מי מטפל בילדים שלכם?

כמה אנשי צוות צריכים כדי לטפל ב-35 ילדים קטנטנים בני שלוש בקושי? לפי משרד החינוך, גננת אחת וסייעת הן כל מה שנדרש. בפועל, הילדים האלו לא זוכים ליחס האישי שהם כל כך זקוקים לו בגיל הזה, ונחשפים לעיתים קרובות מדי להזנחה.

המצב הזה נולד באופן אירוני כתוצאה מניסיון להיטיב עם ההורים על ידי החלת חוק חינוך חינם מגיל שלוש. אלא שאת החוק הזה התחילו ליישם מבלי להכין את השטח, וכך נהלים שהתאימו בעבר לילדים בני חמש פלוס, מיושמים כעת על ילדים בני שלוש. בגיל שלוש חלק מהילדים עדיין לא גמולים מחיתולים, גם אם הם גמולים, יש להם תאונות, הם זקוקים להרבה יותר חום ויחס אישי, ובאופן כללי קשה להם הרבה יותר להתרגל לחיים בגן עירוני. גננת וסייעת שאחראיות לבדן ל-35 ילדים, פשוט לא יכולות להכיל את הקשיים האלה. זה לא הוגן לילדים, וזה גם לא הוגן לצוות הגן.

עוד בנושא:
איך מרגילים ילד בן 3 לגן עירייה?
הכירו את הגן הטבעוני הראשון
חייבים לגמול מחיתולים לפני הכניסה לגן?

"הפעוטות שלנו מוזנחים ומופקרים. הם בוכים. מותשים. נופלים. בורחים להם הצרכים. ואף אחד לא בא לעזרתם", נכתב בעמוד הפייסבוק של עמותת ההורים כולנו משפחה, "פעוטות בני שלוש זקוקים להרבה השגחה, להרגעה, לתשומת לב ולעזרה. גננת אחת וסייעת אחת בלבד פשוט לא מסוגלות לעמוד בכך. גם לא הטובות ביותר. משרד חינוך שדורש זאת מהם הוא משרד חסר אחריות, חסר בושה וחסר לב. אנחנו לא ניתן לשר החינוך להתחמק מאחריות. הקימו יחד איתנו קול צעקה ושתפו".

אור אלתרמן ברנע, מייסדת האתר מאמאזון, פרסמה הבוקר סטטוס קורע לב על גננת שהתקשרה באמצע היום לאמא להגיע דחוף כי לילד ברח קקי. כשהאמא הגיעה לגן היא מצאה את בנה יושב עם תחתונים מלוכלכים ליד הגננת, שלא החליפה לו כי היא לא אחראית לכך. "אתן מדמיינות את עצמכן נכנסות לגן ורואות את הילד שלכן יושב עם קקי במכנסיים?" כתבה אלתרמן ברנע, ואכן קשה מאוד לשאת את המחשבה הזו.

אלתרמן ברנע מספרת כי בעקבות הסטטוס היא קבלה המון פניות. "זה היה כמו להבעיר גפרור בשדה קוצים, אין הורה שיש לו ילד בגן עירייה שלא נתקל בזה". היא מבהירה כי על אף שזה מזעזע, עניין הקקי הוא רק סימפטום של בעיה רחבה יותר. "אין שום מצב ששתי נשות צוות יכולות לתת יחס ל-35 ילדים, זה פשוט לא אפשרי".

אלתרמן ברנע וחבריה למאבק מנסים כעת למפות את גני הילדים בתל אביב שזו המציאות בהם. "אנחנו קוראים להורים: כל הורה שיש לו ילדים בגן טרום טרום עירוני בתל אביב ומוכן להיות נציג של הגן במאבק הזה, אנא שלחו לנו מייל לכתובת Or@mamazone.co.il.

