היריון זה נס, בזה אין ספק. ורוב הנשים יאמרו ללא צל של ספק שזו אחת התקופות הקסומות שעברו עליהן בחייהן. ובכל זאת גם לתקופה הקסומה הזו יש צד אפל, שכולל כמה וכמה תופעות מציקות, כואבות ומביכות. הנה המיטב:
עוד בוואלה! בריאות:
את בהריון? אסור לך אפילו טיפת אלכוהול
עישון בהריון מעלה את הסיכון למומי לב
10 דברים שלא אומרים לאישה בהיריון
1. עצירות כרונית, שלשולים, גזים
שינויים הורמונליים בתקופת ההיריון גורמים לתנועתיות יתר או לתת תנועתיות של מערכת העיכול, שגורמות מצדן לתופעות כמו גזים, עצירות, שלשול, כאבי בטן וייצור רב של רוק. למעשה, עצירות וגזים הן בין תופעות הלוואי השכיחות ביותר בהיריון - אבל הפחות מדוברות. נשים רבות סובלות מזה כבר בתחילת ההיריון, ומתלוננות על בטן תפוחה עוד לפני שהרחם מתבלט החוצה מהאגן.
הפרוגסטרון המופרש בהיריון, שמגן על הרחם מפני התכווצויות, גורם להאטה בפעילות שרירי המעיים, לתת-תפקוד של מערכת העיכול ולכליאת גזים שלא משתחררים. נוסף על כך, במהלך ההיריון ולאחר הלידה כל כאב בבטן התחתונה, באגן ובאיברי המין (כמו כאבי תפרים) עלולים לגרום לתגובת כיווץ הגנתית בפי הטבעת, ובכך לעצירות. לפעמים גם אחרי שמקור הכאב נעלם הגוף כבר התרגל להגיב בכיווץ, והעצירות הופכת לכרונית.
מה עושים?
ניתן להימנע מעצירות באמצעות תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, מיצי פירות וירקות, מיץ שזיפים, שתייה מרובה, פעילות גופנית ואכילת ארוחות קטנות במשך היום. עדיף להימנע מתרופות שגורמות לעצירות כמו ברזל ותכשירים אחרים. בעת מתן צואה מומלץ לסגל תנוחת כריעה, להרים את כפות הרגליים על שרפרף ולהטות את הגב קדימה. מומלץ ללחוץ מהסרעפת ולא מהבטן.
בכל מקרה אסור לצרוך חומרים משלשלים ללא אישור רופא, כדי להימנע מיצירת תלות בתרופות ולהסתכן בלידה מוקדמת.
מדריך מקוצר להתמודדות עם עצירות
2. טחורים
אחת הבעיות המביכות ביותר אצל נשים בהיריון ואחרי לידה היא טחורים. בין 27 ל-61 אחוזים מהנשים ההרות תסבולנה מהתופעה, במידה קלה עד חמורה. טחורים נפוצים יותר בהריונות ראשונים בשל השינוי הדרסטי שחל ברצפת האגן.
טחורים הם למעשה התרחבויות של ורידי פי הטבעת. מדובר בצבר כלי דם שגודלו נע בין קטן, שאין לו השפעה ניכרת על איכות חייה של האישה, לגדול כזה שעלול לגרום לדימום, לכאבים ולאי נוחות. הסיבות להיווצרות טחורים הן נטייה תורשתית, שינויים הורמונאליים, תזונה לא נכונה, ישיבה ממושכת, היעדר פעילות גופנית, משקל הבטן והרחם שיוצרים הפרעות במחזור הדם, וכן העצירות עליה דיברנו בסעיף הקודם.
מה עושים?
בכל מקרה אסור להיעזר בחומרים משלשלים בהיריון, שכן אלו מסכנים את האישה בהפלה או בלידה מוקדמת. במידת הצורך, אפשר להיעזר במשחות מקומיות המשככות כאבים ובעלות פעילות אנטי-דלקתית. במקרים קשים מומלץ לפנות לטיפול כירורגי (כריתת טחורים, צריבתם, קשירתם או הזרקת חומרים מנווני כלי דם). יחד עם זאת, מומלץ לדחות טיפול זה לאחר הלידה, לאור נטייה לדימום יתר בהיריון.
