למה יותר ויותר צעירים עוזבים את הבריכה וקופצים לים?

בעוד אלפי שחיינים כבר מסמנים ביומן את אחד מאירועי השחייה הוותיקים בישראל, צליחת "ספידו" בכנרת ע"ש יעקב חסיד, שתתקיים ב־19 בספטמבר בחוף צמח של איגוד ערים כנרת, מחקר חדש מספק עוד סיבה טובה לקפוץ למים.

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת בעולם תופעת השחייה במים פתוחים, המכונה לעיתים גם "שחיית פרא". עבור חלק מהאנשים מדובר בענף ספורט תובעני, עבור אחרים זו דרך לצאת מהבריכה ולפגוש את הטבע, ויש מי שמדברים על השחייה הזו כמעט במונחים של טיפול נפשי.

מחקר בינלאומי שפורסם ב־2025 בכתב העת Journal of Environmental Psychology בחן 1,200 ביקורי שחייה במרחבים פתוחים ב־19 מדינות, ומצא כי שחייה במים טבעיים נקשרה לרמות גבוהות יותר של רווחה חיובית בהשוואה לשחייה בבריכות פתוחות.

לפי החוקרים, חלק מההסבר עשוי להיות קשור לתחושות של אוטונומיה ומסוגלות. בניגוד לבריכה, שבה התנועה מתרחשת במסלולים מוגדרים ובין קירות, סביבה טבעית מציעה מרחב פתוח, אופק ותחושה גדולה יותר של חופש ושליטה.

עבור שיר לוי, בת 25 מתל אביב, החיבור למים הפתוחים התחיל כמעט במקרה. לפני ארבע שנים היא החליטה להתחיל לשחות, הגיעה לחנות של ספידו בנמל תל אביב כדי לרכוש ציוד, וגילתה שבדיוק בעוד כשבועיים וחצי מתקיימת צליחת הכנרת.

"הגעתי בכלל כדי לקנות ציוד ולהתחיל לשחות", היא מספרת. "ואז גיליתי שיש את צליחת הכנרת. הייתי ממש בהתלהבות ואמרתי לעצמי, 'יאללה, אני נרשמת'. פשוט קיבלתי את ההחלטה במקום".

זו הייתה החלטה ספונטנית במיוחד, משום שבאותו שלב היא כמעט לא הייתה שחיינית. אבל דווקא ההרפתקה הזאת הפכה לנקודת הפתיחה שלה בעולם המים הפתוחים.

"שם גיליתי שאני מסוגלת להגיע למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שחשבתי", היא אומרת. "בים אנחנו נמצאים במרחב שהוא כמעט אינסופי, ופתאום המרחקים שהגוף מאפשר לנו לעשות גדלים".

אבל לא רק המרחק השתנה. "אחרי זמן מסוים התנועה והנשימה הופכות כמעט לאוטומטיות, ואתה פשוט נמצא בתוך המים. נכנס לפלואו".

עם הזמן, השחייה עוררה אצל שיר שאלה אחרת: למה שחייה צריכה להיות פעילות שעושים לבד?

"שחייה יכולה להיות ספורט מאוד סוליסטי. אתה לא צריך קבוצה כדי לצאת לשחות, וזה מאוד שונה מענפים אחרים, שבהם החוויה מבוססת מראש על קבוצה", היא מסבירה.

מתוך המחשבה הזאת נולדה Swell Club, קהילה חברתית לצעירים שאוהבים את הים והשחייה. "רציתי להפוך את השחייה מספורט יחידני לספורט קבוצתי. אני מאמינה שכל דבר שעושים ביחד, כחלק מקהילה, הופך להיות הרבה יותר משמעותי, עוצמתי וכיפי".

חברי הקהילה נפגשים בשעות הבוקר המוקדמות, נכנסים יחד למים ומתחלקים לקבוצות בהתאם לקצב השחייה. אבל מבחינתם, המפגש לא נגמר ביציאה מהים. אחרי השחייה נשארים לקפה, עוגה ושיחות, והחלק החברתי הופך לחלק משמעותי לא פחות מהאימון עצמו.

