לא רק עולם השלישי: המחלות הנוספות שמועברות מיתושים - ואיך להיזהר מהן

קדחת הנילוס בישראל גובה מחיר יקר בשבועות האחרונים: שלושה מקרי מוות, 42 אנשים שנדבקו במחלה, 36 מהם מאושפזים, כאשר חמישה מונשמים, כולל ילדה בת תשע.

וכל זאת בגלל יתוש. יתושים הם מעבירים ידועים של וירוסים, נגיפים ומחלות, חלקם קשים מאד שיכולים להביא לסכנת חיים ומוות. אלא שמידע והכנה יכולים לסייע בהתמודדות עם היתושים ולהגיע לתוצאות טובות במניעה.

בתקופת קום המדינה היתה זו המלריה שהועברה ע"י יתושה. במדינות העולם השלישי קיימות מחלות מסוכנות אחרות שמועברות על-ידי יתושים. ד"ר ביביאנה חזן, מומחית מחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי העמק בעפולה עושה סדר ומסבירה - אילו יתושים מסוכנים לנו ואיך ניתן להתגונן מפניהם.

וירוס שעובר על-ידי יתוש הטיגריס האסייתי. בכל שנה אנחנו רואים עלייה בקיץ במקרי קדחת הנילוס. הסיבה היא הציפורים הנודדות בתקופה זו, אשר נושאות את הווירוס. היתוש הוא זה שמעביר את הווירוס מהציפור לאדם. יתוש זה גם מעביר את הווירוס לסוסים, וגם כאן אנחנו רואים עלייה מדי קיץ.

אלא שכ-80% מהנעקצים אינם סובלים מתסמינים ואף אינם מודעים לכך שנעקצו על-ידי יתוש ספציפי זה. לצד זאת, כ-20% כן מפתחים תסמינים, ועל פי רוב מדובר באוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 65-70. בין התסמינים שעשויים להופיע: בלבול, פרכוסים, כאבי שרירים, כאבי ראש, הליכה לא יציבה, ירידה במצב התפקודי ואף קומה במקרים קיצוניים. ברגע שהתסמינים הופכים לנוירולוגים, קיימת סכנה להיווצרות נזק בלתי הפיך.

לווירוס קדחת הנילוס אין חיסון, וההגנה העיקרית היא מניעתית התנהגותית: להימנע משהות ליד מאגרי מים עומדים, למי שיש חצר מומלץ לרסס, והאחריות האישית של כולם היא להתרגל כשיוצאים מהבית למרוח תכשיר דוחה יתושים. הטיפול עבור מי שכן נדבק וחווה תסמינים: טיפול תומך בנוזלים, ובאימונוגלובולינים (נוגדנים) מרוכזים.

מחלה מסוכנת הקיימת בדרום אמריקה ואפריקה, ויש לה חיסון שניתן בזריקה. היא מועברת בידי יתושים. אנשים אשר נדבקים ואינם מחוסנים נמצאים בסיכון למחלה קשה, עם אחוזי תמותה של כ-50 אחוז. יש חיסון מאד יעיל למניעת המחלה, שהוא חובה בחלק מהמדינות משתי סיבות - האחת, שהמטיילים לא יחלו בה, ודבר נוסף שאם נדבקו וטרם יודעים זאת בשל דגירת המחלה, שלא תועבר למדינות שהמטיילים מגיעים מהן. כיום לפני עלייה למטוס או במעבר גבולות למדינות נגועות, יש להציג פנקס חיסונים לוודא שמחוסנים.

שתי מחלות שמועברות גם הן על ידי עקיצה של יתוש התסמינים למחלות אלו לא תמיד מדליקים נורה אדומה כי לא בכל המקרים הם קשים: חום, כאבי ראש ומפרקים ופריחה אופיינית, אך לפעמים אלו אף מגיעים לדימומים בעור או בחניכיים ובשתן.

למרות שחלק מהסימנים יחסית קלים ואף עוברים לבד, הרי שלפעמים המחלה חמורה ועלולה להביא למוות. מחלה קשה עשויה להתפתח במיוחד אם נדבקים בדנגה בפעם השנייה. המחלות נמצאות באזורים החמים בכל העולם: מרכז ודרום אמריקה, אפריקה והמזרח הרחוק, כיום גם בעוד אזורים חמים כגון דרום ארה"ב, איטליה, ובואנוס איירס בארגנטינה.

קיימים מספר חיסונים בארץ לדנגה (אחד מהם בקרוב יהיה זמין בארץ) אך אין חיסון נגד צ'יקונגוניה, לכן ההתגוננות למחלות אלה הינה באמצעות מריחה בחומר נגד יתושים עם המרכיב הפעיל DEET 25% ולהימרח כל 6 שעות, בנוסף ללבישת בגדים ארוכים המכסים את רוב הגוף. גם כאן סוג היתוש הוא הטיגריס האסייתי, שהוא נוכח בארץ, אבל מה שאין בארץ זה את הווירוס עצמו, לכן אין מקרי הדבקה כאלו בישראל.

מדובר במחלה לה סימפטומים כגון חום, כאבי ראש וגם מצב ההכרה מושפע עם סימנים נירולוגים, פרכוסים, קומה ואפילו מוות. המחלה נמצאת באזורים כפריים במזרח הרחוק. למחלה יש חיסון ואנו ממליצים ליטול אותו למי שנוסע לתקופות של ארבעה שבועות או יותר לאזורי הכפרים. החיסון ניתן ב-2 זריקות בהפרש 28 יום.

למי שאין זמן עד הטיסה, אפשר גם לקחת את המנה השנייה לאחר 7 ימים. החיסון מקנה הגנה לשנתיים אם ניתן בהפרש של 28 יום או לשנה אם ניתן בהפרש של שבוע ולאחר מכן ניתן לקחת מנה נוספת (שלישית), ואז מקנה הגנה ל-10 שנים נוספות. אפשר לחסן מגיל חודשיים והחיסון בטוח ויעיל למניעת המחלה.

זיקה קיימת בכל העולם המתפתח ובעיקר במרכז ודרום אמריקה, אפריקה ובמזרח הרחוק, אם כי היום, היא פחות נפוצה. היא מאופיינת בחום, כאבי פרקים ופריחה. המחלה לא מסוכנת לאוכלוסייה הכללית, אבל אם אישה נדבקת כשהיא בהריון, זה עלול להוביל להתפתחות של מומים בעובר. לכן מומלץ לא להיכנס להריון במהלך הטיול ועד חודשיים (האישה) ו-3 חודשים (הגבר) לאחר היציאה מהאזור.

מחלה קשה אשר עלולה להוביל למוות. בזמנו קראנו לה קדחת. הסימפטומים של המחלה הם חום וצמרמורות. האזור הכי מסוכן למלריה הוא אפריקה, שם השכיחות פי 50 מבכל מקום אחר בעולם, וגם באזור האמזונס בדרום אמריקה.

המחלה מועברת באמצעות עקיצה של יתושה הפועלת בשעות הלילה עד חמש בבוקר שמעבירה את הטפיל. למלריה חיסונים בפיתוח, אך יעילותם אינה מספקת. לכן, אנחנו ממליצים על טיפול מניעתי שגם יכול להוות לטיפול עצמו בעת הדבקה. במקרה של חום וצמרמורת באזורים נגועים במלריה, יש לפנות באופן מידי למרכז רפואי לאבחון וטיפול בהקדם. סוג היתוש שמעביר נקרא אנופאלס. מי שמעביר את המחלה היא יתושה, אולם היא לא נמצאת בישראל.

לסיכום יש לקחת בחשבון שההתחממות הגלובאלית של כדור הארץ משפיעה מאד על הימצאות מחלות שמועברות על ידי יתושים למחוזות שטרם הכרנו, שם נמצאים יתושים שמעבירים את הווירוסים והטפילים שהוזכרו.

הקיץ המאוד חם הוא ככל הנראה זה שמעלה את נוכחות היתושים ומעלה את מספר מקרי קדחת הנילוס להם אנו עדים בימים אלה בישראל. בנוסף, המקומות הנגועים נודדים מארצות העולם שלישי ומתרחבים ליעדים חדשים יותר כמו דרום איטליה, בואנוס איירס, דרום ארצות-הברית. כך למשל, קטמנדו בנפאל, שנמצאת בגובה של 1,400 מטר, שפעם לא נחשבה ליעד בו נמצאים יתושים, השנה אובחנו בה מספר מקרים של דנגה.

לפני שיוצאים לטייל, מומלץ מאד לעבור במרפאות מטיילים מוסמכות, להבין לאן נוסעים ומה הסיכונים בכל אזור, להתחסן לפני הטיול ולטייל בצורה חכמה ובטוחה כדי למנוע מחלות מבעוד מועד.