וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"המוות הוא לא רגע אחד קצר. הוא תהליך ארוך": זה מה שקורה לנו כשאנחנו מתים

4.1.2024 / 0:04

מרצה לזיהוי פלילי באוניברסיטת קנט מסביר מה באמת קורה לגוף שלנו בתהליך הארוך שנקרא המוות: "המערכת האקולוגית של הפירוק מביאה למפל של תגובות שהופכות גוף לשלד"

הטריילר ל"After Death"/Angel Studios

המוות הוא חלק טבעי והכרחי מהחיים. אפילו להכחדה יש את היתרונות שלה - שכן היא מפנה את הדרך לחיים חדשים. עם זאת, ערמה של גופות שוכבות מסביבנו עשויה להביא להתפשטות מחלות, אולם למרבה המזל החיים מצאו דרך לטפל בכל הדברים גורמי הסיכון. מרצה לזיהוי פלילי באוניברסיטת קנט, ד"ר דווין פינאוטי, מכנה זאת "המערכת האקולוגית של הפירוק". זו סדרה מתוחכמת של תהליכים שלוקחת גוף ומפרקת אותו עד שכל מה שנשאר ממנו זה שלד, תהליך המכונה Skeletonization.

לפני שנגיע לשלד הנקי, הסופי והלא מדבק, יש כל מיני רקמות שצריך לטפל בהן. בראיון ל-IFLScience עבור CURIOUS Live, פינאוטי תיאר בפירוט את התהליכים האלה. נקודה מעניינת שהוא העלה היא שהמוות עצמו אינו רגע אחד קצר כפי שאנו נוטים לחשוב - אלא הליך ארוך ומורכב.

"הפירוק מתחיל ממש זמן קצר לאחר המוות, ודבר חשוב שאני רוצה להבהיר הוא שמוות הוא לא רגע אחד. זהו מפל של תגובות ותהליכים שקורים לאורך זמן", אמר ד"ר דווין פינאוטי בריאיון, "מה שבדרך כלל יקרה הוא שהאדם יאבד את ההכרה ואז הוא ימשיך לקראת דיכוי הנשימה וקצב הלב, ואז זה ייפסק. או שהם עלולים לאבד את ההכרה כתוצאה מעצירת שני התהליכים האלה יחד. כך או כך, זה מה שאנו מכנים מוות קליני. בשלב זה מדובר במוות שממנו אפשר להחזיר לחיים, אפשר להחיות אותך מספר פעמים במידת הצורך".

"הבעיה היא שברגע שהלב שלך מפסיק לשאוב, ברגע שהחמצן מפסיק לנוע בדם, לתאים שלך יש רק מעט חמצן זמין לייצור מקור האנרגיה שלהם, הידוע בשם אדנוזין טרי-פוספט (ATP). ברגע שנגמר החמצן לתא כדי לייצר ATP, הוא יכול להיכנס לנשימה אנאירובית ולייצר ATP בדרך הזאת. הבעיה עם זה היא שזה תהליך מאוד לא יעיל באנרגיה, שמייצר חומצה לקטית כתוצר לוואי. אז יש פרק זמן מוגבל, וכל מי שחטף התכווצות רצינית בזמן פעילות גופנית יודע הכל על זה", הוא הסביר.

"ברגע שנגמר ה-ATP בתא, מנגנון ההובלה התאית שלו מפסיק לפעול, מה שאומר שהוא לא יכול עוד לבצע החלפה עם הסביבה החוץ-תאית שלו. זה אומר שהתנאים הפנימיים בתא מתחילים להידרדר, הופכים חומציים יותר. החומציות מתחילה להמיס את הליזוזום בתוך התא, וברגע שדופן תא הליזוזום נפתח, כל האנזימים והליזוזומים שנמצאים בתוכו יוצאים החוצה, והם מתחילים להזיק לתא".

"בסופו של דבר, התא פשוט יקרע וזהו תהליך המכונה נמק והוא נבדל מאפופטוזיס, שהוא מוות תאי מתוכנת. הסיבה לכך היא שאפופטוזיס הפיך מבחינה טכנית, ואילו נמק (או אוטוליזה, כפי שהיינו מכנים זאת), הוא תהליך בלתי הפיך".

עוד בבריאות:
"הורעלתי מבקבוק המים שלי במשך שבועות ולא ידעתי"

כך תזהו מתי הגיהוקים שלכם עשויים להיות מסוכנים - ולא רק בגלל הריח

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

מה קורה לגוף שלנו אחרי שאנחנו מתים?

ד"ר דווין פינאוטי מסביר: "הבעיה אם כן היא שהתא שופך החוצה את כל הרעלים והליזוזומים לתוך הסביבה החוץ-תאית וזה מתחיל להזיק לתאים הסמוכים, שגם הם חווים את אותו סוג של מתח פנימי. זה קורה תחילה ברקמות שיש להן את החמצן הגבוה ביותר ואת תכולת המים הגבוהה ביותר: המוח, הבטן, הריאות שלך, דברים מהסוג הזה. המוח שלך יהיה הראשון שבאמת יפסיק לעבוד כי הוא צורך 20 אחוז מהגלוקוז שהגוף דורש. הוא דורש הרבה אנרגיה. זה לוקח בערך ארבע דקות, אז מהרגע שהלב שלך מפסיק לפעום, יש לך בערך ארבע דקות עד שתאי המוח מתחילים למות והתהליך הזה גם הוא בלתי הפיך. ברגע שכמות מספקת של תאי מוח מתה, אתה תחווה מוות מוחי".

הוא הוסיף: "חלקים אחרים בגוף שלך יתמידו והם יכולים להתמיד במשך זמן רב למדי, באופן מפתיע, אבל ברגע שאתה מאבד את השליטה העצבית, כל המערכת שפועלת נגד שיווי משקל נכשלת. וזה, מנקודת מבט כימית, מה שהוא באמת המוות. זה כשל של המערכות הביולוגיות שלנו שמונע חזרה לשיווי משקל כימי, וכל מה שמתקדם מנקודה זו והלאה מאופיין במידה מסוימת בחזרה לשיווי משקל, למעט שבו יש לך את כל הסוכנים הביוטיים האלה שפועלים על הגוף .זה בגלל שברגע שכל זה מפסיק לעבוד, המערכת החיסונית שלך מפסיקה לעבוד, ומכיוון שמערכת החיסון שלך מפסיקה לעבוד, החיידקים שהם מהותיים במעיים שלנו, שמספרם עולה על התאים שלנו 20 לאחד, הם כבר לא מוגבלים. אז, יש להם בוננזת אוכל ענקית והם יתחילו לצרוך הכל. הם יעברו דרך רירית מערכת העיכול שלך לזרם הדם שלך ויתחילו להתפשט בכל הגוף".

הוא סיכם: " הם יתחילו לבצע מטבוליזם של מצעים בגופך, החל מהסוכרים שנמצאים על פני התאים שלך ויוצאים מהם. הם ימשיכו לכיוון פחמימות ושומנים מורכבים יותר. זו באמת תחילת הפירוק, והמטבוליזם שלהם מייצר מגוון של תוצרי לוואי הנקראים תרכובות אורגניות נדיפות - וזה מה שאנו מריחים כמוות. כל מי שהריח גופה מתה, לאו דווקא גוף אדם, אלא כל דבר מת שמתחיל להיעלם, הריח הזה הוא תרכובות אורגניות נדיפות, ויש בערך 400 עד 500 מהן שזיהינו מבני אדם עד כה. זה מה שמכניס לשם חרקים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully