וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הגיל הוא השקר הכי גדול שסיפרו לנו?

ד"ר ניצן ענו

עודכן לאחרונה: 13.11.2025 / 17:46

רק החודש נפטרה האישה המבוגרת ביותר בישראל בגיל 111, שחיה חיים מלאים כמעט עד הסוף. השאלה איך מגיעים לגיל מאוחר בריאים - הפכה לתחום רפואי לוהט שמבקש מכם להחליט היום החלטות קטנות - שיצטברו ויעזרו לכם כשתתבגרו

אישה חוגגת יום הולדת 100. ShutterStock
להגיע לגיל 100, אבל בבריאות ושמחה/ShutterStock

במשך עשורים הרפואה עסקה בעיקר בטיפול במחלות. רק כשהגוף מאותת אנחנו פונים לבדיקה, מקבלים תרופות ומנסים לתקן את מה שכבר התקלקל. רפואת הלונג'ביטי משנה את סדר הפעולות הזה. היא מציעה לחשוב אחרת על בריאות, על הזדקנות ועל האופן שבו אנו מנהלים את חיינו, ומציבה מטרה חדשה: לא רק להוסיף שנים לחיים, אלא להוסיף חיים לשנים.

המונח "לונג'ביטי" מגיע מהמילה האנגלית Longevity, שפירושה "אריכות ימים". אך בלב המשמעות הפשוטה הזו מסתתר רעיון רחב הרבה יותר: לא רק כמה זמן נחיה, אלא איך נחיה את השנים הללו.

ישראל מתברכת בתוחלת חיים מהגבוהות בעולם, אך לצד הנתון המחמיא מסתתרת אמת מטרידה. בממוצע, כ-15 השנים האחרונות של חיינו מלוות במחלות כרוניות, כאבים והגבלות תפקודיות. אנו חיים זמן רב יותר, אך לא בהכרח חיים טוב יותר. רפואת הלונג'ביטי באה להתמודד עם הפער הזה - הפער שבין אורך החיים לאיכות החיים ולדחות את תקופת החולי לסוף החיים.

רבים מהתושבים חוצים את גיל מאה כשהם בריאים, פעילים ושמחים. נשים ביוון/ShutterStock

להפוך את ישראל ל"איזור כחול"

לונג'ביטי איננה הבטחה לנעורי נצח. היא גישה רפואית ותרבותית שמבקשת להבין מה גורם לגוף ולמוח שלנו להישאר חזקים, צלולים ועמידים לאורך זמן. השאיפה היא לדחוס את שנות המחלה לסוף החיים, כך שנבלה את רוב ימינו בשיא החיוניות, כשהגוף והמוח מתפקדים היטב ואנו ממשיכים לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.

מקורות ההשראה מגיעים מהאזורים המכונים "האזורים הכחולים" בעולם, מקומות שבהם רבים מהתושבים חוצים את גיל מאה כשהם בריאים, פעילים ושמחים. חקר אורח חייהם מגלה דפוס עקבי: תזונה טבעית, פעילות גופנית מתונה, קשרים חברתיים הדוקים וחיים בעלי משמעות. המטרה שלנו בישראל היא ללמוד מהם, להתאים את הממצאים לאורח החיים המקומי ולהפוך את ישראל כולה ל"אזור כחול" משל עצמה.

sheen-shitof

עוד בוואלה

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

"כל החלטה קטנה שאנו מקבלים היום, כמו הליכה יומית, הקפדה על שינה איכותית או תפריט מאוזן, מייצרת אפקט מצטבר שמתחזק עם השנים"

רפואת הלונג'ביטי מבוססת על שלושה יסודות מרכזיים. הראשון הוא אבחון מוקדם ומבוסס נתונים. בזכות טכנולוגיות חדשות ניתן לזהות סיכונים גנטיים ומטבוליים שנים לפני שמחלה פורצת. השני הוא בניית תוכנית אישית הניתנת ליישום. שינוי אמיתי מתרחש בצעדים קטנים וברי קיימא, לא במהפכות של רגע. השלישי הוא שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו חיישנים, שעונים חכמים, טבעות ניטור ובינה מלאכותית, כדי לספק לאדם מידע בזמן אמת ולסייע לו להתמיד.

המדע החדש מלמד כי הבריאות מצטברת בדיוק כמו חיסכון פיננסי. כל החלטה קטנה שאנו מקבלים היום, כמו הליכה יומית, הקפדה על שינה איכותית או תפריט מאוזן, מייצרת אפקט מצטבר שמתחזק עם השנים. אני קורא לזה "אפקט הריבית דריבית של הבריאות". ההשקעה היומיומית בגוף ובנפש מחזירה תשואה בדמות עמידות, חיוניות והאטה בתהליכי הזדקנות.

חשוב להבין כי לעולם לא מאוחר להתחיל. הגוף הוא מערכת מסתגלת, והתגובה שלו לשיפור באורח החיים ניכרת בכל גיל. אפילו מעבר קטן מחוסר פעילות לפעילות מתונה משפיע דרמטית על תפקוד הלב, המוח והמערכת החיסונית. עקרון "השתמש בו או איבד אותו" נכון בכל שלב בחיים, ודווקא בגיל מבוגר הוא הופך קריטי במיוחד.

תוחלת החיים כבר עלתה - עכשיו תורנו להעלות את איכותה/ShutterStock
העתיד של הרפואה איננו טמון רק בתרופות חדשות או בבתי חולים חכמים, אלא באחריות אישית ובבחירות הקטנות שאנו עושים מדי יום. כל החלטה כזו היא השקעה בגוף ובנפש, השקעה שתניב חיים ארוכים, פעילים ומשמעותיים יותר

רפואת הלונג'ביטי נשענת גם על הבנה רחבה יותר של האדם. בריאות אינה רק פיזיולוגיה. היא כוללת שלושה רבדים השזורים זה בזה: הרובד הפיזי - היכולת לשמור על כוח, תנועה ועצמאות; הרובד הקוגניטיבי - שמירה על חשיבה חדה וזיכרון תקין; והרובד הרגשי - קיום מערכות יחסים, תחושת שייכות ומשמעות. רק כאשר שלושת הרבדים הללו נשמרים, ניתן לדבר באמת על אריכות חיים בריאה.

האתגר הגדול הוא לא רק לדעת מה נכון, אלא להצליח ליישם זאת לאורך זמן. כולנו מודעים לכך שתזונה מאוזנת, שינה טובה ופעילות גופנית מועילים לנו, ובכל זאת רבים מתקשים להתמיד. כאן נכנסת לתמונה רפואה מונעת מותאמת אישית, המשלבת ידע מדעי עם תמיכה אנושית ורגשית. רופא או מאמן בריאות יכולים לעזור לתרגם ידע להרגלים, ולהתאים את הדרך לאורח החיים, לקצב ולאישיות של כל אדם.

מעבר לכך, יש חשיבות עצומה לסביבה התומכת. מחקרים מראים כי קשרים חברתיים הם גורם מגן משמעותי מפני דיכאון, ירידה קוגניטיבית ואף תמותה מוקדמת. לכן, בניית קהילה, שמירה על קשרים חברתיים ועיסוק קבוע בפעילות שמעניקה משמעות הם חלק בלתי נפרד ממדיניות לונג'ביטי אמיתית.

בעיניי, אימוץ רפואת הלונג'ביטי בישראל איננו מותרות אלא צורך לאומי. האוכלוסייה מזדקנת, העומס על מערכת הבריאות גובר, ועלינו לעבור מהתמודדות עם מחלות לניהול מושכל של בריאות. בדיוק כפי שישראל הפכה למעצמת טכנולוגיה, עליה להפוך גם למעצמת בריאות, מדינה שמקדמת אורח חיים בריא, חוסן נפשי וקהילות תומכות.

העתיד של הרפואה איננו טמון רק בתרופות חדשות או בבתי חולים חכמים, אלא באחריות אישית ובבחירות הקטנות שאנו עושים מדי יום. כל החלטה כזו היא השקעה בגוף ובנפש, השקעה שתניב חיים ארוכים, פעילים ומשמעותיים יותר.

רפואת הלונג'ביטי היא הזמנה לחשוב מחדש על מהי בריאות אמיתית. היא קוראת לנו לקחת אחריות, להשתמש בידע ובכלים החדשים, ולבנות לעצמנו מסלול חיים שבו ההזדקנות איננה גזר דין אלא תהליך נשלט, טבעי ובריא. זהו העתיד של הרפואה, והוא מתחיל בהחלטות שאנחנו מקבלים כבר היום.

ד"ר ניצן ענו הוא מנהל תחום הלונג'יביטי במכבי שירותי בריאות

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully