רק לא מזמן התבשרנו על דיאטת הפליאו שנשענת ברובה על אכילת בשר והימנעות ממוצרים מעובדים, והנה דיאטה אחרת - דומה ושונה במקביל - תופסת את הכותרות. אומנם היא מסתובבת כבר כמה שנים בקרב חובבי תזונה ובריאות, אבל אחרי שכבשה סלבריטאיות כמו גווינת' פלאטרו ומדונה, הדיאטה המקרוביוטית מאיימת לתפוס גם אתכם.
עוד בוואלה! בריאות:
אוכל שחורות: 12 מאכלים שחורים ובריאים
הפסיקה לאכול חלב כדי לנצח את הסרטן
מה קורה לגוף אחרי שנה בלי סוכר?
מקרוביוטיקה היא פילוסופיית תזונה צמחונית בעיקרה שמקורה במזרח הרחוק. היא מבוססת על אכילה מאוזנת על פי עקרונות ה"יין" וה"יאנג", המותאמת לכל אדם על פי אופיו וצורכיו, וכוללת המנעות ממוצרי חלב, מוצרים מעובדים, כמו סוכר וקמח ואכילה מרובה של דגנים מלאים, קטניות וירקות מבושלים.
התפריט המקרוביוטי שמבוסס בעיקרו על תזונה יפנית מסורתית ואורגנית, מורכב מ-40%-60% דגנים מלאים (בעיקר אורז מלא ודוחן), 30% ירקות המתחלקים ל-3 קבוצות (ירוקים, עגולים ושורשים) המכילים בתוכם ריכוזים שונים של מינרלים, 5% קטניות ומעט מאוד פירות. עוד ממליצה התזונה המקרוביוטית לאכול 4-5 גרם אצות ביום ולשתות תה יפני ומרק מיסו לפני כל ארוחה - לשיפור מערכת העיכול.
התזונה המקרוביוטית התפתחה על ידי ג'ורג' אושוואה, הוגה דעות יפני בתחילת המאה והוצגה לעולם המערבי כבר בסוף שנות ה-60 על ידי תלמידו, מיטצו קושי, שפתח בסוף שנות ה-70 את "מכון קושי למקרוביוטיקה" בבוסטון שטיפל באנשים חולי סרטן ולב, שהתייאשו מהטיפול הקונבנציונלי. השילוב בין התזונה המקרוביוטית המבקשת לחפש איזון בגוף ובין הרפואה הסינית, המאבחנת על פי הסימפטומים השונים, צבע העור, הדופק, קריאת הפנים ועוד יצרו פילוסופיית חיים הוליסטית שסיפקה מזור עבור חולים רבים.
ליאורה אקוקה-גולדברג, מי שזכורה למרביתכם כמתמודדת בעונה השלישית של "הישרדות", הפכה לתלמידתו של מיטצו קושי בעת שחייה בארה"ב. גולדברג היא בהכשרתה יועצת מוסמכת לתזונה טבעית והיא התוודעה אל התזונה המקרוביוטית בשנים שבהן סבלה מהפרעות אכילה במקביל לזכייתה בתואר סגנית מלכת אסיה בהונג קונג בתחילת שנות ה-80. "פגשתי אז כ-30 אנשים שנראו בריאים וצעירים לגילם והסתקרנתי. עשר שנים לאחר מכן הפכתי לתלמידת השיטה", היא מספרת.
"לא מדובר פה רק בתזונה אלא בפרמטרים נוספים שיוצרים ביחד צורת חיים בריאה יותר וטבעית". ואכן על פי השיטה המקרוביוטית החשיבות היא לא רק למזון שנכנס לנו לפה אלא קשורה גם באיך הכנו אותו ובאיך אכלנו אותו. לעיסה מרובה, אכילה איטית ובמנות קטנות, וגם שיטות בישול כמו אידוי בכלי במבוק ובישול בסיר לחץ הם חלק מהאלמנטים ששומרים על המזון כמה שיותר טבעי וכמה שיותר מזין ונקי. דגים למשל, שאינם נכללים בתפריט המקרוביוטי הבסיסי, ניתנים למאכל רק אם מדובר בדגים שחיו במים עמוקים, כך שהם נקיים מרעלים.
התזונה המקרוביוטית אינה קלה לעיכול עבור רבים, שההתעסקות בבישול ובבחירת המוזונות מרתיעה אותם. "התהליך הראשון שצריך לעשות בכל מקרה הוא לעבור לתזונה ראשונית ונקייה יותר שמבוססת בעיקרה על מזון צמחוני, ובמקביל להוציא מהתפריט את הסוכרים, המזונות המעובדים והנתרן", מסבירה גולדברג. היום אולי הרבה יותר קל לעקוב מבעבר אחרי שיטות תזונה שדורשות אכילת אצות וכלי אידוי, אך מסתבר שדווקא מזג האוויר הישראלי הוא זה שעלול להקשות על אלו שבוחרים בתזונה המקרוביוטית.
"כשחם לך קשה לאכול מזון מבושל ומלוח יחסית", מסבירה גולדברג. "במקרוביוטיקה יש שימוש יחסית מועט בירקות חיים, ולכן אפשר להוסיף יותר סלטים לדיאטה, להוריד את כמות הדגנים ולהוסיף פירות למשל. בסופו של דבר צריך גם להכנס למטבח ולבשל דגנים מלאים שמנטרלים את הצורך שלנו בסוכר ובפחמימות. האיזון הוא נדבך חשוב".