ככל שהמתקפה הישראלית על מתקני הגרעין האיראניים מתעצמת, נשמעים בעולם יותר ויותר קולות של מומחי קרינה שמעלים שאלות על ההשלכות הבריאותיות החמורות שעלולים לפגוע בריכוזי האוכלוסייה הסמוכים לאתרי הגרעין המופצצים.
אלא שבעוד מומחים מסוימים טוענים לסיכון מוגבר של קרינה, אחרים טוענים שלפחות במצב הנוכחי - הסיכון לנמוך, אולם לא אפסי.
על פי הדיווחים, טייסי חיל האוויר תקפו בהצלחה את המתקן בנתנז במרכז איראן, אתר ההעשרה הגדול ביותר במדינה. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) דיווחה על נזק חמור למתקן, כולל הרס מלא של המפעל העל-קרקעי ופגיעה קשה בפעילות התת-קרקעית שמכילה את הצנטריפוגות.
טדרוס אדהאנום גברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO), הביע דאגה מ"הפגיעה הישירה באתרים גרעיניים, שעלול להיות בעל השפעות מיידיות וארוכות טווח על הסביבה ובריאות האנשים באיראן וברחבי האזור".
ההבדל המכריע: כור פעיל מול מתקן העשרה
לא כל התקפה על מתקן גרעיני גורמת להשלכות בריאותיות דומות. פרופסור ג'ים סמית' מאוניברסיטת פורטסמות', שחקר את אסון צ'רנוביל, מסביר: "אורניום מועשר הוא פי 2 יותר רדיואקטיבי מאורניום רגיל. אבל בפועל, שניהם לא כל כך רדיואקטיביים. זה לא יגרום לבעיית זיהום סביבתי גדולה".
ההבדל המרכזי הוא שבמתקני העשרה לא מתרחש תהליך גרעיני כמו בכור. "אנחנו יותר מודאגים ממה שנקרא תוצרי ביקוע - החלקיקים שהאורניום מתפצל אליהם כשהוא בכור או בפצצה - חומרים כמו צזיום רדיואקטיבי, סטרונציום רדיואקטיבי, יוד רדיואקטיבי. הם בעיה גדולה יותר לזיהום סביבתי", מסביר פרופ' סמית'.
מה קורה כשמפציצים מתקן העשרה?
פרופסור פאדי ריגן מאוניברסיטת סארי ומהמעבדה הפיזיקלית הלאומית הבריטית מסביר את תהליך ההעשרה: "כשחופרים אורניום מהאדמה, הוא מגיע בשתי צורות: 99.3% הוא אורניום-238, ו-0.7% הוא אורניום-235 - וזה מה שצריך כדי שכור גרעיני יעבוד".
תחנות כוח גרעיניות זקוקות לכ-3-5% מהאורניום המועשר הזה כדי לייצר תגובה גרעינית מבוקרת. אבל כשהמטרה היא יצירת נשק גרעיני, נדרש חלק גבוה הרבה יותר של אורניום-235 - כ-90%. איראן הגיעה לרמת העשרה של כ-60% - כלומר, היא כבר בדרך לריכוז המספיק לנשק גרעיני.
הסיכונים הבריאותיים הספציפיים
זיהום מקומי במתקן נתנז: המנהל הכללי של הסוכנות הבינלאומית, רפאל מריאנו גרוסי, דיווח על "זיהום רדיולוגי וכימי" בתוך מתקן נתנז. איזוטופים של אורניום עלולים להתפזר בתוך המתקן, מה שמהווה "סכנה משמעותית אם אורניום נשאף או נבלע". הסכנות כוללות: סיכון גבוה לסרטן, נזק לכליות, לריאות ולעצמות.
"מבחינת רעילות לגוף האדם, בהחלט אנחנו לא רוצים לנשום חלקיקי אורניום ולא רוצים גם לבלוע אותם", מסבירה פרופסור קלייר קורקהיל, מומחית למינרלוגיה וניהול פסולת רדיואקטיבית מאוניברסיטת בריסטול. "זה בגלל שחלקיקי האורניום יכולים להיתקע בתאים, בריאות או בקיבה, ולהתפרק לאט רדיואקטיבית, מה שיגרום לנזק בריאותי חמור".
הסכנה הכימית הנסתרת: מלבד הקרינה, יש סכנה כימית נוספת. פרופסור סיימון מידלבורג, מדען חומרים גרעיניים מאוניברסיטת בנגור, מזהיר: "אם היתה תקרית והצנטריפוגות היו משחררות את אורניום הקסה-פלוריד, הגז שכלוא בתוך הצנטריפוגות, אז זו היתה תקרית כימית ממש חמורה. אם האורניום הזה בא במגע עם לחות באוויר, עלולה להיווצר חומצה חזקה ורעילה".
מהו הסיכון הסביבתי אם יותקף אתר פורדו?
ישראל, כידוע, בוחנת התקפה על אתר ההעשרה הסודי פורדו, הקבור עמוק בהרי צפון איראן. האתר נבנה בחשאי והוכר בפומבי לראשונה ב-2009. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל כנראה להטיל פצצת בונקרים עוצמתית, שנמצאת רק אצל האמריקאים כדי להרוס את המתקן המבוצר.
סיימון בנט, שמוביל את יחידת הבטיחות והביטחון האזרחי באוניברסיטת לסטר ומחבר ספר על סיכונים בזמן מלחמה למתקנים גרעיניים, מסביר שבגלל המיקום העמוק של פורדו מתחת לאדמה, "הסבירות לזיהום משמעותי (באזור שמסביב) מצטמצמת משמעותית, אם לא לאפס".
אולם עם הזמן, איזוטופים רדיואקטיביים יחלחלו למי התהום - מה שעלול לזהם מקורות מים על פני שטחים גדולים.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ממשיכה לפקח על המצב. גרוסי אמר שרמת הרדיואקטיביות מסביב לאתר נתנז "נותרה ללא שינוי וברמות רגילות, מה שמצביע על כך שאין השפעה רדיולוגית חיצונית על האוכלוסייה או הסביבה".
מה זה אומר לתושבי האזור? בעוד שהסיכון הבריאותי הנוכחי נמוך יחסית, המומחים מזהירים שהמצב יכול להשתנות במהירות אם ההתקפות יתרחבו למטרות מסוכנות יותר - במיוחד לכור הפעיל בבושהר.
פרופסור קלייר קורקהיל מסכמת: "כשמדובר באורניום, הקרינה לא ממש מגיעה רחוק מאוד". הסכנה העיקרית היא מקומית, אך חדירה למי התהום יכולה להרחיב את השפעתה לאורך זמן.
עבור תושבי אותם אזורים באיראן ובמדינות השכנות לה, חשוב לעקוב אחר הודעות רשמיות ולהיות מוכנים לנקיטת אמצעי זהירות אם המצב יחמיר.
סיימון בנט מסכם זאת כך: "בנקודה זו, בהינתן שאף אחד לא בדיוק יודע מה קורה מסביב למתקני הגרעין - כל מה שנאמר כרגע הוא בגדר השערות בלבד".