ישראל שוב מפתיעה את העולם: לפי דוח חדש של ה־OECD, שפורסם בשבוע האחרון, תוחלת החיים בארץ עלתה בשנת 2023 בשנה שלמה והגיעה ל־83.8 שנים - זינוק חד שממקם אותה במקום הרביעי בעולם, אחרי שווייץ, יפן וספרד.
העלייה נרשמה על אף שהמדינה משקיעה רק 7.6% מהתמ"ג במערכת הבריאות - אחת הרמות הנמוכות ביותר במדינות המפותחות.
בעוד שבגרמניה, צרפת ושבדיה ההוצאה על בריאות נעה בין 11% ל־12% מהתמ"ג, בישראל המערכת "רזה" יותר - אך מצליחה לספק תוצאות טובות במיוחד.
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, הסבירה כי "הנתונים של ישראל יוצאי דופן לא משום שחל שיפור זמני אחרי הקורונה, אלא משום שהירידה בתוחלת החיים בזמן המגפה הייתה מתונה מלכתחילה. לכן, העלייה של השנה האחרונה משקפת שיפור אמיתי במדדי בריאות הציבור."
מדוע הישראלים חיים כל כך הרבה?
ההצלחה של ישראל מוסברת בשורה של גורמים ייחודיים. במשרד הבריאות מצביעים על מבנה מערכת הבריאות הציבורית - ארבע קופות חולים חזקות, ביטוח בריאות חובה לכל אזרח, ומנגנון עדכון קבוע לסל התרופות - שמבטיח גישה שוויונית לטיפול רפואי גם באזורים מרוחקים.
רופא המשפחה ממלא תפקיד מרכזי במניעה מוקדמת, ניטור מחלות כרוניות והכוונה מושכלת לטיפולים.
"כשיש רופא משפחה שמכיר את המטופל לאורך זמן, הוא יודע לזהות שינוי קטן לפני שהוא הופך לבעיה גדולה," אומרת ד"ר מזרחי. "זה חוסך כסף, זמן - ובעיקר מציל חיים".
ד"ר אשר שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, מוסיף כי "המערכת הישראלית יעילה בצורה יוצאת דופן. זה לא אומר שאין בעיות - חסרים רופאים, תקנים ומיטות - אבל הנתונים מראים שההשקעה המוגבלת מנוצלת עד תום".
בריאות עם ערך מוסף: מהתנדבות ועד שירות צבאי
מחקרים של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מצביעים על גורמים תרבותיים וחברתיים התורמים אף הם לתוחלת החיים הגבוהה.
לדברי פרופ' אלכס וינרב ממרכז טאוב, אחד ההסברים המובהקים הוא השירות הצבאי, שמשפיע על בריאות הגברים בישראל: "השירות משלב פעילות גופנית אינטנסיבית, מסגרת תזונתית ומעקב רפואי קבוע בגיל צעיר - זהו גורם שמייצר יתרון ארוך טווח", הוא אומר.
על פי מחקרו, השירות הצבאי מוסיף לגברים בישראל יותר משלוש שנות חיים בממוצע, והפער בין גברים לנשים בתוחלת החיים - שלוש שנים בלבד - הוא הנמוך ביותר ב־OECD.
גורמים נוספים שנבדקו כוללים את המבנה החברתי והקהילתי בישראל - רמות דתיות גבוהות, לכידות משפחתית, וחיים קהילתיים פעילים. "אלה גורמים שמספקים תמיכה רגשית, הפחתת בדידות ותחושת משמעות - כל אלו משפיעים באופן ישיר על בריאות," מסביר וינרב.
פחות מוות ממחלות לב - אבל העישון עדיין כאן
אחד המדדים המרשימים ביותר של ישראל הוא שיעור התמותה ממחלות לב - 49.4 מקרים בלבד לכל 100 אלף נפש, מהנמוכים ביותר במדינות ה־OECD.
גם שיעור התמותה הניתנת למניעה - מוות שניתן היה למנוע באמצעות טיפול רפואי או שינוי אורח חיים - ירד בעשור האחרון מ־170 ל־134 למאה אלף נפש. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי שווייץ) בקטגוריה זו, עדות למדיניות מניעה יעילה ולטיפול איכותי במקרי חירום.
עם זאת, העישון ממשיך להיות אתגר בריאותי בולט. 16.1% מהישראלים מעל גיל 15 מעשנים מדי יום - שיעור גבוה יחסית למדינות המערב - וגורם לכ־8,000 מקרי מוות בשנה. משרד הבריאות מקדם תקנות חדשות להדבקת אזהרות גרפיות על חפיסות סיגריות, כולל סיגריות אלקטרוניות, אך ההשפעה טרם נמדדה.
פערים גיאוגרפיים ואתגרי פריפריה
על אף הנתונים המרשימים, עדיין קיימים פערים בין מרכז לפריפריה, בעיקר בגישה לשירותי רפואה מתקדמים ולתחום בריאות הנפש.
ד"ר מזרחי מציינת כי "הישגים לא נמדדים רק בממוצעים. אנחנו רואים שיפור מתמשך, אך יש עדיין אוכלוסיות - במיוחד בפריפריה ובמגזר הערבי - שזקוקות להשקעה ייעודית".
ההסכם הקיבוצי האחרון עם הרופאים כלל תמריצים לרופאים גריאטריים ולעובדים בפריפריה, אך המחסור במומחים נותר בעינו.
לפי מרכז טאוב, גם לאחר שקלול רמות עושר, השכלה, אי שוויון ודמוגרפיה - תוחלת החיים בישראל גבוהה בכ־6 עד 7 שנים מהצפוי. "במונחים סטטיסטיים, ישראל היא אנומליה חיובית", אומר פרופ' וינרב.
"המודלים מראים שתוחלת החיים כאן גבוהה מהצפוי ביותר מכל מדינת OECD אחרת. כלומר, יש כאן משהו במרקם החיים הישראלי - הקצב, האקלים, המשפחתיות - שמוסיף חיים".