המשקאות המוגזים תופסים חלק נכבד מהנוזלים שנכנסים אלינו לגוף, ואני לא חושבת שאגזים אם אגיד שבין כולם, היחידה שלא מזיקה לבריאות שלנו, זו הסודה.
בניגוד למשקאות מוגזים שיש בהם, כמו בסודה, מים וגז - אבל רשימה של עוד רכיבים שלרוב עדיף שלא ייכנסו אלינו לגוף - הסודה היא יחסית משקה פשוט, שאפשר גם להכין לבד בבית.
האם יש לה חסרונות כמו השפעה על השיניים או על מערכת העיכול?האם היא גורמת לנפיחות? האם תמיד עדיף מים רגילים ולא מוגזים?
9 דברים שכדאי לדעת על סודה:
1.מה מכילה סודה?
סודה רגילה מכילה שני רכיבים בלבד: מים וגז פחמן דו־חמצני (CO₂). אין בה סוכר, צבעי מאכל או ממתיקים מלאכותיים. בניגוד למשקאות מוגזים אחרים המכילים לעיתים רשימת רכיבים ארוכה של כימיקלים.
2.סודה תורמת לשובע
מחקרים מראים ששתיית כוס מים מוגזים לפני ארוחה עשויה להגביר את תחושת השובע בהשוואה למים רגילים. הבועות גורמות לתחושת מלאות בבטן, מה שעוזר לאכול פחות.
למשל, במחקר שפורסם ב־Journal of Nutritional Science מצאו ששתיית מים מוגזים לפני הארוחה הפחיתה את צריכת הקלוריות באותה ארוחה בכ־10% לעומת שתיית מים רגילים.
3.החומציות היא לא באמת בעיה לקיבה
שמעתי טענות על כך ש"סודה זה חומצי", וזה נכון - הפחמן הדו־חמצני המומס במים יוצר חומצה חלשה, מה שהופך את הסודה לחומצית יותר ממים רגילים.
מה שחשוב לדעת, זה שהחומציות של הסודה נמוכה הרבה יותר בהשוואה לחומצית של מיצי פירות, יין או אפילו קפה.
בנוסף, הגוף יודע לנטרל את החומציות הזו בקלות רבה וגם די במהירות. חומצות הקיבה שלנו חזקות פי אלפים יותר מכל משקה מוגז, ולכן אין שום סכנה שהסודה "תשנה את החומציות בגוף". זה מיתוס בלבד.
להיפך, יש אנשים שמרגישים הקלה בבחילה או בכבדות לאחר שתיית משקה מוגז, בזכות השחרור הקל של גזים מהקיבה ("גרעפסים"), שמפחית תחושת נפיחות.
4.סודה תורמת לנוזלים בדיוק כמו מים
יש מי שחוששים שסודה "לא נחשבת" כחלק מצריכת הנוזלים היומית וזו טעות. הספיגה וההשפעה על רמת ההידרציה בגוף זהות כמעט לחלוטין למים רגילים. ההיפך, אם סודה טעימה לכם וגורמת לכם לשתות יותר - היא אפילו עדיפה ממים.
5.האם סודה מזיקה לשיניים?
זו אולי השאלה הנפוצה ביותר. אז ככה - החומציות של סודה יכולה אכן לפגוע באמייל השן, אבל זה קורה רק בתנאים מסוימים, ובעיקר אם שותים "שלוקים" קטנים לאורך כל היום, או אם מדובר בסודה בטעמים (שכוללת גם חומצות הדר).
מחקר שפורסם ב־Journal of Oral Rehabilitation מצא ששחיקה בשכבת האמייל בעקבות סודה רגילה הייתה מזערית, במיוחד בהשוואה למשקאות ממותקים, קפה או מיצי הדרים.
כלומר: סודה רגילה כמעט לא מזיקה לשיניים, כל עוד מקפידים על היגיינת פה תקינה ולא לוגמים ממנה "כל היום".
הטיפ הנהוג במקרה זה (שאני באופן אישי לא מיישמת...) הוא שרצוי לשטוף את הפה במים אחרי סודה, ולהימנע מצחצוח שיניים מיד לאחר מכן - כדי לא לשפשף אמייל רך.
6.טבעית, מבקבוק או ממכשיר ביתי?
באירופה יש סודה טבעית שמגיעה ממעיינות עשירים בגזים טבעיים. הגז בה עדין יותר ובחלק מהמדינות שם אפילו המים המוגזים האלו נחשבים למים ה"רגילים", ואם רוצים מים לא מוגזים צריך לבקש במיוחד - Still water.
בבקבוקים הקנויים ובמכשירי הסודה־סטרים הגז חזק יותר, אבל אין ההבדל מבחינה בריאותית.
רק מי שרגיש לגזים רבים עלול להרגיש תחושת נפיחות.
7.זכוכית עדיפה על פלסטיק
משקאות מוגזים בבקבוק זכוכית שומרים על גזיות טובה יותר וטעם רענן יותר, משום שהגז אינו "בורח" דרך הדפנות.
בנוסף, זכוכית לא מגיבה עם החומצה שבמשקה, בניגוד לפלסטיק או פחית אלומיניום, שכן מגיבים דווקא, ואפילו יכולים לשנות קלות את הטעם ולשחרר שיירים מיקרוסקופיים של חומרים.
8.השוואה למשקאות מוגזים תעשייתיים
מה משקאות המוגזים חוץ ממים וגז?
סוכר: בפחית קטנה משקה מוגז רגיל יש 7-10 כפיות סוכר. הצריכה המוגברת מעלה סיכון להשמנה, סוכרת ומחלות לב.
או ממתיקים מלאכותיים: רבים מהמשקאות הדיאטטיים מכילים אספרטיים, סכרין או סוכרלוז. חלק מהממתיקים נחשבים בטוחים, אך מחקרים מסוימים קשרו אותם לשינויים בחיידקי המעי ולהשפעה אפשרית על תחושת רעב ושובע.
וגם - חומרים משמרים וצבעי מאכל: אלו אולי מוסיפים טעם, צבע וחיי מדף ארוכים- אבל מדובר בכימיקלים מיותרים שרחוקים מלהיות חלק מתזונה טבעית ובריאה.
9.גיוון סודה בבית - להכין סודה בטעמים
אפשר לגוון את הסודה בבית, אם מוסיפים לבקבוק שקיק תה צמחים או פירות - למשל פירות יער, פסיפלורה, נענע־לימון או תפוח־קינמון.
ממתינים כמה שעות - והמשקה מוכן. אפשר להוסיף גם קוביות קרח, פרוסות לימון או עלי נענע לרעננות נוספת.
אפס קלוריות: טעם טבעי בלבד - בלי סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
לסיכום, סודה עצמה אינה מזיקה - להפך, היא יכולה להוות תחליף נהדר למים כשמתחשק גיוון.