קרצינומה לובולרית פולשנית (ILC) מהווה כיום אחד מכל 10 מקרי סרטן שד בארצות הברית, והיא עולה בקצב המהיר פי שלושה מסוגי סרטן שד אחרים, על פי דוח חדש של האגודה האמריקאית לסרטן (ACS).
לסוג סרטן זה מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו למאתגר יותר לגילוי ויכולים לתרום לעיכובים באבחון. אם היה מדורג כסרטן נפרד משלו, ILC היה ממוקם במקום השביעי בשכיחותו שמאובחן בקרב נשים.
הנתונים המדאיגים
השכיחות של ILC יותר מהכפילה את עצמה במהלך חצי המאה האחרונה - עלתה מכ-6 מקרים ל-100,000 נשים בשנת 1975 ל-14 מקרים ל-100,000 נשים בשנת 2021. אולם, העלייה הזו התגברה בעשור האחרון של המחקר (2012-2021), כאשר השיעורים עלו ב-2.8% בשנה, לעומת 0.8% בלבד עבור סוגי סרטן שד אחרים.
"סרטן שד לובולרי פולשני זוכה למעט מאוד מחקר, כנראה בגלל הפרוגנוזה הטובה מאוד לטווח הקצר", אומרת רבקה סיגל, החוקרת המשותפת מ-ACS. "אבל אחרי 10 שנים, נשים אלה עם מחלה גרורתית נמצאות בסיכוי נמוך פי שניים להיות בחיים בהשוואה למקביליהן עם סרטן צינורי, כנראה בגלל ההתפשטות הייחודית וההתנגדות לטיפול."
למה קשה כל כך לגלות אותו?
בניגוד לסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד - קרצינומה צינורית פולשנית - שיוצרת גוש מוחשי, ILC גדל בדפוס ליניארי או מפוזר. במקום ליצור גוש טיפוסי, התאים הסרטניים מתפזרים ברקמת השד, מה שהופך את הגילוי הקליני והמיון באמצעות ממוגרפיה למאתגר הרבה יותר.
בנוסף, ל-ILC יכולים להיות תסמינים לא טיפוסיים כמו שקיעת הפטמה, עיבוי עור, או גומות בעור - סימנים שנשים רבות עלולות לא לזהות כקשורים לסרטן שד.
"דפוס הגרורות של קרצינומה לובולרית הוא גם מעט שונה, עם סבירות גבוהה יותר להתפשט לדופן מערכת העיכול והשתן ולשחלות בהשוואה לקרצינומה צינורית," כותבים החוקרים. "למרות שהפרוגנוזה של קרצינומה לובולרית היא בדרך כלל חיובית, המחלה פחות רגישה לכימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית ועשויה להיות בסיכון גבוה יותר למעורבות דו-צדדית, הישנות מאוחרת, וסרטן ראשוני נוסף בשד הנגדי".
הנשים מפתחות עמידות לטיפולים
אחד ההיבטים המדאיגים ביותר של ILC הוא שהוא נוטה יותר להיות עמיד לטיפול בהשוואה לסוג הנפוץ ביותר. במקרים של מחלה מתקדמת, הפרוגנוזה גרועה יותר.
הישרדות של נשים שאובחנו עם ILC הייתה מעט גבוהה יותר מזו של סרטן שד צינורי ב-7 השנים הראשונות לאחר האבחון (90.4% לעומת 89.7%), אולם אחרי 10 שנים, ההישרדות דומה. ההישרדות היחסית ל-10 שנים עם ILC הייתה גבוהה יותר במחלה מקומית, אך נמוכה יותר עבור מחלה אזורית (76.4% לעומת 78.2% לקרצינומה צינורית) ומחלה גרורתית (12.1% לעומת 19.6%, בהתאמה).
מחברי המחקר הצביעו על כך ש-ILC בדרך כלל משולב עם קרצינומה צינורית פולשנית במחקרים ובניסויים, מה שמסתיר מאפיינים ייחודיים וחשובים רבים, כולל האופן שבו הסרטן מופיע וגדל.
"המחקר שלנו מדגיש את הצורך במידע הרבה יותר רב על סרטן לובולרי בכל התחומים, ממחקרים גנטיים ועד נתוני ניסויים קליניים, כדי שנוכל לשפר את התוצאות עבור המספר ההולך וגדל של נשים שמושפעות מהסרטן הזה", הוסיפה סיגל.
מי בסיכון לסוג זה של סרטן השד?
העלייה בשיעורי השכיחות של ILC הייתה דומה בנשים מתחת לגיל 50 (2.9% בשנה) ובנשים בנות 50 ומעלה (2.8% בשנה), וכן בנשים מכל קבוצה גזעית ואתנית.
החוקרים אמרו כי שיעורי השכיחות העולים של ILC - כמו אלה של סוגי סרטן שד אחרים - מונעים על ידי גורמי סיכון כמו השמנת יתר, הופעת וסת ראשונה בגיל צעיר מהמקובל, לידה ראשונה בגיל מאוחר מהרגיל, הופעת תסמיני גיל המעבר בגיל גיל מאוחר מהרגיל וכן צריכת אלכוהול מוגברת בקבוצות גיל מסוימות.
"הבחנה בין תת-הסוג הזה של סרטן שד לבין קרצינומה צינורית במחקר ובניסויים קליניים הופכת חשובה יותר ויותר כדי לעזור לזהות גורמי סיכון, להקל על יעילות הטיפול, ולהוביל להבנה טובה יותר של מנגנוני הגרורות - כל אלה ישפרו את התוצאות עבור המספר ההולך וגדל של נשים שמאובחנות עם תת-הסוג הזה של סרטן", כתבו החוקרים.
עבור נשים, המסר ברור: חשוב להכיר לא רק את סימני האזהרה הקלאסיים של סרטן שד, אלא גם את הסימנים הלא טיפוסיים כמו שינויים בעור, שקיעת פטמה, או עיבוי ברקמה - שכולם עשויים להצביע על ILC.