על מנת להקל על הכאב מומלץ לבצע שינוי תזונתי ודיאטה מתאימה. כדאי לצרוך מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, כמו פירות ירקות ודגנים מלאים, שכן אלו מזרזים את פעולת הקיבה. מומלץ להימנע מקפה, מצריכת בשר וממאכלים חריפים. בנוסף, להרבות בשתייה ולבצע פעילות גופנית.
3. הקאות
בין 50% ל-80% מהנשים בהיריון סובלות בין השבוע הרביעי לשבוע ה-16 מבחילות ומהקאות. מקור התופעה בעלייה בהורמונים אסטרוגן פרוגסטרון והורמון השלייה (HCG), וכן בחוסר בוויטמינים כמו B6 הדרוש לשליה והעובר לייצור תאים. בניגוד לבחילות והקאות האופייניות לתחילת ההיריון, 3 עד 5 אחוזים מהנשים ההרות תסבולנה מהקאות יתר במהלך כל ההיריון. מצב זה עלול לגרום להתייבשות ולאובדן הכרה בשל איבוד מלחים, וכן לתת-משקל באישה ההרה. במצב קיצוניים של הקאות יתר עלול להופיע דיכאון וירידה בתפקוד האישה.
מה עושים?
במקרים אלו מומלץ לנקוט באמצעים למניעת אובדן נוזלים והתייבשות. התייבשות מביאה להחמרת הבחילה, ולכן נשים שמטופלות בעירוי נוזלים מרגישות טוב יותר. מומלץ לאכול ארוחות קטנות וללגום מים או נוזלים אחרים בכמויות קטנות לעתים תכופות וליטול תוספי תזונה לפי המלצת הרופא המטפל. טיפולים אחרים כוללים תרופות המסייעות בדיכוי מרכז ההקאה במוח או פרמין הפועל על הקיבה. לנטילת ויטמינים כמו B6 יש השפעה מרגיעה, גם שורש ג'ינג'ר ודיקור עשויים לסייע.
הפתרון הסיני לבחילות והקאות בהיריון
4. דליפת צואה
אי שליטה בפי הטבעת מוגדר כדליפת צואה בלתי רצונית. שכיחות התופעה אצל נשים הרות נעה בין 6 ל-28 אחוזים, אם כי סביר להניח שנשים רבות לא מדווחות על התופעה מחמת הבושה. אי השליטה נובע מחוסר איזון במרקם ובנפח הצואה, ירידה ברגישות של פי הטבעת, וירידה באלסטיות של השרירים בפי הטבעת.
הגורם הנפוץ ביותר לאי שליטה הוא נזק לסוגר פי הטבעת בלידה, כתוצאה מלידה ראשונה, לידת תאומים, קרע בשריר הסוגר או קרע של העצב. הסיכון גובר במקרים של עוברים גדולים שמשקלם למעלה מ-4 ק"ג, לידה עם מכשירים, לידה המתארכת על פני שעות רבות, וחיתוך חיץ הנקביים.
בין 18 ל-50 אחוזים מהיולדות עלולות לאבד שליטה על מתן צואה או על גזים לפרק זמן מסוים לאחר הלידה. תופעה זו מתרחשת במקרים של קרע נסתר בפי הטבעת. היא מאובחנת על ידי אולטרה סאונד אנו-רקטלי. אם הפגיעה נמשכת ולא מזוהה, פי הטבעת נחלש ואי השליטה תחזור על עצמה בשנים מאוחרות יותר. במקרים של אי שליטה במתן צואה בהיריון ראשון יש לשקול בעתיד ניתוח קיסרי כדי להימנע מהחרפת המצב.
מה עושים?
מומלץ לפנות לאבחון ולקבל טיפול לתיקון הנזק בחצי השנה הראשונה לאחר הלידה. מומלץ לא להתבייש ולקבל עזרה רפואית. הניתוח נקרא פלסטיקה של הסוגר ושיעור הצלחתו מגיע ל- 80 עד 90 אחוזים. במקרים של אי שליטה על סוגר פי הטבעת בהיריון ראשון, ממקור עצבי, ישנן שיטות רפואיות שונות לשחזור העצבים באזור.
