לא רק התקף לב: אלו מחלות הלב שאתם פחות מכירים - וכדאי שתכירו

מחלות לב הן אחד מגורמי המוות המובילים בעולם המערבי ובישראל. בארצות הברית בכל 33 שניות נפטר אדם כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. 620 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים במחלות לב והמספרים האלו רק צפויים לעלות בשנים הקרובות. לרגל יום המודעות הבינלאומי למחלות לב, שחל היום, נעשה לכם סדר.

הלב הוא שריר שמתפקד כמשאבת הדם המרכזית של הגוף. הוא פועם ללא הפסקה ומזרים דם אל כל הרקמות והשרירים בגוף. שריר הלב מתכווץ בין 60 ל-80 פעמים בדקה בזמן מנוחה, וההתכווצויות מזרימות את הדם דרך אבי העורקים לכל שאר אברי הגוף. הלב מספק לתאי הגוף את החמצן וחומרי המזון הנחוצים להם, ומפנה מהם פחמן דו חמצני וחומרים אחרים.

הלב מורכב מארבעה מדורים: שני חדרים ושני פרוזדורים הנקראים גם עליות. העליות נמצאות בחלק העליון של הלב ומעבירות את הדם אל החדרים שדוחפים אותו לשאר הגוף. ללב קיימת גם מערכת הפעלה והולכה חשמלית, שגורמת לו לפעום בקצב סדיר ויעיל. המערכת החשמלית גורמת לפרוזדורי הלב להתכווץ מעט לפני חדרי הלב. בצורה זו, חדרי הלב מתמלאים בדם המגיע מהפרוזדורים, וכאשר החדרים מתכווצים בעצמם הם דוחפים את הדם קדימה להמשכו של מחזור הדם. כשאנו מתרגשים או בזמן פעילות גופנית המערכת החשמלית והמוח דואגים לכך שהלב יעבוד מהר יותר, ובעת מנוחה המערכת גורמת ללב לעבוד לאט יותר.

כמו כל אברי הגוף , גם הלב זקוק לדם עשיר בחמצן, דם זה מגיע אל שריר הלב באמצעות העורקים הכליליים (העורקים הקורונרים), אשר מתפצלים לרשת עורקים המזינה את כל חלקי הלב ומאפשרת לו תפקוד יעיל.

פרפור עליות (המכונה גם "פרפור פרוזדורים") היא אחת מההפרעות השכיחות ביותר של קצב הלב ושכיחותה עולה עם הגיל. במצב של פרפור, קיימת הפרעה חשמלית בעליות שגורמת להן לעבוד בקצב מהיר ולא סדיר (בדרך כלל מעל 300 פעמים בדקה), הפרעה זו בפעילות החשמלית של העליות גורמת לדופק מהיר לא סדיר ולתחושה לא נעימה בבית החזה.

פרפור עליות גורם לזרימת דם לא תקינה ועלול לגרום להיווצרות של קרישי דם בתוך העלייה השמאלית של הלב, מצב שעלול לגרום לשבץ מוחי. על מנת לטפל בפרפור עליות אנו רוצים גם לגרום לדילול הדם על מנת למנוע קרישי דם, וגם להסדיר את הדופק המהיר ולמנוע את תחושת אי-הנעימות בבית החזה. טיפול בפרפור עליות יכול להתבצע באמצעות תרופות להסדרת קצב הלב, או באמצעות היפוך חשמלי המחזיר את קצב הלב לנורמה, על ידי מתן מכת חשמל ללב. במקרים רבים ניתן גם לבצע צנתור חשמלי במהלכו תבוצע צריבה של האזורים בעליה השמאלית שגורמים להפרעת הקצב - פעולה זו יכולה לטפל ביעילות ולמנוע הישנות של פרפור עליות.

התקף לב הוא מצב שבו חלק משריר הלב אינו מקבל מספיק דם עשיר בחמצן. הסיבה להתרחשות של התקף לב היא היצרות או חסימה של אחד מהעורקים הכליליים שמזינים את הלב. הצירויות בעורקי הלב נגרמות בעקבות טרשת עורקים, מחלה שבה כולסטרול ותאי שריר חלק שוקעים בדופן העורק וגורמים להיצרות הדרגתית בחלל העורק ולהפרעה בזרימת הדם דרכו.

