אנחנו רגילים לשאול כמה שעות ישנו בלילה, אבל מחקר חדש טוען שהמספר הזה הוא רק חלק מהסיפור. גם הזמן שאנחנו מבלים בשלבי השינה השונים, מספר היקיצות וההבדלים בין לילה ללילה עשויים להיות קשורים לבריאות בשנים הבאות.
החוקרים ניתחו נתונים של 95,559 משתתפים במאגר הבריטי UK Biobank, שענדו שעון חכם על פרק היד במשך שבעה ימים ולילות רצופים. לאחר מכן הם עקבו אחר הרשומות הרפואיות שלהם במשך זמן כ-9 שנים ובדקו קשרים בין מאפייני השינה לבין הופעת 1,049 מחלות ומצבים רפואיים.
התוצאה הייתה מפה עצומה של קשרים סטטיסטיים. יותר שנת חלום ויותר שינה עמוקה נקשרו לסיכון נמוך יותר לשורה של מחלות, בעוד ששינה קצרה מאוד, שינה לא סדירה וערות ממושכת לאחר ההירדמות נקשרו לסיכון גבוה יותר.
הצמיד ניסה לזהות מה קורה בזמן השינה
המשתתפים היו בני 56.2 בממוצע וכ-56 אחוזים מהם היו נשים. השעון תיעד תנועה במשך שבוע, ואלגוריתם של למידת מכונה העריך את משך השינה הכולל, שנת החלום, שינה קלה, שינה עמוקה, זמן הערות לאחר ההירדמות ומידת חוסר הסדירות בין הלילות.
זהו יתרון חשוב לעומת שאלונים שבהם אנשים מתבקשים לזכור כמה ישנו. מצד שני, מד תאוצה אינו מודד גלי מוח, תנועות עיניים, נשימה או פעילות שרירים כפי שעושה בדיקת שינה במעבדה. האלגוריתם יכול להעריך שלבי שינה לפי תנועה, אבל אינו יודע בוודאות מתי האדם היה בשנת חלום או בשינה עמוקה.
שנת החלום בלטה במיוחד
כל תוספת של 47.6 דקות לשנת החלום, המכונה REM, נקשרה לסיכון נמוך יותר ל-83 מחלות ב-12 קטגוריות. הקשרים החזקים ביותר נצפו במחלות נוירולוגיות, ובהן פרקינסון, טרשת נפוצה, דמנציה ואלצהיימר, וכן באי ספיקת לב. לדוגמה, יחס הסיכון לפרקינסון היה 0.20 ולדמנציה 0.54.
חשוב לציין שאלה מספרים מרשימים, אך הם אינם אומרים שתוספת של שנת חלום תמנע את המחלות. ייתכן שמחלה שעדיין לא אובחנה כבר משנה את השינה, במיוחד במחלות ניווניות של המוח שעלולות להתפתח במשך שנים. החוקרים ניסו לצמצם את האפשרות הזאת באמצעות ניתוח שבו התעלמו מאבחנות שהופיעו בשנתיים הראשונות, אך רק כ-60 אחוזים מהממצאים נותרו מובהקים.
גם שינה עמוקה וסדירה היו קשורות לבריאות
יותר שינה עמוקה נקשרה לסיכון נמוך יותר לשבעה מצבים, ובהם סוכרת מסוג 2 ודיכאון מג'ורי. לעומת זאת, יותר שינה קלה הציגה תמונה מורכבת: היא נקשרה לסיכון גבוה יותר ל-28 מחלות, אך לסיכון נמוך יותר למצבים אחרים ובהם אי ספיקת לב.
שינה לא סדירה נקשרה לסיכון גבוה יותר לכאבי בטן, הפרעות חרדה ודיכאון. ערות ממושכת לאחר ההירדמות נקשרה לשישה מצבים, ובהם תלות בחומרים פסיכואקטיביים ושימוש מזיק באלכוהול. גם כאן לא ברור מה הכיוון. חרדה ודיכאון יכולים להפריע לשינה, ושינה מקוטעת עשויה מצדה להחמיר מצב נפשי.
כמה שעות כדאי לישון?
כאשר החוקרים בחנו את משך השינה הכולל, הסיכון הנמוך ביותר לרוב המצבים נמצא בטווח של שש עד שמונה שעות בלילה. הטווח הזה נקשר לתועלת ב-69 מצבים. שינה של פחות מחמש שעות נקשרה לסיכון גבוה יותר ב-37 מצבים, ובהם דמנציה, אי ספיקת לב וסוכרת מסוג 2.
הממצא אינו אומר ששש שעות הן יעד מתאים לכולם או ששמונה שעות הן גבול שאסור לעבור. צורכי השינה משתנים בין אנשים ובמהלך החיים. בנוסף, שינה ארוכה יכולה להיות סימן למחלה, לעייפות מצטברת או לתרופות, ולא בהכרח הגורם לבעיה. המסר הסביר הוא ששינה קצרה מאוד באופן קבוע אינה מצב שכדאי להשלים איתו.
התוצאות מחזקות את ההבנה ששינה טובה אינה רק ספירת שעות. שגרה קבועה, רצף שינה ותחושת רעננות בבוקר חשובים לא פחות. מי שישן בקביעות פחות מחמש שעות, מתעורר פעמים רבות, נוחר בעוצמה, חווה הפסקות נשימה או סובל מעייפות קשה ביום כדאי שיפנה לבירור רפואי.
השעון החכם או צמידי הדופק החכמים יכולים להיות כלי שימושי לזיהוי שינוי מתמשך, אבל הגוף נשאר המדד החשוב יותר. אם השעון מעניק ציון נמוך ואתם מרגישים מצוין, אין צורך להיבהל. אם הוא מציג נתונים טובים אבל אתם מותשים, כדאי להקשיב לעצמכם ולא למסך.