מתי כבר נוכל להקפיא את עצמנו ולחזור לחיים בשנת 2500 בתקווה שיהיה כבר יותר טוב עוד אז? מומחית להקפאה קריוגנית חושפת מתי היא מאמינה שזה יקרה, - ולדבריה זו רק שאלה של זמן.
תודו לתולעים על זה: מדענים החיו לאחרונה יצורים מיקרוסקופיים שהיו קפואים במשך 46,000 שנה בפרמפרסט הסיבירי. הנמטודות העתיקות, המוכרות יותר בתור תולעים עגולות, מסוגלות "לכבות" את גופן בסביבות לא מתאימות - תהליך הנקרא אנביוזיס, בו רמת חילוף החומרים בגוף מופחתת למינימום האפשרי. לאחר שמצאו אותם במחילת סנאי קפואה בשנת 2018, מדענים הכניסו את התולעים למים כדי להפשירם ולעורר אותם ממצב הכיבוי שלהם.
כשנשאלה האם בני אדם קפואים יכולים כעת לקום לתחייה באמצעים דומים, מומחית הקריוניקה הצביעה על ההבדלים בשמירה בהקפאה של בני אדם ובעלי חיים - אך אמרה כי הטכנולוגיה הקיימת כיום עשויה בהחלט לסלול את הדרך לשם. "אני לא חושבת שאפשר לשנות באופן קיצוני את חילוף החומרים האנושי, כדי שגם אנחנו נכנס לאנביוזה כמו בעלי חיים. כנראה שקל יותר ליצור גופות חדשים ומלאכותיים", אמרה ולריה אודאלובה, מנכ"לית KrioRus, חברת קריאוגניקה רוסית שטוענת כי היא מחזיקה ב-94 גופות קפואות במעבדה שבבירת המדינה.
ככה זה אמור לעבוד:
אודאלובה הבירה שתולעים אינן המין היחיד שיכול לעבור אנביוזיס, אלא גם צפרדעים ודגים סיביריים. למרבה הצער - לבני האדם, לדבריה, אין את אותן יכולות.
ב-KrioRus, המדענים מנקזים דם מבני אדם לפני שהם מחברים אותם למכונת זרימת דם חדשה מלאה ב"תמיסות מגן קריו" להגנה על תאים ורקמות. הליכי הקפאה עמוקה מתחילים באופן אידיאלי תוך דקות ספורות מרגע שהוכרז על מותו של המטופל. גופות מוקפאים למינוס 200 מעלות צלזיוס.
אודאלובה הסבירה שכדי שבני אדם שהוקפאו יקומו לתחייה, יצטרכו להיעשות צעדים גדולים יותר בעולם הרפואה ובעיקר בתחום הנדסת רקמות - דבר שלדעתה עשוי לקרות בתוך 50-70 שנה (נשרוד עד אז?). "המעבדות הקריוביולוגיות מעטות, אין בכלל מעבדות גדולות שמתעסקות בזה", הסבירה, "אפילו המעבדה המפורסמת בעולם 'רפואת המאה ה-XXI' היא ארגון קטן יחסית".
היא הוסיפה: "אולם, אפילו במצב מצער שכזה, כבר נעשו ניסויים יוצאי דופן, למשל על שימור הקפאה הפיך של כליית חולדה באמצעות ניפוח גז עם ננו-חלקיקים וחימום אינדוקציה".
עוד בנושא:
מאגדת הבייסבול למפתח הביטקוין: האנשים שהוקפאו ומחכים שיפשירו אותם בעתיד
המדען שהקפיא לראשונה אדם לפני 50 שנה: "נוכל להחזירו לחיים"
הטכנולוגיה הנוכחית אינה מספיקה, מאחר שלחומרי הגנה מפני קריו יש השפעות רעילות על המוח ועל חלקי הגוף, כך הסביר ד"ר ז'ואאו פדרו דה מגלאיס, מיקרוביולוג פורטוגלי.
"תדרש התקדמות מדעית עצומה בתחומים כמו הנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית כדי להחזיר אנשים שנשמרו בהקפאה לחיים ולדאוג שיהיו בריאים שוב", אמר דה מגאלאיס ל-Gizmodo כבר ב-2018, "אבל אם יצליחו, התהליך עשוי להוות אלטרנטיבה למוות. חולים עם מחלות סופניות, כולל ילדים, יכלו לבחור לעבור קריוניקה עד שתתגלה תרופה. במובן מסוים, אכן תהיה לנו אלטרנטיבה למוות שיש לה השלכות פילוסופיות, אתיות ורפואיות עמוקות".