כולנו -נשים וגברים - נמצאים בסכנה לפתח טרשת עורקים והתקפי לב. התסמינים בין גברים לנשים עשויים להיות שונים. גברים ידווחו בדרך-כלל על לחץ וכאבים בחזה, קוצר נשימה והזעה. גם נשים מדווחות על לחץ באזור החזה, אבל גם על חוסר נוחות בצוואר, כתפיים, חלק עליון של הגב או בבטן. גברים נוטים לפתח התקפי לב בגיל מוקדם יותר מנשים.

ישנם מספר סוגים של התקפי לב - המקרה החמור הוא כאשר מתרחשת חסימה מלאה של אחד העורקים הגדולים של הלב. במקרה זה יופיעו הסימפטומים 'הקלאסיים' של כאבים חזקים בבית החזה והזעה מוגברת. במצב כזה יש צורך בפינוי מידי לבית החולים וביצוע צנתור לב דחוף, על מנת לפתוח את החסימה בעורק החסום. סוג נוסף של התקף לב מתרחש כשקיימת היצרות משמעותית של אחד מעורקי הלב. במקרים אלו יופיעו בדרך כלל כאבים בחזה בעת מאמץ - אפילו מינימלי - ולעתים גם בעת מנוחה. גם מצב זה מסוכן ומצריך פינוי מהיר לבית החולים, שם יוחלט האם לבצע צנתור או לטפל בתרופות בלבד.

בשני המקרים, הנזק הנגרם עקב הירידה בזרימת הדם לשריר הלב עלול להיות הרה גורל. מעבר לכאבים העזים, עלולה להיגרם פגיעה חמורה והרס של אזורים בשריר הלב, מצב שמובל לירידה בתפקוד הלב, לאי ספיקת לב או לדום לב. לכן אם מופיעים כאבי חזה מטרידים או כאבים חדשים בעת מאמץ, מומלץ לפנות למוקד רפואי, או לחייג למגן דוד אדום בכדי להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים.

למרבה הצער ישנם מטופלים שחשים ברע ומחליטים לפנות את עצמם עצמאית לבית החולים. חשוב מאוד, דווקא במקרים אלו, לא לקחת את הרכב הפרטי אלא להתפנות באמצעות גורמי ההצלה, שיכולים להביא אתכם במהירות ובבטחה לטיפול המתאים ואף לטפל בדרך לבית החולים במידה ויש החמרה. הגעה מהירה של צוותים רפואיים וזמינות של מכשיר דפיברילטור יכולים להציל חיים במקרה של צורך בהחייאה.

בהליך של צנתור הרופא המצנתר בודק ומעריך את תקינות העורקים הכליליים, שכאמור מזינים את שריר הלב בדם מחומצן. כדי להדמות את עורקי הלב משתמשים בצנתר (צינור דק מיוחד) אשר מוחדר דרך עורק ביד או ברגל ומקודם דרך אבי העורקים עד למוצא של עורקי הלב. דרך הצנתר ניתן להזריק חומר ניגוד לתוך העורקים ולצלם אותם בזויות שונות בסרט רנטגן. אם מזהים חסימה או היצרות בעורקים הכלילים שנגרמה בשל טרשת עורקים ניתן בשלב הטיפולי של הצנתור להרחיב ולפתוח את האזור החולה. בתחילה מזהים את מקום החסימה, לאחר מכן עוברים לשלב הטיפולי ובמהלכו מעבירים דרך הצנתר תיל דק מאוד ממתכת מיוחדת. התיל מועבר דרך ההיצרות, ואז המצנתר יכול להעביר על גבי התיל בלון שירחיב את ההיצרות, ובהמשך לפי הצורך יושתל תּוֹמְכָן (סטנט) המצופה בתרופה באזור ההיצרות- תומכן זה יוודא שהעורק יישאר פתוח והתרופה שבו תטפל למספר שבועות באזור החולה ותאפשר החלמה טובה של האזור החולה.

לאחר צנתור יומלץ למטופל על טיפול במספר תרופות, שכוללות תרופות שמעכבות את תפקוד טסיות הדם בכדי למנוע היווצרות קרישי דם באזורים שטופלו ותרופות כגון סטטינים שמטרתם להוריד את רמת הכולסטרול על מנת להפחית ולייצב את טרשת העורקים. חשוב מאוד להקפיד לקחת את התרופות, הפסקתן עלולה לגרום להתקף נוסף.

אי ספיקת לב היא מצב שבו הלב לא מצליח לספק מספיק דם לצורכי הגוף. הסיבה לכך יכולה להיות לדוגמא, התקף לב שהרס חלק משריר הלב ופגע בתפקודו. סיבות אחרות יכולות להיות דלקות בשריר הלב או מחלות שונות. מטופלים שנמצאים במצב של אי ספיקת לב ידווחו בדרך כלל על קושי בביצוע פעילויות יומיומיות כמו עלייה במדרגות, ביצוע עבודות שונות בבית ועוד. מטופלים רבים מדווחים גם על חולשה, על עייפות וחוסר אנרגיה. לעיתים עלולות להופיע גם בצקות, שהן תוצאה של הצטברות נוזלים שהלב לא הצליח לפנות.

ישנם מספר סוגים של אי ספיקת לב:
א. אי ספיקת לב עם ירידה בתפקוד הלב, היכולה להתבטא כאי ספיקת לב שמאלית או ימנית. אי ספיקת לב שמאלית, כשמה כן היא, מתרחשת על רקע הפרעה בתפקוד החלק השמאלי של הלב שתפקידו לספק דם לחלקי הגוף השונים. כתוצאה מירידה בכושר התכווצות החדר השמאלי של הלב, יורדת תפוקת הלב ומצטברים "עודפי" נוזלים בריאות, המובילים לקוצר נשימה. לרוב זהו מצב כרוני ומתמשך. במצב חריף, כאשר כמות הדם בכלי הדם בריאות גדלה באופן פתאומי נגרמת בצקת ריאות, מצב המתפתח במהירות והוא בבחינת מצב חירום רפואי המתבטא בקוצר נשימה קשה. לעומתה אי ספיקת לב ימנית, נובעת מירידה בכוח ההתכווצות של הלב הימני וגורמת לפגיעה בזרימת הדם מהלב לריאות. ביטויה העיקרי הוא הצטברות דם בוורידי הגוף ותוצאתה נפיחות/ בצקות ברגלים ובבטן.

ב. אי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור (נקראה בעבר אי ספיקה דיאסטולית), בעיה נפוצה שמתארת שריר לב נוקשה, שאומנם מתכווץ באופן תקין אך אינו מצליח להתרחב ולקבל את הדם מהגוף באופן תקין. זו הפרעה נפוצה במטופלים עם לחץ דם מוגבר אך קיימות גם עקב סיבות נוספות. שריר הלב הנוקשה גורם לעליית לחץ הדם בתוך מדורי הלב, שגורם לגודש ריאתי, קוצר נשימה במאמצים ובצקות ברגלים.

הטיפול המרכזי כיום לאי ספיקת לב הוא טיפול תרופתי המשלב מספר קבוצות תרופתיות כמו מעכבי מערכת הרנין אנגיוטנסין, חוסמי בטא ולאחרונה אף התווספו תרופות חשובות ממשפחת מעכבי SGLT2 שגורמות להפרשת שתן, מפחיתות עומס נוזלים ובצקות, מפחיתות את לחץ הדם ואת העומס על הלב ועל הכליות. טיפולים אלו משפרים את התסמינים, מפחיתים אשפוזים חוזרים ומשפרים את השרידות של המטופלים. לצד התרופות, ישנם גם שלל מכשירים והתקנים, לדוגמת קוצבים שמשפרים את תיאום ההתכווצות בין חדרי הלב או קוצבים/דפיברילטורים שמסייעים לטיפול בהפרעות קצב. במידה ונוצרת דליפה במסתמי הלב שהתרחב ניתן לטפל בדליפה זו בצנתור מיוחד לתיקון המסתם. במקרים חמורים מאוד של כשל משמעותי בלב, תידרש השתלת לב אנושי או מלאכותי.

