תעלומה עתיקת יומין הנוגעת לצבע הצהוב של השתן שלנו נפתרה סוף סוף, לאחר 150 שנות מחקר. מדענים קבעו כי אנזים בשם בילירובין רדוקטאז (BilR), המיוצר על ידי חיידקים במעיים, הוא שאחראי לצבע הצהוב של השתן - והתגלית הזאת חשובה הרבה מעבר לפיענוח מקור הצבע, כיוון שהיא עשויה לסייע בהבנת מחלות שונות הקשורות למעיים, מניעתן ופתירתן.
נוזל השתן הוא כלי אבחון מרכזי לרופאים, שכן הוא חושף מגוון רחב של בעיות רפואיות. מומחים בירכו על פריצת הדרך ה"מופלאה" שפתרה את ה"פאזל", כשברשת רבים נותרו מופתעים שרק עכשיו גילינו מה מעניק לשתן את צבעו.
ברנטלי הול, עוזר פרופסור באוניברסיטת מרילנד שהוביל את המחקר, אמר: "מדהים שתופעה ביולוגית יומיומית שכזו נותרה ללא הסבר כל כך הרבה זמן, והצוות שלנו נרגש להיות מסוגל להסביר אותה. הגישה הרב-תחומית שהצלחנו ליישם - הודות לשיתוף הפעולה בין המעבדות שלנו - הייתה המפתח לפתרון החידה הפיזיולוגית מדוע השתן שלנו נראה צהוב".
אז מה מעניק לשתן שלנו את הצבע הצהוב?
שתן הוא שילוב של מים, אלקטרוליטים ופסולת שהכליות שלנו מסננות מהדם. לפני יותר מ-125 שנים, מדענים זיהו את האורובילין כפיגמנט הצהוב בשתן, אך הם לא ידעו מה אחראי לייצור שלו.
"מתברר שצבע השתן קשור לתאי הדם האדומים של הגוף", אמרו החוקרים. התהליך מתרחש כאשר תאי הדם האדומים מגיעים לסוף מחזור חייהם לאחר שישה חודשים והם מתכלים בכבד. כך נוצר חומר כתום בוהק - בילירובין - המופרש לתוך המעי. "ברגע שהבילירובין מגיע למעיים, המיקרואורגניזמים במעיים יכולים להמיר אותו למולקולות אחרות", כך מצא המחקר.
אנזים בשם בילירובין רדוקטאז מאפשר לחיידקי מעיים (כמו אי-קולי) להפוך את הבילירובין לאורובילינוגן, תוצר לוואי חסר צבע. האורובילינוגן מתפרק באופן ספונטני למולקולה בשם אורובילין, שהוא הפיגמנט הצהוב שצובע את השתן.
מחברי המחקר אמרו שלפניו, מדענים חשבו שיש מספר אנזימים המעורבים בתהליך - ולא אנזים בודד.
לעוד סיפורים ביזאריים ומעניינים מהעולם - בואו לערוץ הווטסאפ שלנו >>>
מצד שני - לפעמים יש עוד צבעים
השתן של האישה הזאת הפך במפתיע לסגול. וזה לא נגמר טוב
מה גרם לשתן של הגבר הזה להפוך לירוק?
הגילוי של האנזים בילירובין רדוקטאז יכול לסייע לחוקרים ללמוד יותר על בריאות המעיים, מחלות מעי דלקתיות וצהבת, כך אמרו החוקרים.
צהבת - המאופיינת בעור ועיניים מצהיבים - מתרחשת כאשר הכבד אינו יכול לנקות עודף בילירובין. למרות שבילירובין הוא תוצר פסולת ונחשב לרעיל, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהוא יכול לסייע לחולים לעבור השתלות איברים.
צוות המחקר גילה כי האנזים קיים כמעט בכל האנשים המבוגרים הבריאים, אך הוא חסר לעתים קרובות בילודים ובאנשים עם מחלות מעי דלקתיות.
המחקר פורסם בכתב העת Nature Microbiology.