נועה חן, בת 25 מתל אביב, הגיעה לעולם המים הפתוחים לאחר רקע בטריאתלון בגיל הנעורים. מבחינתה, הקהילה היא חלק מהמשיכה הגדולה של הים.

"יש משהו מאוד משחרר במים הפתוחים. זה נותן תחושה של חופש. אני מאוד אוהבת את הים, ויש בו משהו שאין בבריכה. יש מקום לכולם, הנתיבים לא מלאים, ולכל אחד יש את המקום שלו", היא מספרת. "גם הקהילה יכולה לגדול כמעט בלי סוף. אתה רואה אנשים מכל הגילים ומכל הרמות, וזה חלק גדול מהכיף".

אצל נעמי אפרים, בת 21 מעמק חפר, דווקא ההיבט החברתי הוא אחד המרכיבים המרכזיים. "במים פתוחים אפשר להיות הרבה יותר חבורה. יש משהו מאוד חברתי בשחייה הזאת", היא אומרת.

אצל יובל פטייב, בן 23 מתל אביב, השחייה קיבלה משמעות עמוקה הרבה יותר. פטייב, שנפצע קשה ב־7 באוקטובר במהלך שירותו הסדיר, גילה את המים הפתוחים בתקופה שלאחר הפציעה.

הוא חיפש אתגר, השתתף בתחרות איש הברזל, ושם גילה את הים מחדש.

"התאהבתי בשקט וברוגע שיש במים", הוא מספר. "בשחייה במים פתוחים לפעמים אתה נמצא במים עוד לפני הזריחה, ויש בזה תחושה מדהימה".

עבורו, השקט הזה הפך לחלק מההתמודדות האישית. "זה סוג של תרפיה בשבילי. אחרי מה שעברתי, ברגע שהראש נכנס למים, הכול נהיה שקט".

הסיפורים של נועה, נעמי, יובל ושיר שונים זה מזה, אבל כולם מתחברים לאותה חוויה בסיסית. עבור אחת, המים הם חופש. עבור אחרת, הם קהילה. עבור יובל, הם רגע של שקט. יחד הם מראים כיצד שחייה יכולה להיות הרבה מעבר לאימון גופני.

וזה אולי חלק מהסיבה לכך שצליחת הכנרת ממשיכה למשוך אליה אלפי משתתפים שנה אחרי שנה.

ב־19 בספטמבר חוף צמח של איגוד ערים כנרת יהפוך שוב לנקודת מפגש עבור שחיינים מכל הארץ. עבור חלק מהם תהיה זו מטרה ספורטיבית. אחרים יגיעו כדי להשלים אתגר אישי, ויש מי שפשוט ירצו לחוות את הכנרת מתוך המים.

עבור שיר, הצליחה שבה הכול התחיל הפכה בינתיים לחלק מסיפור גדול יותר. מהחלטה ספונטנית להירשם, דרך המעבר מהבריכה לים ועד להקמת Swell Club, המים הפתוחים הפכו עבורה ממקום לשחות בו למקום שמחבר בין אנשים.

"אני חושבת שהדבר הכי גדול שהמים הפתוחים נתנו לי הוא ההבנה שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שחשבתי", היא אומרת. "והיום, דרך Swell Club, אני רוצה שגם אנשים אחרים יגלו את זה על עצמם".

אולי זו בדיוק הסיבה שאלפי שחיינים ממשיכים לחזור למים. כל אחד מגיע עם סיבה אחרת, מטרה אחרת וסיפור אחר, אבל ברגע שנכנסים למים, כולם חולקים את אותו מרחב פתוח ואת אותו גל.

צליחת "ספידו" בכנרת, המתקיימת בשיתוף המועצה האזורית עמק הירדן, החברה לפיתוח עמק הירדן, איגוד ערים כנרת ובחסות הראשית של Speedo, תיערך ביום שבת, 19 בספטמבר, בחוף צמח בשני מסלולים עממיים באורך 1.5 ק"מ או 3.5 ק"מ. לאורך המסלול תופעל מעטפת בטיחות הכוללת מצופי מים פתוחים, צמיד חכם לניהול ובקרת משתתפים, רפסודות מנוחה, קיאקים, אופנועי ים וכוחות הצלה