מחקר חדש ומקיף שפורסם ב־Lancet Psychiatry מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D אצל יילודים קשורות לעלייה משמעותית בסיכון להפרעות נוירו־התפתחותיות כמו אוטיזם, ADHD וסכיזופרניה. החוקרים מציעים גישה חדשה ויעילה למניעה - כבר בשלבי ההיריון.
ויטמין D מוכר בעיקר בזכות חשיבותו לבריאות העצם, אך מחקר חדש חושף קשר מדאיג בין מחסור בו אצל יילודים לבין התפתחות הפרעות נפשיות ונוירו־התפתחותיות בעתיד. החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ־71 אלף יילודים במסגרת מחקר מבוסס־אוכלוסייה בדנמרק, ומצאו כי מחסור בויטמין D בלידה מעלה באופן מובהק את הסיכון לסכיזופרניה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD).
ויטמין קטן, השפעה גדולה
המחקר, שנערך על ידי פרופ' ג'ון מקגראת ממכון המוח של אוניברסיטת קווינסלנד, בשיתוף מכון הסרום הלאומי ואוניברסיטת ארהוס בדנמרק, בחן שישה מצבים נפשיים: דיכאון קליני, הפרעה דו־קוטבית, סכיזופרניה, ADHD, ASD ואנורקסיה. החוקרים מצאו קשר מובהק בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם טבורי לבין עלייה בסיכון לשלוש מתוך שש ההפרעות הללו: סכיזופרניה, ADHD ואוטיזם.
"מצאנו עדות לכך שאנשים שנולדו עם רמות נמוכות של ויטמין D היו בסיכון גבוה יותר לפתח סכיזופרניה, אוטיזם ו־ADHD", הסביר פרופ' מקגראת. "הקשר בין מחסור מוקדם לבין שינויים בתפקוד המוחי מתחזק בכל מחקר נוסף".
הנתונים שמדברים בעד עצמם
במסגרת המחקר נבחנו שני סמנים ביולוגיים מרכזיים: רמת 25(OH)D - נגזרת פעילה של ויטמין D, וחלבון קושר ויטמין D (DBP), לצד נתונים גנטיים של המשתתפים. נמצא כי כל ירידה ברמות הויטמין או החלבון לוותה בעלייה מובהקת בסיכון לאותן הפרעות.
בניתוח הסטטיסטי, הסיכון לפתח סכיזופרניה בקרב יילודים עם מחסור ב־25(OH)D היה נמוך ב־18% בלבד לעומת יילודים עם רמות תקינות (HR 0.82). הסיכון ל־ADHD ירד ב־11% בלבד (HR 0.89), והסיכון ל־ASD ירד ב־7% בלבד (HR 0.93). גם רמות נמוכות של DBP נקשרו לסיכון מוגבר לסכיזופרניה.
המשמעות: ככל שרמות ויטמין D בדם היילוד נמוכות יותר - כך עולה הסיכון להפרעה נוירו־התפתחותית בגיל מאוחר יותר.
זמן למניעה - ולא רק טיפול
לטענת החוקרים, לממצאים הללו יש השלכות קליניות ורפואיות משמעותיות. "ויטמין D הוא חיוני להתפתחות המוח של העובר והיילוד", מסביר פרופ' מקגראת. "לכן, כמו שנטילת חומצה פולית בהריון הפכה לנורמה כדי למנוע ספינה ביפידה - ייתכן שגם ויטמין D צריך להיכלל בהמלצות הרשויות לבריאות הציבור".
ויטמין D מופק בעיקר מחשיפה לשמש, אך ניתן גם למצוא אותו במזונות מועשרים ובתוספי תזונה. מחסור בויטמין D נפוץ במיוחד במדינות עם חורפים ארוכים, באוכלוסיות עם גוון עור כהה ובקרב נשים הרות שממעטות להיחשף לשמש.
בזמן שהשכיחות של הפרעות כמו אוטיזם ו־ADHD עולה בעשורים האחרונים, עולה הצורך בזיהוי גורמי סיכון מוקדמים שניתנים להשפעה. הממצאים החדשים מצביעים על כך שלעיתים, שינוי פשוט בהרגלי צריכה או נטילת תוסף תזונה עשויים להפחית את הסיכון להפרעה מורכבת לכל החיים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי משמעותי - אך עדיין יש לבחון לעומק את המנגנונים הביולוגיים המעורבים ואת הקשר הסיבתי.
לדברי החוקרים, אין צורך בבדיקות שגרתיות ליילודים ללא סימני אזהרה, אך חשוב לוודא כי נשים הרות מקבלות את כמות הויטמין הדרושה להן - במיוחד באזורים ובאוכלוסיות בסיכון.
"הבשורה כאן היא בעיקר למניעה", מסכם פרופ' מקגראת. "אם ניתן להוריד את הסיכון להפרעות כמו אוטיזם או ADHD באמצעות תוסף פשוט ובטוח - זו התערבות שיכולה לשנות חיים שלמים".