גבר סיני בן 33 ממחוז חונאן חש פתאום בכאבי בטן עזים. פניו החווירו, זיעה שטפה את מצחו והוא מיהר לחדר המיון של בית החולים האוניברסיטאי בעיר. לא היה לו מושג שבמהלך השעות הקרובות, יגלו הרופאים דבר שכלל לא הופיע ברשימת ההשערות הסבירה: בתוך גופו שחה צלופח חי באורך של כ-30 ס"מ.
לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, הרופאים הבחינו מיד שמדובר במקרה חמור. הבטן של הגבר הייתה נוקשה כמו לוח עץ - סימן מדאיג שיכול להעיד על דלקת הצֶפֶק, זיהום קטלני של קרום הבטן. בדיקת CT שנערכה מיד במקום חשפה את ההפתעה: משהו, לא ברור מה, חדר דרך המעי הגס של הגבר והגיע לחלל הבטן.
מה שסיבך את המצב עוד יותר הייתה העובדה שהגבר אכל קערת אטריות גדולה פחות משעה לפני הגעתו. המשמעות? לא ניתן היה להרדים אותו במהירות מחשש לשאיפת תוכן קיבתי לריאות - תופעה מסוכנת שעלולה לגרום לחנק, דלקת ריאות או אפילו מוות. לבסוף הוחלט לבצע ניתוח חירום לפרוסקופי - הליך זעיר-פולשני שבו מוחדרים כלי ניתוח דרך חתכים קטנים בבטן, מה שמאפשר גישה פנימית תוך מזעור הסיכון לטראומה נוספת.
המצלמה הלפרוסקופית שנכנסה לגוף חשפה תמונה שלא תיאמן: בתוך חלל הבטן, בין הקיבה לכבד, שחה לו צלופח חי, מתפתל, חי ונושם. היצור, שזוהה לאחר מכן כצלופח ביצות מסוג Monopterus albus, מין נפוץ באגמים ושדות אורז בסין, שחדר דרך דופן המעי ויצא לגמרי החוצה, כשהוא שוחה בתוך נוזלים עכורים ומזוהמים.
האזור היה מזוהם קשות בנוזלי מעיים וחיידקים, והסכנה לזיהום מערכתי הייתה ממשית.
המנתחים פעלו במהירות אך בזהירות. באמצעות כלי דמוי מלקחיים הם לכדו את הצלופח ושלפו אותו שלם, כדי לא לגרום לקרעים נוספים. לאחר מכן הם תפרו את החור במעי, ושטפו את חלל הבטן בתמיסת מלח סטרילית כדי למזער את הסיכון לזיהום קטלני.
הודות לעבודה המהירה של הצוות, הניתוח עבר בהצלחה והגבר שוחרר לאחר מספר ימי השגחה כשהוא במצב יציב.
מאוחר יותר פרסמו הרופאים אזהרה ברורה: דופן המעי האנושי הוא רקמה עדינה מאוד, שאינה מסוגלת לעמוד בפני חדירה של עצמים זרים. החדרת חפצים או בעלי חיים דרך פי הטבעת, מכל סיבה שהיא, עלולה לגרום לקרעים, דימום פנימי כבד וזיהומים מסכני חיים.
מקרים מסוג זה, הדגישו הרופאים, תמיד נחשבים לחירום רפואי גם אם המטופל "מרגיש בסדר בינתיים".
לא. זו לא פעם ראשונה
הכניס צלופח חי לפי הטבעת בניסיון לטפל בעצירות - וכמעט מת כי הובך לספר על זה
עלייה חדה במספר המאושפזים המתלוננים על חפצים שנתקעו בישבנם
אז איך הוא נכנס לשם?
הרופאים אולי העדיפו לא לשאול, אך אחרים לא היססו להעלות השערות. התשובות ברשת נעו בין הציניות - "ברור איך הוא נכנס", כתב גולש אחד, "הוא פשוט ישב עליו בטעות", כתב אחר - לבין מבט ביקורתי ומפוכח יותר. חלק מהגולשים הסבירו שבשנים האחרונות דווחו מקרים דומים באסיה, בהם גברים הגיעו לחדרי מיון לאחר שהחדירו צלופחים חיים לגופם. בחלק מהמקרים מדובר היה בניסיונות להשתמש ב"תרופה עממית" - אמונה נטולת ביסוס מדעי לפיה צלופח יכול לסייע בבעיות עיכול. במקרים אחרים, העריכו הרופאים, המניע היה סיפוק מיני.
כך או כך, המסקנה ברורה: הגוף הוא לא אקווריום, וצלופח - גם אם הוא נראה חלקלק ותמים - אינו מכשיר רפואי לגיטימי. לא מבחוץ, ולא מבפנים.