הקריאה הזו מצטרפת לעוד הרבה קבוצות הורים ברחבי הארץ ששמו להן למטרה להיאבק בצפיפות בגני הטרום טרום חובה. בתל אביב לדוגמה, נערכה בשבוע שעבר הפגנה של הורים שבאו להיאבק על הנושא, תחת הכותרת "בני שלוש דורשים 3". בתיאור האירוע נכתב כי "שיבוץ 35 ילדים בני שלוש לכיתת גן עם גננת וסייעת אחת בלבד הוא גזר דין אכזרי. המחסור באנשי צוות פוגע בבטיחות הילדים, בבריאותם, ברווחתם, בכבודם, בהתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית וביכולתם ליצור קשרים חברתיים תקינים. 35 ילדים בני שלוש מול גננת וסייעת אחת בלבד זו הזנחה!".

ציפי ברנד, ממייסדי "אסיפת הורים: שימו לב הורים" – תנועה אזרחית של הורי תל אביב למען החינוך והקהילה, שיש לה גם נציגות במועצת העיר, הסבירה לוואלה! הורות כי המאבק הזה הולך ומתרחב מדי יום. "אנחנו קבוצה עצומה של אימהות ואבות, זה מאבק שאנחנו מובילים אותו, אבל הצטרפו אליו הרבה הורים מהרבה מקומות. ברנד מסבירה כי הם ושותפיהם למאבק "מנסים לייצר תקן לחינוך בתל אביב שהוא יותר טוב ממה שיש היום. עיריית תל אביב מסתפקת במינימום שמשרד החינוך נותן, בעוד שיש רשויות שמוכנות לתת מעל התקן, תל אביב מתחבאת בתקן, ואנחנו חושבים שעיר כמו תל אביב יכולה לשנות קצת את סדרי העדיפות שלה, ולהעדיף את הילדים".

"יש הרבה פניות אלינו שנוביל את המאבק הזה להיות מאבק ארצי", אומרת ברנד, "אנחנו בודקים את האפשרות המשפטית של זה מול משרד החינוך". ומה בהמשך? ביום שני הקרוב תתכנס פגישת פעילים גדולה, והארגון שולח בימים אלו עשרות מכתבים לחברי מועצה ולראש העירייה בניסיון לשכנע אותם לייצר תקן עירוני לגיל הרך.

לצערנו, להורים אין באמת ברירה, והם נאלצים להשאיר את הילדים שלהם בגני עירייה ולקוות לטוב. יש הורים שבוחרים לשלוח את הילדים שלהן לגן פרטי, אבל זה עולה בין 3,500 ל-4,000 שקלים, ולכן זו לא אופציה אמיתית לרוב ההורים. למעשה, בתל אביב זו לא ממש אופציה גם עבור העשירים, כי בהרבה אזורים בעיר כלל לא נפתחו גנים פרטיים. ברנד מסבירה כי העירייה מטילה הרבה היטלים על גנים יחד עם ארנונה גבוהה מאוד, וזה בלתי אפשרי עבור הגננות. "בחלק מהאזורים אין בגלל גנים פרטיים בגלל מדיניות עירונית נוקשה", אמרה.

המצב הזה מתסכל מאוד עבור הורים, ובהרבה מקרים יש תסכול גדול מהגננות ומהיחס שלהן לילדים. אבל בפועל, ברוב המקרים הגננות הן קורבנות של הסיטואציה לא פחות מהילדים, ואין להן הרבה ברירה. ברנד אומרת כי "רוב הגננות חרדות על מקום העבודה שלהן ולכן לא פעילות במאבק, אבל הן בפירוש איתנו מאחורי הקלעים".

אלתרמן ברנע - שחברה גם היא ב"אסיפת הורים: שימו לב הורים" - הוסיפה כי לפוסט שהיא פירסמה היום היו גם כמה תגובות של גננות שסיפרו כי הן קורסות ולא מספיקות כלום. "אני בטוחה שהן מאוד מתוסכלות, ושלא כך הן דמיינו את המקצוע שלהן", אמרה.