מנינגוקוק הוא חיידק אלים ואגרסיבי מאוד, אחד החיידקים ממשפחה שלמה של חיידקים (נייסריות), שכמשפחה נמצאים כמעט בכל אחד מאיתנו. רוב החיידקים הללו אינם מזיקים, אלא שכאמור כאשר מדובר במנינגוקוק, מדובר בתמונה שונה לגמרי. בתוך משפחת המנינגוקוקים ישנם מספר זנים שמסומנים תחת אותיות בלועזית ונפוצים באזורים שונים בעולם. כך לדוגמא מנינגוקוק A ו-W נפוצים בייחוד באפריקה ובאזור ערב הסעודית וזנים אחרים נפוצים באירופה וארה"ב.
בישראל הזן הנפוץ והאגרסיבי מכולם הוא המנינגוקוק B, שכאשר הוא רוכש לעצמו את האפשרות לתקוף הוא עושה זאת, לעתים בתוך כמה שעות ובצורה אלימה מאוד.
החיידק הזה עלול להיות מסוכן בכל גיל במצב של הדבקה, אולם אנחנו רואים אותו באחוזים ניכרים יותר בפעוטות עד גיל שנתיים. אם בקרב כלל האוכלוסייה המספרים מראים כי 1 לכל 100 אלף יידבק ויחלה במנינגיטיס על ידי מנינגוקוק, בפעוטות בגילאי 0-2, השכיחות היא פי 10.
מאתגר מאוד לזהות את המנינגוקוק B מוקדם, מאחר שהתסמינים זהים בתחילת המחלה למחלה ויראלית שגרתית של דרכי נשימה עליונות - חום, נזלת, חולשה. אלה למעשה תסמינים שיכולים בקלות להופיע ב-90 אחוזים מהווירוסים. אלא שאז מתרחשת התדרדרות פיזית קיצונית שיכולה להופיע בשני נתיבים. הנתיב הראשון הוא דרך דלקת קרום המוח. במקרה הזה תהיה עלייה בחום, כאבי הראש ילכו ויתגברו, יופיעו פרכוסים, אי שקט ולעתים ישנוניות. עוד לפני כן יכולים להופיע סימנים לעצבנות ואי שקט או ירידה במצב ההכרה.
הנתיב השני והיותר מסוכן של התפרצות המנינגוקוק הוא דרך מחזור הדם, המביא לתגובות של הגוף לכניסת החיידק למחזור הדם כמו ירידה בחמצון הרקמות, מצב הכרה ירוד וללא טיפול, בסופו של דבר, גם למוות. אחד התסמינים האופייניים לכך תהיה פריחה בגוף הפעוט שנראית כמו שטפי דם שהולכים ומתפשטים במקומות שונים בגוף.
פגיעה מוחית, חירשות, אובדן גפיים
גם במקרים שאינם מסתיימים במוות, התוצאות עלולות להיות חמורות. החיידק מביא לסיבוכים שונים גם בקרב הפעוטות המחלימים, וילדים השורדים את המחלה עלולים להיוותר עם פגיעה מוחית, חירשות, פגיעה בראייה, פגיעה התפתחותית, קוגניטיבית, שיתוק, פרכוסים אפילפטיים וכן הפרעות פסיכולוגיות. נזקים אחרים יכולים להשאיר אובדן אצבעות וגפיים היכן שהפריחה מופיעה בגלל נמק שנוצר באותם מקומות בגוף. במקרים הפחות קשים, הסיבוכים יכולים להופיע בדמות דלקות פרקים, ריאות ואוזניים.
עד לפני כמה שנים, הטיפול וסיכויי השרידות, ההחלמה וההימנעות מסיבוכים, היו תלויים לחלוטין בתזמון ההגעה של ההורים למרפאה או לבית החולים והתחלת הטיפול באופן המיידי ביותר. עירנות ההורים והרופאים הייתה גורם מכריע, ובמצב בו החיידק היה מאובחן, הפעוט היה מתחיל בטיפול אנטיביוטי משמעותי ומיידי במטרה לייצב את מצבו.
יותר מכך, היות ומדובר בחיידק יחסית שכיח והמציאות מראה כי קיימים נשאים יחסית רבים באוכלוסייה, סביבתו הקרובה ומשפחתו היו מקבלים גם הם טיפול אנטיביוטי מניעתי על מנת למנוע מהמחלה להתפרץ גם אצלם. כל זאת מאחר שלא היה חיסון נגד החיידק בנמצא, והטיפול כולו התבסס על אפשרויות בדיעבד.
עוד בוואלה!
לזני המנינגוקוק השונים קיימים חיסונים מזה עשרות שנים ואת חלקם אפילו מקבלים בני ה-18 ביום החיול בבקו"ם. אלא שהחיסונים הללו לא כללו את חיידק המנינגוקוק B המסוכן לפעוטות, עד לפני כמה שנים - אז הגיעה פריצת הדרך. יתרה מכך, בשנתיים האחרונות החיסון נגד חיידק המניגוקוק B (בקסרו), קיים בישראל והוא הוכנס לרשימת החיסונים המומלצים בפעוטות.
המספרים מדברים בעד עצמם, כך לדוגמא בבריטניה, לאחר מחקר של שלוש שנים נמצא כי התחלואה ממנינגוקוק ירדה ב-75 אחוזים בקבוצות שחוסנו. גם בישראל אנחנו רואים שהתחלואה נמצאת בירידה. מדובר במספרים מרשימים, במיוחד כשמשווים את החיסון הזה לחיסוני השפעת שכולנו מכירים (וממליצים עליהם) ויעילותם עומדת על כ-50 אחוזים. אל תיקחו סיכונים - נצלו את ההזדמנות שהביא לנו הפיתוח המדעי וחסנו את ילדיכם.
ד"ר אלכס גורי הוא יועץ למחלות זיהומיות בחטיבת הילדים של המרכז הרפואי קפלן