקסי?

      תסביך הבטן של ליאת לב קיבל תפנית. לראשונה בחיים היא מסתובבת בגאון עם הבליטה שלה ונהנית מתשעה חודשים נטולי התבאסות מהגבעה המיותרת שקיבלה בתורשה

      לבלוג של ליאת לב סוחבת בקושי (באדיבות המצולמים)
      "אחד לא יכול לדעת שיש לי בטן גם באזרחות". הבטן ההיריונית של ליאת לב

      אני פשוט אניח את זה כאן: כל מה שאני רוצה בחיים האלה זאת בטן שטוחה. שטחי ככל שיהיה, זה מה שיעשה אותי מאושרת ולא אכפת לי מה יגידו. אני רוצה בטן יפה והדוקה שתהיה המשך ישיר וישר של בית החזה, דרך הפופיק ועד תחילת הביקיני. בלי הגבעה המיותרת הזאת שהיא ירושה מכוערת מאמהותיי ואבותיי האשכנזים שהיו צריכים לשרוד את הקור המזרח אירופי ואגרו שומן בכל מקום שאיפשר להם גופם. עכשיו וכאן, מאות קילומטרים משם, גם חם לי ואני גם תקועה עם גוש מרשמלו שנוא.


      בכל פעם שאני חופרת על הנושא הזה, בעלי מזכיר לי את ההיא מ"ספרות זולה" שרוצה בטן. ההיא היא פביאן, החברה התינוקית של בוץ', כלומר ברוס וויליס, וכך היא אומרת: "הלוואי שהייתה לי כרס קטנה. כרס לאישה זה סקסי. לו היתה לי כרס, הייתי לובשת טישרט שקטנה עלי בשתי מידות כדי להבליט אותה". ואני שואלת את קוונטין, איזו אישה אמתית שאתה מכיר רוצה כרס ובאיזה יקום כרס זה סקסי? הרי בטן שטוחה, כמו של קירסטן דאנסט אהובתי או מריון קוטיאר, או ליזי קפלן או כל מיני בנות מהממות שמסתובבות חסרות בטן ולא מבינות איזה מזל יש להן, היא בעיני שיא היופי האולטימטיבי. ברור לי שיש לי תסביך בטן ושאני חושבת על הבטן השטוחה שתהיה לי רק אחרי ניתוח, הרבה יותר מדי, אבל זה המצב.

      עוד בנושא:
      לפוסט הקודם של סוחבת בקושי
      אמאל'ה אני אמא! - בלוג חופשת הלידה של נועה הנדין
      לבלוג של התקתקנית

      624 ש"ח למכנסי היריון?

      למה ההקדמה הזאת? כי דרכה אני מגיעה ליתרון הכי גדול מבחינתי של להיות בהיריון: העובדה שאף אחד לא יכול לדעת שיש לי בטן גם באזרחות. זאת אומרת שתשעה חודשים שלמים אני לא צריכה להתאמץ להסתיר אותה. אני קולטת אתכם, חנונים, שרוצים לקלקל לי את המסיבה ולהגיד שבשלושת החודשים הראשונים להריון עוד אין בכלל בטן. קפצו לי. זה ההיריון שלי, ואני אומרת שהבטן שאתם רואים פה היא התנפחות עוברית ולא בצקית. וכך אני מסתובבת לי עם הבליטה שלי בגאון, שכולם יראו איזו בטן הריונית-בעצם-שטוחה מגניבה יש לי.

      אבל עם הבטן בא מחסור בבד שיכסה אותה. אחרי שסחבתי את השליש הראשון עם בגדים קיימים בלבד וסיימתי להתענג על איך שהם נראים עלי עם אקסטרה בליטה - הלכתי אתמול לקנות מכנסי היריון אמתיים, אלה עם החיתול שמחובר לבגד באזור הבטן. לתומי חשבתי שבגדי היריון הם זולים יותר מהרגילים, כי מי קונה בגד לכמה חודשים וביקשתי מהמוכרת כמה זוגות מכנסיים, ככה בכיף שלי. בתא המדידה חטפתי שוק כשראיתי את המספר "624" בצמוד למילה "מחיר:", אז יצאתי עם זוג מכנסיים אחד מהחנות, אבל הוא כל כך נוח, שאני מוכנה לישון בו. שווה כל שקל. הקטע הזה של החיתול הוא גאוני. אני שוקלת להמשיך ללכת עם המכנסיים האלה גם אחרי הלידה. הרי יש לי בטן גם לא בהיריון.

      לפוסט הקודם של סוחבת בקושי