המפתח לבריאות טובה: התמדה ורציפות

אחד האתגרים הגדולים שעמם מתמודדים הרופאים הוא חוסר היענות המטופלים לטיפול וחוסר התמדה שלהם ביישומו, בייחוד כאשר מדובר בטיפול כרוני. גם כאשר הרופא כבר בדק והתאים את הטיפול היעיל והמתאים ביותר לחולה, פעמים רבות החולה נוטש את הטיפול לאחר זמן מה ובכך פוגע בבריאותו.

ידוע כי התמדת החולים בטיפול שהותאם להם מושפעת מגורמים רבים. לפעמים הבעיה היא תופעות הלוואי שמקשות על נטילת התרופה השגרתית, ובפעמים אחרות הבעיה היא קושי באופן נטילת התרופה שהופכות אותה לבלתי נוחה. לעתים פשוט שגרת הטיפול מסובכת מדי.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי רק 50 אחוז מהחולים הכרוניים שזקוקים לטיפול תרופתי קבוע מתמידים בו. טיפול ומניעה של אסתמה, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, שבץ מוחי, עודף כולסטרול ויתר לחץ דם נמצאים בראש רשימת הטיפולים הננטשים בשל חוסר היענות לאחר כמה חודשים או שנה.

שבץ מוחי הוא אחד מגורמי התמותה והתחלואה המרכזיים בעולם המערבי, והשפעותיו על הנפגעים ממנו דרמטיות. מדובר בתהליך מהיר של פגיעה בפונקציונליות של המוח המתרחשת כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח. פגיעה באספקת הדם למוח יכולה להתרחש בשל דימום במוח או כתוצאה מחסימה בזרימת הדם, שמקורה בקריש דם. הפגיעה במוח יכולה להיות קלה וזמנית ויכולה גם להיות קשה ובלתי הפיכה ולהתבטא באובדן היכולת לשלוט באיברים מסוימים. שבץ מוחי גורם ברוב המקרים למגבלות בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי, אובדן עצמאות וקשיי תקשורת.

עוד על שבץ מוחי בוואלה! בריאות:
כך הפכתי לשגרירה של אירועים מוחיים
כך תדעו אם האדם שלידכם עובר אירוע מוחי
חולי סוכרת? כדאי שתישמרו משבץ מוחי

חולשה פתאומית או שיתוק בצד אחד של הגוף הם הסימנים השכיחים ביותר להתרחשות אירוע מוחי. סימנים אופייניים נוספים הם קושי פתאומי במוטוריקה – בדיבור, בבליעה, בשיווי המשקל, בקואורדינציה, או שינוי קוגניטיבי המתבטא ביכולת להבין או לבטא מילים. עם הופעת אחד מאלה חיוני להגיע מיד לבית החולים כדי לא להחמיץ את האפשרות למנוע נזק למוח. לעתים מדובר באירוע קצר וחולף שמזהיר אותנו מפני הבאות – אירוע קשה יותר.

הסטטיסטיקה המצערת מצביעה על עלייה בשכיחות מקרי השבץ ובמקביל, על ירידת הגיל הממוצע של הלוקים בו. אחד הגורמים המרכזיים המעלים את הסיכוי להתרחשות שבץ הוא פרפור פרוזדורים - הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר. במקום התכווצות סדירה של הלב, שריר הלב מפרפר בעליות שם מצטבר דם. בעקבות זאת, נוצרים קרישי דם שנשלחים למחזור הדם וממנו למוח, והתוצאה היא שבץ.

את חשיבות ההיענות וההתמדה בנטילת תרופות ניתן להדגים היטב כשמדובר על הסיכון לשבץ מוחי בחולי פרפור פרוזדורים. מרבית ממקרי שבץ אלו ניתן למנוע בעזרת טיפול תרופתי בנוגד קרישה מתאים, והיענות והתמדה בו מצד החולים.

כדי למנוע את היווצרות הקרישים (הנולדים, כאמור, בעקבות פרפור הפרוזדורים) מרבית המטופלים נוטלים קומדין – תרופה נוגדת קרישה המונעת היווצרות קרישי דם. קומדין מצויה בשוק התרופות כבר 90 שנה. כבודה של הקומדין במקומה מונח, שכן היא הצילה את חייהם של רבים מפני שבץ וסיבוכים אחרים הנובעים מהיווצרות קרישי דם, אבל היא בהחלט לא עושה את החיים של הנוטלים אותה קלים.

מדוע? מפני שקומדין איננה תרופה נוחה וידידותית: היא עלולה להתנגש עם מגוון תרופות אחרות שרבים מהמטופלים זקוקים להן, ועשויה לשנות את השפעתה באופן משמעותי במפגש עם סוגים שונים של מזון. לפיכך הנוטלים את הקומדין זקוקים לבדיקות רופא תכופות ולבדיקות דם על בסיס שבועי. יתרה מזאת, אם לא מזהים במהרה, בבדיקת דם, את החריגה מן הטווח הטיפולי של התרופה היא עלולה אפילו לגרום לדימום, שגם הוא, כאמור, גורם לשבץ.

המטופלים, אפוא, לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על ההשגחה הצמודה, כתוצאה מכך, 50% מהחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים כלל לא מטופלים, ומתוכם 50% לא נמצאים בטווח הטיפולי הרצוי

במשך שנים רבות ניסו בחברות התרופות לפתח אלטרנטיבה ראויה לקומדין, שתהיה יעילה במניעת שבץ ונוחה יותר לשימוש. לפני כמה שנים נרשמה פריצת הדרך ותרופות חדשות וידידותיות בהרבה יצאו לשוק. לקבוצת התרופות החדשה אינטרקאציה מופחתת משמעותית בנטילה עם תרופות אחרות או עם מזון. קבוצת התרופות הללו אינה דורשת בדיקות תכופות ומעקב צמוד אחר ערכי התרופה בדם, כך שאפשר לצאת מהבית ומהארץ בלב שלם ולדעת שהתרופה פועלת את פעולתה. שתיים מהתרופות בקבוצה, פרדקסה ואליקוויס, ניטלות פעמיים ביום ואילו קסרלטו ניטלת רק פעם ביום. קסרלטו נבדלת מהתרופות האחרות בהתוויות הרפואיות שלה: היא מיועדת גם למניעת תסחיף ריאתי ולמניעת פקקת ורידים.

קבוצת התרופות החדשות מקלות הן על החולה והן על הרופא המטפל ותורמות לשיפור ההיענות וההתמדה בטיפול לאורך זמן.