בשנים האחרונות משקאות האנרגיה הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה של רבים - סטודנטים שרוצים ללמוד כל הלילה, מתאמנים לפני אימון וגם עובדים שמנסים לשרוד יום עמוס או משמרות מאוחרות. בארצות הברית, למשל, כשני שלישים מבני הנוער מדווחים שהם שותים משקאות אנרגיה לפחות מדי פעם, ורוב הצרכנים הקבועים צעירים מגיל 35.
המשקאות הללו מכילים לרוב בין 100 ל-300 מיליגרם קפאין למנה, כמות גדולה של קפאין בכוס אחת של קפה שחור. הקפאין אכן ידוע כחומר שמעלה ערנות ומפחית עייפות. אבל יצרניות המשקאות מדגישות דווקא רכיבים נוספים: ויטמיני B, תמציות צמחים וחומצות אמינו, שלכאורה משפרים ריכוז, סיבולת ויכולת פיזית.
אלא שמומחים מזהירים - כאן בדיוק מתחיל הפער בין השיווק למציאות. טוקסיקולוגים ורופאים מסבירים כי רוב ההשפעה של משקאות האנרגיה מגיעה מהקפאין - ולא מהתוספים שמופיעים על התווית. כלומר, התחושה שאתם "חדים יותר" או ערניים יותר קשורה בעיקר לחומר הממריץ המוכר, ולא בהכרח לשאר המרכיבים.
מה באמת יש בתוך משקה אנרגיה?
הבעיה הראשונה: לא תמיד ברור.
חלק מהמוצרים מוגדרים כמשקאות וחייבים לפרט רכיבים, אך אחרים משווקים כתוספי תזונה - ואז ניתן להסתפק בהגדרות כלליות כמו "תערובת אנרגיה" או "תערובת פוקוס", בלי פירוט מדויק.
ובכל זאת, יש כמה רכיבים שחוזרים כמעט בכל פחית.
1. תמציות צמחים: יותר קפאין ממה שנדמה
משקאות אנרגיה מכילים לרוב גוארנה, מאטה או תה ירוק.
לכאורה מדובר בצמחים טבעיים, אך בפועל רבים מהם מכילים קפאין נוסף - שלא תמיד נספר בכמות הרשומה על התווית.
המשמעות: אדם עלול לעבור את הגבול הבטוח של כ-400 מ"ג קפאין ביום בלי לדעת.
בנוסף קיימים גם ג'ינסנג וגינקו בילובה. הם אינם ממריצים קלאסיים, אך עשויים להשפיע על זרימת הדם. בשילוב עם קפאין, הם עלולים לגרום לדופק מואץ או לעלייה בלחץ הדם אצל חלק מהאנשים.
2. ויטמיני B: חשובים, אבל לא נותנים "אנרגיה"
ויטמיני B אכן חיוניים להפקת אנרגיה מהמזון. לכן הם מככבים במשקאות האנרגיה. אבל כאן חשוב להבין: הם לא יוצרים אנרגיה יש מאין - אלא רק מסייעים לגוף להשתמש באנרגיה שכבר קיימת.
רוב האנשים מקבלים מספיק מהם מהתזונה. צריכה עודפת לא תשפר ריכוז או ערנות, ובמינונים גבוהים לאורך זמן אף עלולה לגרום לתופעות לוואי כמו פגיעה עצבית או בכבד.
אם יש מחסור אמיתי, הפתרון הוא תוסף ייעודי - לא משקה אנרגיה.
3. חומצות אמינו: תוספת עם סימני שאלה
טאורין הוא אחד הרכיבים הבולטים. הגוף מייצר אותו בעצמו והוא מצוי גם בבשר ודגים. יש עדויות מוגבלות שהוא עשוי לשפר ביצועים כשמשלבים אותו עם קפאין, אך המחקר עדיין קטן.
בנוסף קיימת תוספת L-תיאנין, המצויה בתה. מחקרים קטנים מצאו שהיא עשויה לשפר ערנות כשהיא משולבת בקפאין, אך חסרות עדויות ארוכות טווח.
יש גם חשש להשפעה על קצב הלב בשילוב קפאין, בעיקר בצריכה גבוהה.
4. הסוכר: המרכיב המשמעותי ביותר אחרי הקפאין
פחית אחת יכולה להכיל עד 60 גרם סוכר, וזה כבר יותר מהכמות היומית המומלצת. עודף סוכר נקשר לעלייה במשקל, מחלות לב וסוכרת, וגם לשינויים במצב הרוח ולעצבנות.
זו הסיבה שיש מומחים שמכנים את המשקאות האלו - "מי סוכר עם קפאין".
האם כדאי להימנע ממשקאות אנרגיה?
עבור אדם בריא, שתייה מדי פעם כנראה לא מסוכנת.
אבל חשוב לשים לב לכמה נקודות:
• פחית אחת יכולה להכיל יותר ממנה אחת
• עודף קפאין עלול לגרום רעד, חרדה ודופק מואץ
• רגישים במיוחד: ילדים, בני נוער, נשים בהריון וחולי לב
• ערבוב עם אלכוהול מגביר סיכון לשתיית יתר ולעלייה בלחץ הדם
מה עדיף במקום? קפה או תה מספקים ערנות דומה - עם פחות סוכר ותוספים. בנוסף, הם מכילים נוגדי חמצון שהמשקאות הממותקים לא בהכרח מספקים.
בשורה התחתונה - משקאות האנרגיה משווקים כחבילת "ביצועים", אבל בפועל רוב האפקט מגיע מקפאין, ולעיתים מכמות גדולה מהצפוי. התוספים האחרים נשמעים מרשימים, אך ברוב המקרים אין להם השפעה משמעותית על הערנות.
הבוסט קיים - אבל הוא זמני. ומה שבאמת יקבע את רמת האנרגיה שלכם לאורך היום הוא עדיין אותו שילוב מוכר לכולם: שינה טובה, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית.