מבצע "שאגת הארי" הפך את העורף הישראלי לחזית תחת אש בלתי פוסקת. בתוך מציאות מורכבת זו, מגן דוד אדום מתפקד כ'מרכז עצבים לאומי', המנהל מערך הון אנושי אדיר של 39,000 אישה ואיש, 90% מהם מתנדבים וישנו מערך של כ-2,800 אמבולנסים, ניידות לטיפול נמרץ ורכבי הצלה מיוחדים לרבות אופנועים, מסוקים וסירות הצלה. בעוד הציבור רואה ומכיר את האמבולנסים דוהרים בכבישים, מאחורי הקלעים פועלת מערכת אנושית, לוגיסטית וטכנולוגית מורכבת, שנועדה להבטיח שכל פצוע יקבל מענה בתוך שניות במענה טלפוני ובתוך דקות בשטח על ידי צוותי מד"א.
המוקד: בכל 22 שניות יוצא צוות להציל חיים
בזמני שגרה, צוות של מד"א מוזנק לאירוע חירום בכל 22 שניות בממוצע. אלא שתחת אש המלחמה, הקצב הזה מוכפל פי כמה וכמה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להאט", מסביר עמרי לוי, מפקח המוקדים הארצי של מד"א, האחראי על תשעה מוקדים ברחבי הארץ.
בזמני חירום, כמות הקריאות מזנקת במאות אחוזים בבת אחת, מה שדורש ניהול משאבים קפדני ודיוק בכל תנועה של אמבולנס בשטח. כדי לעמוד בעומס, מד"א נשען על פיתוחים טכנולוגיים המקצרים זמנים קריטיים ושמשלבים בינה מלאכותית. שיתוף מערכות אוטומטי עם המשטרה ועם כב"א מאפשר העברת מידע על אירועי חירום ללא צורך בשיחות טלפון ארוכות. בנוסף, המוקדנים משתמשים בשידורי וידאו חיים מהזירה כדי להדריך אזרחים בביצוע פעולות מצילות חיים עד להגעת צוותי מד"א לשטח. "תמונה שווה יותר מאלף מילים", אומר לוי, "כשמוקדן רואה את הפציעה בווידיאו, הוא יודע בדיוק איזה כוח לשלוח ואילו הנחיות רפואיות לתת למתקשר".
השטח: זירת ההרס בבית שמש
הטכנולוגיה המתוחכמת פוגשת את המציאות הקשה בשטח, כפי שקרה ב-1.3.26 בזירת פגיעת הטיל הקטלנית בבית שמש. תשעה בני אדם נרצחו ועשרות נפצעו באירוע.
אלי אייזנבך, חובש רפואת חירום שהיה מהראשונים להגיע לזירה, מתאר מראות של הרס בלתי נתפס. "מבנים נהרסו כליל, למעלה מעשרים בני אדם נפצעו, חלקם נלכדו תחת ההריסות". תוך כדי הטיפול בפצועים קשה, הקפיד אלי להעביר דיווחים שוטפים ומדויקים למוקד, אותם נתונים שמאפשרים למוקדנים "לנהל את האירוע" מרחוק.
עבור החובש הבכיר, ראובן הרו, מתנדב מד"א ואחראי המתנדבים בעיר, האירוע היה אישי במיוחד. כשהחלה האזעקה, שהה ראובן בממ"ד עם אשתו, בתו ונכדותיו המחופשות. "הייתה נפילה והרגשנו את הבום. הקרקע ממש זזה", הוא משחזר.
מיד עם קבלת ההנחיה מהמוקד, עלה ראובן לאמבולנס והגיע לזירה שחולקה לארבע גזרות משנה לשליטה יעילה. בזירה פעלו כ-40 אמבולנסים ויותר ממאה אנשי מד"א. ראובן מספר על רגעים של חסד בתוך החורבן: "בתוך בית שנהרס חלקית, סייענו לאישה בת 90, חולה סיעודית, לעבור למקום בטוח. נכדותיה חיבקו אחת את השנייה ושרו 'הכל יהיה בסדר'. לראות כוח כזה של מד"א פועל שכם אל שכם עם כוחות הביטחון תחת איום טילים, זו עוצמה".
המחיר של הצלת חיים
הפעילות האינטנסיבית הזו נושאת תג מחיר כבד. כל יום לחימה עולה למד"א כ-3 מיליון שקלים. השחיקה של הציוד הרפואי עצומה: מכשור רפואי מתקדם לניידת טיפול נמרץ עולה כ-180,000 ש"ח, ואפילו תיק מקצועי לפראמדיק על אופנוע מגיע ל-11,000 ש"ח. למרות חשיבותו הלאומית, מד"א מקבל רק כ-12% מתקציבו מהמדינה, והשאר נשען על תרומות של נדבנים מסורים מהארץ ומהעולם.
אלון פרידמן, סמנכ"ל הכספים, מבהיר: "בלי התרומות האלו, הארגון לא היה מצליח לעמוד במשימה שלו", אליו מצטרפת אורלי אריאל, מנכ"לית ידידי מד"א, ומוסיפה כי במציאות של מלחמה מחסני המלאי מתרוקנים במהירות: "ללא חיזוק מיידי, אי אפשר לשמור על רמת המוכנות". בזמן שהמבצע נמשך, צוותי מד"א ממשיכים לסכן את חייהם. "זו תקופה מורכבת, אבל רוחנו איתנה", מסכם ראובן הרו.
הארגון פונה כעת לציבור בקמפיין חירום כדי להבטיח שגם בקריאה הבאה, בתוך 22 שניות, יהיה לצוותים את הציוד הנדרש כדי להציל את החיים של כולנו. כולנו מד"א.
תורמים עכשיו - מצילים חיים >>