וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ג'ט לג לאומי: זה מה שיקרה בגוף שלכם עם המעבר לשעון חורף

ד"ר עמית גרין

עודכן לאחרונה: 25.10.2024 / 10:17

רגע לפני שאתם מזיזים את השעונים שעה אחת אחורה, כדאי שתתכוננו לתגובה של הגוף שלכם לשינוי. ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה מאסותא, מסביר

שעון חורף 2024. לוח שנה, מערכת וואלה
שעון חורף 2024/מערכת וואלה, לוח שנה

החלפת השעון מקיץ לחורף היא אחד מהאירועים השנתיים שיכולים להשפיע בצורה משמעותית על הגוף והנפש שלנו, בין אם אנו מודעים לכך או לא. מעבר זה יוצר שיבוש קל בשעון הביולוגי הפנימי שלנו, במיוחד בשינה ובערות. השינוי הזה, שנראה על פניו כזניח - בסך הכול הזזה של השעון בשעה אחת לאחור, יוצר עבור רבים מאיתנו חוויה דומה לג'ט לג, אותו שיבוש מוכר לאחר טיסות למרחקים ארוכים.

כך משפיע המעבר לשעון חורף על השעון הביולוגי שלנו

השעון הביולוגי שלנו, או כפי שהוא נקרא במונחים מדעיים "המחזור הסירקאדיני", הוא מנגנון פנימי שמסדיר את המחזוריות היומית של ערות ושינה. המנגנון הזה מבוסס על מחזור האור והחושך שאנחנו חשופים אליו. כלומר, אנו מותאמים לפעול בשעות היום, כשיש אור שמש, ולנוח בלילה, כשחושך.

בשעות הלילה, הגוף שלנו מתחיל להפריש הורמון שנקרא מלטונין, שמשחק תפקיד מפתח בהכנת הגוף לשינה. תהליך זה מבוסס על כך שעם השקיעה והחשיכה, העין שלנו שולחת מסרים לשעון הביולוגי שממוקם במוח, המורה לבלוטת האצטרובל להפריש את המלטונין.

כאשר אנו משנים את השעון בצורה פתאומית, כמו במעבר לשעון חורף, השעון הביולוגי שלנו עלול להתבלבל. פתאום ישנה אי-התאמה בין המחזור הטבעי של אור השמש לבין השעות שאנחנו קובעים בשעון שלנו. עבור רבים מאיתנו, זה מתבטא בתחושה של עייפות או ערנות יתר בשעות הלא מתאימות, וזו בדיוק התופעה שדומה לג'ט לג.

ההשפעה של שינוי השעון אינה אחידה. ישנם אנשים שכלל לא ירגישו בשינוי, בעוד שאחרים יחוו שיבושים משמעותיים בדפוסי השינה שלהם. ילדים, לדוגמה, עשויים להיות רגישים יותר לשינוי זה, ולמצוא את עצמם מתעוררים מוקדם יותר או נרדמים מוקדם יותר מהרגיל. גם מבוגרים רבים ימצאו את עצמם מתמודדים עם תחושת ערנות בשעות המוקדמות יותר של הבוקר.

סמארטפון. ShutterStock
האור הכחול מהמסכים. אויב השינה/ShutterStock

כך תקלו על עצמכם את המעבר לשעון החורף

למרות שאי אפשר להימנע מהשפעת השינוי לחלוטין, ישנן כמה דרכים להתמודד עם המעבר בצורה מיטבית ולהקל על השעון הביולוגי שלנו להסתנכרן מחדש:

1. הימנעות מפעילות גופנית בסמוך לשינה: פעילות גופנית מגבירה את הערנות, ולכן מומלץ להימנע ממנה כשעה-שעתיים לפני השינה.

2. הפחתת חשיפה לאור מלאכותי: התאורה הכחולה של המסכים יכולה לדכא את הפרשת המלטונין. לכן מומלץ להימנע מחשיפה למסכים (כמו טלפונים, מחשבים וטלוויזיות) כשעה-שעתיים לפני השינה.

3. הימנעות מצריכת קפאין בשעות הערב: קפאין ממריץ את הגוף ויכול להקשות על ההירדמות. לכן מומלץ להימנע מקפאין לפחות שש שעות לפני השינה.

4. לישון כשמרגישים ישנוניים: לעיתים, במקום להסתכל כל הזמן על השעון ולנסות לכפות את השינה על הגוף, כדאי פשוט להקשיב לגוף וללכת לישון רק כשמרגישים ישנוניים באמת.

5. חשיפה לאור בבוקר: כדי לעזור לשעון הביולוגי להסתנכרן מחדש, חשוב להיות חשופים לאור שמש בשעות הבוקר. מחקרים מראים שחשיפה של כחצי שעה עד שעה לאור שמש בבוקר יכולה לסייע בתהליך ההסתגלות.

כמו כן, חשוב לזכור שכל שינוי במערכת הזמן הוא זמני, והגוף שלנו, כמו תמיד, ימצא את הדרך להסתגל לשינוי הזה ולהמשיך לתפקד בצורה הטובה ביותר. בימים הראשונים שלאחר החלפת השעון, כדאי להיות סבלניים ולתת לגוף את הזמן שהוא צריך כדי להתרגל. מי שחווה בעיות לטווח ארוך יותר, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי - שיכול לסייע בפתרון הבעיות.

ד"ר עמית גרין, הוא פסיכולוג ומומחה לשינה, באסותא מרכזים רפואיים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully