משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים ממליצים על חיסון לדלקת קרום המוח לכל ילד עד גיל שנתיים, וניתן לחסן גם בגילאים מאוחרים יותר. ההמלצה ניתנה משום שרופאי הילדים מודעים היטב לסכנות הקשות הטמונות במחלה הנגרמת מחיידק המנינגוקוק B, מחלה נדירה אך אכזרית.
המחלה עלולה לגרום לתמותה ולסיבוכים ארוכי טווח קשים לילדים שהחלימו, כולל פגיעה מוחית, שיתוק, עיכוב התפתחותי, פיגור, אפילפסיה או חירשות. אין מחלוקת על כך שמדובר במחלה המאיימת על חייהם של תינוקות ופעוטות.
חיידק המנינגוקוק מצוי בלוע ובאף של חלק מהילדים ואינו גורם בדרך כלל לנזק. אולם במקרים נדירים, הוא הופך לאלים במיוחד, המכונה גם "חיידק טורף", חודר לזרם הדם וגורם למחלה קשה ביותר, לדלקת קרום המוח עם סיבוכיה ולנזקים ארוכי טווח. ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר ומתחילים בטיפול אנטיביוטי במהירות, כך עולים סיכויי ההחלמה.
אלא שכאן טמון הקושי: בשלביה הראשונים המחלה עלולה להיראות כמחלת חום ויראלית שגרתית. החום גבוה, הפעוט נראה אפאטי ו"זרוק" גם כאשר החום יורד, סובל מחוסר תיאבון ולעתים מהקאות. ההידרדרות עשויה להיות מהירה מאוד, בתוך שעות ספורות. אחד המאפיינים הייחודיים למחלה הוא הופעת כתמים דמויי "פריחה" על פני העור, שאינם נעלמים בלחיצה, שכן מדובר בשטפי דם תת־עוריים.
קבוצת הסיכון המרכזית לחלות היא ילדים עד גיל חמש, ובפרט תינוקות עד גיל שנתיים. בישראל מדווחים מדי שנה על עשרות מקרים של אלח דם ודלקת קרום המוח מחיידק המנינגוקוק, כאשר הזן הנפוץ והאחראי לרוב התחלואה הוא זן B. ההדבקה מתרחשת לרוב במסגרות של מעונות ופעוטונים, דרך הפרשות רוק, למשל בהתעטשות או במגע קרוב.
אין חולק כי הדרך היעילה והמומלצת ביותר למניעת דלקת קרום המוח החיידקית היא חיסון. חשוב לדעת כי לדלקת קרום המוח גורמים גם חיידקים נוספים, שלגביהם קיימים חיסונים יעילים מזה שנים רבות, הניתנים כעניין שבשגרה בטיפות החלב ובקופות החולים. אולם חיסון יעיל ובטוח נגד הזן השכיח מנינגוקוק B, הקיים וזמין כבר מספר שנים והוכח שהוריד את התחלואה באופן דרמטי במדינות שונות, אינו נכלל בסל החיסונים. המשמעות היא שהורים המעוניינים בכך צריכים לרכוש את החיסון באופן פרטי, לאחר קבלת הפניה ומרשם.
וכאן עולה השאלה המתבקשת: מהיכן אמורים ההורים לדעת על קיומו של החיסון? האם רופאי הילדים מיידעים את ההורים? האם האחיות בטיפות החלב עושות זאת, או שהנושא כמעט אינו עולה בפרקטיקה השגרתית?
למרבה הצער, הורים רבים אינם מודעים לחיסון, פשוט משום שאיש לא טרח ליידע אותם. הדוגמה של בתי ממחישה עד כמה הפער הזה חמור.
לפני שלוש שנים חיסנה את בנה בגיל כמה חודשים, רק לאחר שאחיה, רופא מתמחה, הסביר לה על חשיבות החיסון והסיכון שבעיכובו. כאשר פנתה לרופא הילדים וביקשה הפניה, הוא ציין מיד כי מדובר בחיסון חשוב ואף הכרחי. אולם הוא לא יזם שיחה בנושא בביקורי השגרה. גם בטיפת חלב, בין כל ההסברים על חיסוני השגרה, לא נאמר דבר על החיסון שאינו בסל. גם כיום, עם בתה בת החצי שנה, שוב לא נאמרה לה מילה על קיום החיסון. רק לאחר שפנתה מיוזמתה, ניתנה הפניה. מספר רופאי ילדים אף הודו בפניי כי אינם מיידעים הורים באופן שגרתי, למעט במקרים של ילדים עם מחלות רקע או פגיעה במערכת החיסון, שהחיסון עבורם נמצא בסל ונרשמת תזכורת ממוחשבת.
נושא כמעט אינו עולה
במחלה כה מסכנת חיים, שהשלכותיה עלולות להיות הרסניות, העדר יידוע שיטתי של הורים על החיסון אינו ניתן להצדקה. האיגודים לרפואת ילדים ממליצים לחסן את כל התינוקות עד גיל שנתיים. משרד הבריאות מכיר ביעילות ובחשיבות החיסון. הוא זמין. ובכל זאת, במרפאה הממוצעת, בכל קופות החולים, הנושא כמעט אינו עולה. ההסבר "שכיחות המחלה נמוכה" אינו עומד במבחן המציאות הקלינית.
תפקידו של רופא ילדים אינו רק לטפל, אלא גם להתריע, ליידע ולהמליץ למניעת מחלה. הורים אינם אמורים לבצע מחקר רפואי עצמאי כדי לדעת מהן האפשרויות המוצעות לילדיהם. רופאי הילדים הם הגורם המרכזי והאמין ביותר עבורם. כאשר יש חיסון שמציל חיים, קיימת חובה מקצועית ומוסרית ליזום את השיחה.
לא די בכך שמשרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים ממליצים על החיסון. מצופה מרופאי הילדים ומטיפות החלב, בדיוק כפי שהם מדברים על חיסוני שגרה, להקדיש דקה אחת, אפילו חצי דקה, ליידוע על חיסון מנינגוקוק B. לא כדי להפחיד, אלא כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת. חובת הרופאים היא למנוע ולא רק לטפל. ראוי אף שהנהלות קופות החולים ישקלו הטמעת תזכורת ממוחשבת לרופאים בעת טיפול בתינוקות.
כעורך דין המייצג נפגעים, לרבות ילדים שלא אובחנו בזמן עם דלקת קרום המוח החיידקית ונותרו עם נכות, אני מזכיר להנהלות קופות החולים ומנהלי הסיכונים כי על פי פסיקת בית המשפט העליון קיימת חובה על המערכת הרפואית ליידע על טיפולים קיימים, גם כאלה שאינם בסל הבריאות. ההורים, לאחר קבלת המידע, יבחרו אם לרכוש את החיסון. האחריות למסור את המידע אינה יכולה להישאר שתיקה.
הכותב הוא רופא מומחה לנוירוכירורגיה, שותף במשרד עורכי הדין רובינשטיין-יקירביץ, המייצג נפגעים בנזקי גוף ורשלנות רפואית.