5. אובדן המיניות
ככלל ניתן לחלק את הנשים בהיריון לשלוש קבוצות - לשליש מהנשים לא יחולו שינויים בהרגלי המין בהיריון, שליש יחוו ירידה בחשק המיני ובתדירות יחסי המין, ושליש תרגשה עלייה בחשק המיני. לצערנו, זה ממש לא תלוי בכן, ואין דרך לחזות באיזו קבוצה תהיי. בנוסף, הרבה נשים סובלות בהיריון ועד חצי שנה אחרי הלידה מיובש בנרתיק כתוצאה מירידה בהפרשת האסטרוגן, שמתבטא בכאב בעת קיום יחסי מין.
לא רק החשק המיני מועד לפורענות, גם דימוי הגוף של האישה ההרה משתנה ויש נשים שיחושו נשיות ומיניות במהלך תשעת חודשי ההיריון, ויש כאלה שהשינוי במשקל והשינוי הכללי יגרום להם לדיכאון ולהרגשה של ירידה בנשיות.
מה עושים?
עם חוסר חשק אין באמת מה לעשות, אבל ביובש וגינלי ניתן לטפל באמצעות חומרי סיכה. ככלל, כל זמן שההיריון תקין אין מניעה לקיים יחסי מין. רק במקרים של סיבוכים כמו דימום, כאבי בטן, זיהום, צירים מוקדמים, שליית פתח או ירידת מים חל איסור על קיום יחסי מין. היסטוריה מוקדמת של צירים מוקדמים מחייבת ייעוץ רפואי.
6. שינויים באיברי המין
בזמן היריון מתרחשים שינויים שונים בגוף האישה ההרה, שינויים אלה קורים בכל מערכות הגוף, וגם באברי המין והאגן. השינוי העיקרי הוא כמובן גדילת הרחם, אך זה לא השינוי היחיד. צוואר הרחם "מתרכך" בהיריון והופך עשיר בכלי דם. הנרתיק מקבל אספקת דם גבוהה יותר ולכן צבעו הופך לכחלחל. רקמת הנרתיק הופכת לחלקה יותר במקום קפלים. בנוסף, רוב הנשים יבחינו במהלך ההיריון בעלייה בהפרשות נרתיקיות, לרוב בהפרשה לבנה סמיכה. בהיריון יש שכיחות יתר לזיהומי פטרייתיים, שגם להם השפעה על מיניות האישה בזמן היריון.
במהלך הלידה שינויים ברקמת השריר וברקמה האלסטית גורמים לאיבר המין הנשי להתרחב כדי לאפשר לראש העובר לעבור. הלידה עלולה לגרום לקרעים בשפתיים ובדגדגן. גם פתח הנרתיק משתנה לאחר הלידות לעתים קרובות הוא מתרחב בגלל הלידה, תפירה לא תקינה, או קרעים קטנים שלא נתפרו. אצל חלק מהנשים היצרות או הצטלקות של פתח הנרתיק גורמת לכאבים בעת קיום יחסי מין. בניגוד לדעה הרווחת רצפת האגן אינה מתרופפת ונחלשת רק בלידה טבעית, אלא גם בניתוח קיסרי. היחלשות השרירים מקטינה את מידת הסיפוק המיני ואת עוצמת האורגזמה.
מה עושים?
חלק מהשינויים האלה עלולים להיות קבועים, אבל הבשורה החיובית היא כי את כל הפגעים האנטומיים ניתן לתקן בניתוחים פלסטיים וגינליים. אם כי רצוי לבצע את התיקונים האלה רק לאחר שסיימתן ללדת. הניתוחים מיועדים לשפר את המראה האסתטי ואת התפקוד. חשוב לבצע ניתוחים אלו רק על ידי כירורגים מומחים בפלסטיקה וגינלית.
שיפורים מהווגינה: הכל על אסתטיקה ווגינלית
ד"ר קובי כהן הוא מנהל רפואי במרכז לרפואת נשים מתקדמת איה מדיקל באסותא