פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טרור הנקה: אם את לא מיניקה - את לא אמא

      משרד הבריאות הכריז השבוע על "שבוע עידוד הנקה" והוציא את כל התותחים הכבדים כדי לשכנע נשים שאם הן לא מיניקות - הן מזיקות לילד שלהן. איך זה גורם לנשים שלא רוצות או לא יכולות להרגיש?

      הנקה (ShutterStock)
      הדבר הכי טבעי בעולם? לא בטוח (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בשבוע שעבר הודיעה הנהלת פייסבוק כי שינתה את מדיניותה בנוגע לפרסום תמונות של נשים מיניקות. בעבר היו תמונות של נשים מיניקות נחסמות ברשת החברתית, בגין הפצת עירום ופורנוגרפיה. בעקבות מחאת רשת בנושא, שינתה פייסבוק את הכללים וכתבה: "אנו מסכימים כי הנקה היא דבר טבעי ויפהפה, ושמחים להיווכח עד כמה זה חשוב לאימהות לשתף את חוויית ההנקה בפייסבוק".

      האפשרות החדשה לחשוף פטמות ברשת החברתית הגיעה בתזמון מצוין, אם כי מקרי לחלוטין, כמובן, עם הכרזת משרד הבריאות על שבוע לעידוד הנקה, שחל השבוע. לרגל האירוע פרסם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות חוזר המפרט את הקריטריונים להקמת בנק חלב אם מוסדר. משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים פתחו במקביל במסע כללי לעידוד הנקה.

      עוד בוואלה! בריאות:
      ללמד את הילד תזונה נכונה כבר בגיל חצי שנה
      בהיריון? התופעות שנשים מעדיפות להסתיר
      התינוק שלי אוכל מספיק?

      נושא ההנקה, כמו תחומי בריאות רבים, עבר תהפוכות רבות במהלך ההיסטוריה: ימי האישה המינקת, כניסת מוצרי התמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות - ה"פורמולה"), פרשת רמדיה שהותירה את חותמה וחזרת טרנד ההנקה - ובגדול - ראו ערך מהפכת פייסבוק. נותני השירות בתחום ההיריון והלידה מצדדים כולם פה אחד בהזנת התינוקות בהנקה ומציינים כי על פי כל המחקרים, חלב אם הוא המזון המיטבי לתינוקות. ולמרות זאת, לא כל הנשים מתיישרות לפי הקו שמתווים ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות, בתי החולים וטיפת חלב, ומצרות על "טרור ההנקה" ששוטף את התחום.

      "לא רוצה להעביר את החודשים הראשונים לחייה של בתי בסבל"

      ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה. מגיל חצי שנה מומלץ להמשיך להיניק, ובמקביל לתת לתינוק מזונות משלימים. מכאן והלאה אין תמימות דעים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים ואילו משרד הבריאות ממליץ הנקה עד גיל שנה. על פי סקר שערך משרד הבריאות והוצג ב-2012, 88.4 אחוז מהנשים היהודיות ו-97.7 אחוז מהנשים הערביות הביעו, לפני הלידה, כוונה להיניק. חצי שנה לאחר הלידה, נמצא כי רק 22.5 אחוז מהיהודיות ורק 12.3 אחוז מהערביות השתמשו בהנקה כמקור התזונה הבלעדי של תינוקותיהן.

      מיכל, בת 34 ואם לתינוקת בת שנה ועשרה חודשים, מבקשת לנפץ את המיתוס שלפיו הנקה היא "הדבר הכי טבעי בעולם". "מפתיע שזה מה שכולם חושבים. אני לא מכירה כמעט אף אמא שלא נתקלת בבעיות בהנקה. זה לא אוטומטי כמו שמציגים את זה. זאת פעולה שצריך ללמוד והיא מאוד כואבת. לא בדיוק הדבר הכי טבעי בעולם". אחרי שניסתה זאת במשך כמה שבועות, בחרה מיכל שלא להיניק. "אחרי תשעה חודשי היריון, אחרי לידה, החלטתי שאני לא הולכת להעביר את החודשים הראשונים לחייה של בתי הבכורה בסבל".

      לדבריה, "טרור הנקה - זאת התחושה בבתי החולים. יועצות ההנקה, שלכאורה באות רק להדריך, מאד ציניות בנוגע לתחליפים השונים. אם קשה הן אומרות, 'נו מה תעשי? תתני לו מטרנה?' זה לא עידוד הנקה, אלא סב-טקסט נגד התחליפים. באופן עקרוני חלב אם הוא ככל הנראה הדבר הכי טוב לילד. על זה אני לא מתווכחת. אבל יש גם ערך לאמא בריאה בנפשה, לא מרופטת, לא עייפה, לא מרוגזת. בנוסף, הנקה היא הדבר הכי משעבד בעולם. לא מספיק שהאישה חווה תשעה חודשי היריון ולידה לא פשוטה, היא מחויבת גם להיות בבית או לשאוב מסביב לשעון ולקום בלילה, ומתקשה לחזור למעגל העבודה".

      לדברי מיכל חלק מהנשים נכנעות ללחץ ומיניקות גם כאשר הדבר אינו מתאים. "הנשים נכנסות להיסטריה, וגם במקרים שבהם הילד לא עולה במשקל ובטיפת חלב מנחים אותן לעבור לתחליפים, הן מסרבות בכל תוקף. ויש עוד ערכים שמצטרפים לזה. כמעט מהיום הראשון גם הסבתות האכילו את הבת שלי, וגם האבא. זה היה חשוב לי, רציתי שהם יהיו מחוברים. ובאמת, התמונה של בעלי מאכיל את התינוקת שלנו הייתה אחת התמונות המרגשות".

      "אם את רוצה להשתחרר - תשאבי חלב"

      רק אל תשימו את מיכל בזירה יחד עם חיה גוטמן, רכזת הנקה ארצית בקופת חולים כללית. היא משוכנעת לחלוטין בצדקת דרך ההנקה, ותעשה כל שביכולתה לשכנע בכך את האמהות הצעירות. "אין ויכוח היום שחלב אם הוא המזון המיטבי לתינוק", היא אומרת בנחרצות. "אם אפשר, לתינוק הצעיר מומלץ לתת הנקה ישירה. אבל אם אי אפשר, או אם האמא רוצה קצת להשתחרר, ניתן לתת חלב שאוב. אני בטוחה לגמרי שזה מה שנכון לתינוק. עד הלידה התינוק ניזון מהאם. עכשיו הוא בחוץ, אבל הוא עדיין תלוי בה לחלוטין. הוא צריך את התמיכה שלה. אני מאד מאמינה בהנקה ולכן אשכנע".

      לדבריה, אין מה לדבר בכלל על שוויון בין המינים. "גם להיות בהיריון פוגע בשוויון. אנחנו יודעים היום יותר ויותר, ככל שמתפתח חקר תורת המגדר, שלנשים קורים דברים שונים מלגברים. אם מסתכלים על ההיסטוריה של ההנקה, בשנים הראשונות של התמ"ל הייתה תנועה לכיוון אי-הנקה. נשים מבוססות עברו לתחליפים. במסגרת התנועה לשחרור האישה, הן החליטו שזה בסדר. מעניין שזאת אותה אוכלוסיה שחוזרת היום לחיק ההנקה. נשים משכילות יותר, מודעות יותר שקראו מחקרים והבינו. היום הרבה יותר נשים מתארגנות לקראת הלידה ומתכוונות להיניק".

      ומה לגבי נשים שלא יכולות להיניק?

      "השאלה היא מה הסיבה לכך. יש מקרים בודדים שבהם באמת אי אפשר. יש הרבה נשים שלא מסתדר להן, עם עצמן, עם הגוף שלהן, לעשות את הפעולה הזאת. אני לא כאן כדי להכריח או לחנך. אני אחות. אני מדריכה. אני כאן כדי לעזור ולהכווין. אם מישהי אומרת שהיא לא מצליחה, מנסים לסייע לה כדי שתצליח. מובן שאם היא מחליטה שלא, אנחנו ממשיכים ללוות אותה ולא מגרשים. ברור שלא צריך להיות עליהום. אבל חשוב לדעת שבשבועיים הראשונים זה בדרך כלל קשה ואחר כך מתרגלים. הורות היא לא דבר קל. הורות היא לא ללדת ולהמשיך הלאה".

      מכבש לחצים בטיפת חלב

      מעיין, בת 32, ידעה מראש שלא תיניק. היא אם לפעוט בן שנה וחצי, ולדבריה "אצלנו במשפחה לא הייתה תרבות הנקה. אמא שלי לא היניקה אותנו. היא אומרת שמחוסר הצלחה אבל לדעתי היא גם לא התחברה. מאז ומתמיד הפעולה הזאת הגעילה אותי. כשהייתי רואה אישה מיניקה בפומבי, חשתי צורך עז לכסות אותה".

      תינוק חמוד (מערכת וואלה! NEWS , shutterstock)
      מה את נותנת לו? חלב פרה מיובש? (אילוסטרציה: Shutterstock)

      מעיין נאלצה להתמודד עם לא מעט לחצים בדרך לאמהות נטולת הנקה. "דווקא בבית החולים לא הרגשתי לחץ. איך שילדתי האחות שמה אותו עליי ושאלה אם אני רוצה להיניק. אמרתי שלא, אז היא אמרה 'מאה אחוז, אני רק אשים אותו עלייך עור אל עור'. בהמשך אפילו ביקשתי כדור לייבוש ואף אחת לא ניסתה לשכנע אותי אחרת". מאוחר יותר, בטיפת חלב, הטון היה מעט שונה. "בפעמיים הראשונות שבאתי האחות מאוד לחצה עליי בכיוון ההנקה. 'את בטוחה? את בטוחה? לא חבל? מה את נותנת לו? חלב פרה מיובש?'"

      האם הטרייה עמדה בפרץ. "בנימוס אבל באסרטיביות אמרתי לה שאני לא מעוניינת להיניק. אחר כך נאלצתי להשתמש שוב ושוב בנימוס ובאסרטיביות. בחברה בגדול לא מקבלים את זה טוב. במיוחד בשל העובדה שלא ניסיתי. קשה לנשים לאכול את זה וזה מוציא מהן צד פולני. לכל אחת מתחשק להסביר לך למה זה טוב. זה טאבו. לחלק מהאנשים הרגשתי נוח לענות בכנות ולחלק הרגשתי צורך להתנצל ולהסביר שאני לא מתחברת. אלה סיטואציות שגרמו לי לבכות אחר כך. נתנו לי תחושה שאני לא אמא טובה".

      בנושא אחד היא דווקא מפתיעה: "אני בכלל לא בטוחה שלא אניק את הילד הבא. לא כתוצאה מהלחץ החברתי, אלא מכיוון שאני אומרת לעצמי שאולי הייתי צריכה לנסות. אם לא אתחבר, אז פשוט אפסיק ועוד פעם לא אניק. אבל אם כן אתחבר – אני קוראת כל כך הרבה כמה זה עדיף לתינוק מבחינה בריאותית – אז מה טוב. אבל זה לא יהיה בגלל שנשברתי".

      לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com