דלקות שונות עלולות להופיע בשריר הלב עצמו או במעטפת שלו. קרום הלב (מעטפת הלב) היא רקמת חיבור שעוטפת את הלב, מגינה עליו ומפרידה אותו משאר האברים בבית החזה. דלקת קרום הלב היא מחלה די שכיחה שמופיעה גם בגילאים צעירים, ונגרמת בעיקר עקב חשיפה לזיהומים נגיפיים שונים. הדלקת גורמת למספר תסמינים כמו כאב חזה שמחמיר בזמן שאיפה או שכיבה, ומוקל בזמן ישיבה; חום גבוה; הרגשה כללית רעה ועוד. רובם המוחלט של מקרי דלקת קרום הלב חולפים תוך שבוע-שבועיים על ידי טיפול נכון, ולא מותירים נזק ללב. במקרים נדירים נוצרות דלקות חוזרות או כרוניות שמצריכות טיפול ממושך יותר. הטיפול בדלקת הוא בסך הכול די שגרתי וכולל נטילה של תרופות נוגדות דלקת במינון גבוה מהרגיל ותוספת של תרופה בשם קולכיצין כדי למנוע חזרה של הדלקת. לפעמים הרופאים ימליצו להוסיף תרופות נוגדות דלקת חזקות יותר.

מחלות שונות עלולות לפגוע במערכת ההולכה החשמלית של הלב, ובכך לגרום להאטה או לחסימה של ההולכה החשמלית והסנכרון התקין של כיווץ מדורי הלב. במקרים מסוימים ההפרעה עלולה לגרום לירידת קצב הלב לערכים נמוכים שעלולים להיות מסוכנים. במקרים אלה יש צורך בהשתלת קוצב לב כדי לשמור על הקצב התקין של הלב. קוצב לב הוא מכשיר המושתל מתחת לעור בבית החזה, שממנו יוצאות אלקטרודות שנוגעות באזורים שונים בשריר הלב. קוצב הלב בודק את קצב הלב באופן קבוע, וכאשר הוא מבחין שהמערכת לא מתפקדת כיאות הוא מחליף אותה. ישנם סוגים שונים של קוצבים, ורופאים מומחים מתאימים את הקוצב לסוג ההפרעה בהולכה. רק לאחרונה הושתל קוצב לב בחזהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ניתן למנוע או להפחית את הסיכוי לחלות במחלות לב שונות. הדרך העיקרית למניעה היא הקפדה על אורח חיים בריא ואיזון קפדני של גורמי הסיכון ללקות בטרשת עורקים. גורמי הסיכון הקלאסיים כוללים מצבים שניתנים לאיזון ושינוי דוגמת עישון, השמנת יתר ומחלות שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ורמות כולסטרול מוגברות. גורמי סיכון שלא ניתנים לשינוי הם מין, גיל והיסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר. מטופלים עם ריבוי גורמי סיכון צריכים להקפיד במיוחד על איזון גורמי הסיכון והרופא המטפל יציב יעדים קפדניים יותר מבחינת ערכי כולסטרול, לחץ דם וסוכרת.

חשוב ביותר להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על משקל תקין. לצמצם את צריכת מזונות המכילים כמות גבוהה של נתרן, סוכר ושומן רווי. בנוסף מומלץ לבצע פעילות גופנית באופן סדיר, לפחות פעמיים בשבוע, ולהימנע לחלוטין מעישון. במטופלים עם אבחנה של סוכרת, יתר לחץ דם, או כולסטרול מוגבר - חשוב לפנות לרופא המשפחה או הקרדיולוג לברור רפואי וקבלת המלצות רפואיות עדכניות.

והכי חשוב - לא לקחת ללב.


ד"ר אייל בן-אסא הוא מומחה לקרדיולוגיה וצנתורי לב ומנהל השירות לטיפול במחלות מסתמים בבית החולים אסותא אשדוד