רבים מאיתנו מכירים את הסיטואציה: הרופא רושם אנטיביוטיקה בגלל דלקת גרון, סינוסיטיס או זיהום אחר, ותוך דקות מגיעה גם ההמלצה מחברים או בני משפחה: "אל תשכחו לקחת פרוביוטיקה כדי להגן על הבטן".
אבל לפי מומחים בתחום הגסטרואנטרולוגיה, ייתכן שההרגל הזה לא רק שאינו מועיל במיוחד, אלא שבמקרים מסוימים הוא אפילו עלול לעכב את התאוששות המעי.
האנטיביוטיקה אמנם מצילה חיים ונחשבת לאחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר ברפואה המודרנית, אך במקביל היא משפיעה גם על אוכלוסיית החיידקים הטבעית שחיה במעי שלנו, המוכרת בשם "המיקרוביום".
המיקרוביום כולל טריליוני חיידקים ומיקרואורגניזמים שחיים במערכת העיכול וממלאים תפקידים חשובים במיוחד: סיוע בעיכול, פירוק סיבים תזונתיים, ייצור חומרים אנטי דלקתיים וחיזוק מערכת החיסון.
למה אנטיביוטיקה יוצרת נזקים במעיים?
כאשר אנטיביוטיקה נכנסת לפעולה, היא אינה מבדילה תמיד בין "חיידקים רעים" לחיידקים מועילים. לכן רבים חווים בזמן הטיפול תופעות לוואי כמו כאבי בטן, שלשולים, בחילות או התכווצויות.
בחלק מהמקרים מדובר גם בהשפעה ישירה של התרופה עצמה על מערכת העיכול. לדוגמה, האנטיביוטיקה אזיתרומיצין, המוכרת בין היתר כחלק מ"זיפק", נקשרת לקולטנים במערכת העיכול שעלולים לגרום להתכווצויות ולכאבי בטן.
עם זאת, מומחים מדגישים כי תופעות העיכול בזמן אנטיביוטיקה אינן בהכרח סימן לכך שהמיקרוביום "נהרס" לצמיתות, כפי שרבים חוששים.
נזקים של שנים משימוש בודד באנטיביוטיקה
למעשה, במשך שנים סברו חוקרים כי ברוב המקרים, המיקרוביום מצליח להשתקם באופן טבעי בתוך שבועות ספורים לאחר סיום הטיפול, גם לאחר שימוש באנטיביוטיקות חזקות יחסית.
אלא שמחקר שוודי חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Medicine מצא כי עבור חלק מהאנשים, גם טיפול אנטיביוטי בודד עלול לגרום לשינויים ממושכים במיקרוביום, לעיתים אפילו שנים לאחר מכן.
החוקרים ניתחו נתונים של כמעט 15 אלף בני אדם והשוו בין סוגי אנטיביוטיקה שונים. לפי הממצאים, חלק מהתרופות הרחבות טווח, בהן קלינדמיצין ופלואורוקווינולונים, היו קשורות להשפעה משמעותית ומתמשכת יותר על אוכלוסיית חיידקי המעי.
לעומת זאת, אנטיביוטיקות נפוצות אחרות כמו אמוקסיצילין, מקרולידים וצפלוספורינים נמצאו כבעלות השפעה מתונה יותר יחסית.
המשמעות, מסבירים המומחים, היא שלא כל אנטיביוטיקה משפיעה באותה צורה, וגם לא כל אדם מגיב באופן זהה. אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כאלה שנוטלים תרופות מסוימות, כמו תרופות להפחתת חומציות בקיבה, עשויים להיות רגישים יותר לשינויים במיקרוביום.
האם פרוביוטיקה באמת עוזרת?
לפי סקירת מחקרים גדולה שפורסמה בשנת 2023, התשובה כנראה מורכבת הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. החוקרים מצאו כי תוספי פרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי מעניקים תועלת מוגבלת מאוד לרוב האנשים.
מחקר נוסף שפורסם כבר בשנת 2018 בכתב העת Cell העלה ממצא מפתיע אפילו יותר: משתתפים שנטלו פרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה התאוששו לאט יותר מבחינת הרכב המיקרוביום שלהם, בהשוואה לאנשים שלא לקחו פרוביוטיקה כלל.
יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם כן נשקל שימוש בפרוביוטיקה, בעיקר אצל אנשים בסיכון מוגבר לזיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, כמו מטופלים מאושפזים או מדוכאי חיסון.
מה כן אפשר לעשות כדי לעזור למעי להשתקם?
המומחים מצביעים על שלוש אסטרטגיות עיקריות שמבוססות על מחקרים חזקים יותר.
הראשונה היא הקפדה על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. חיידקי המעי "ניזונים" מסיבים, ובתהליך הפירוק שלהם נוצרים חומרים חשובים בעלי השפעה אנטי דלקתית. ההמלצה היא לא רק לצרוך כמות מספקת של סיבים, אלא גם לגוון ככל האפשר במקורות הצמחיים.
מחקר גדול משנת 2018 מצא כי מגוון רחב של מזונות צמחיים היה אחד המדדים הטובים ביותר למיקרוביום מגוון ובריא.
האסטרטגיה השלישית היא שילוב יומיומי של מזונות מותססים כמו יוגורט יווני, קימצ'י או כרוב כבוש.
במחקר מבוקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד נמצא כי אנשים שהרבו במזונות מותססים הראו עלייה בגיוון חיידקי המעי ואף ירידה במדדי דלקת שונים בדם.
לצד כל אלה, הרופאים מדגישים מסר חשוב במיוחד: אנטיביוטיקה היא טיפול חיוני ולעיתים מציל חיים, ולכן אין להימנע ממנה כשיש צורך רפואי אמיתי.
עם זאת, חשוב להשתמש באנטיביוטיקה רק כאשר היא באמת נחוצה, ולא לדרוש טיפול אנטיביוטי עבור מחלות ויראליות כמו צינון או שפעת, משום שאנטיביוטיקה אינה פועלת נגד וירוסים. המומחים מזכירים גם כי ברגע שמתחילים טיפול אנטיביוטי, חשוב להשלים אותו עד הסוף, כדי למנוע הישנות של הזיהום והתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.