במשך שנים משמש קטמין כחומר הרדמה רב-עצמה, ובעשורים האחרונים הוא גם הפך לסם מסיבות נפוץ. אלא שבשנים האחרונות הוא מתגלה ככלי אפקטיבי לטיפול בדיכאון מג'ורי ששום תרופה לא הצליחה להקל עליו.
מחקר רחב היקף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine הראה כי הטיפול בעזרת קטמין הציג תועלת שווה לסובלים מדיכאון עמיד, כמו הטיפול היעיל ביותר שקיים כיום - נזעי חשמל - ועם פחות תופעות לוואי. קטמין ונגזרותיו מסתמנים כפריצת דרך חשובה בהתמודדות עם מגפה שהורגת מדי שנה בשנה מאות ישראלים וכמיליון נפש בעולם.
המחקר המקיף והמשמעותי ביותר שנערך עד היום מצא: טיפול בקטמין יעיל לסיוע לסובלים מדיכאון עמיד כמו הטיפול הטוב ביותר הקיים כיום. המחקר בחן את היעילות של מתן החומר, שפותח כבר לפני עשרות שנים כסם הרדמה, הפך לסם רחוב ובשנים האחרונות התגלה מחדש כחומר בעל פוטנציאל משמעותי לשפר את חיים של אלו שסובלים מדיכאון שלא מגיב לתרופות נוגדות הדיכאון המקובלות, וזאת בהשוואה לטיפול בנזעי חשמל, שמהווה היום את הטיפול האקוטי היעיל ביותר עבור חולי דיכאון.
המחקר מצא שלקטמין יעילות שאינה נופלת כלל מזו של נזעי חשמל. יתרה מזאת, אם מעיינים בפרטי במחקר, ניתן לראות שמבחינות רבות הטיפול בקטמין אף עדיף על הטיפול בנזעי חשמל, בייחוד בכל הנוגע לתופעות לוואי.
דיכאון עמיד לתרופות: בעיה של 20% מהחולים במחלה
בין 15-30 אחוזים מאוכלוסיית העולם יסבלו במהלך חייהם ממה שמוגדר בתור דיכאון מאג'ורי. בישראל, מדובר בשניים עד שלושה מיליון מאתנו. כיום, ישנן כמה קבוצות של תרופות נוגדות דיכאון, שפותחו החל משנות ה-50 ואילך, ויכולות להועיל להרבה מהחולים. אולם הבעיה היא שכ-20% מהמטופלים לא יגיבו או יגיבו באופן חלקי מדי לתרופות ותיקות אלו. חלק מהחולים שלא מגיבים לטיפול התרופתי ימצאו טיפולים פסיכותרפיים ממוקדים כיעילים, כגון CBT ו-IPT, שיעילותם חשובה, אם כי גם היא מוגבלת. המשמעות היא המשך הדיכאון, סבל גדול לחולים ולמשפחותיהם ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי של מאות אלפי ישראלים. בנוסף, מחלת הדיכאון ממיתה, פשוטו כמשמעו. היא גובה קורבנות - כמיליון בני אדם בעולם מתאבדים מדי שנה כתוצאה מדיכאון.
כיום הטיפול היעיל ביותר לסובלים מדיכאון עמיד הוא טיפול בנזעי חשמל, שניתן תחת הרדמה מלאה. זהו טיפול יעיל מאוד, שזוכה להערכה רבה בקרב פסיכיאטרים. אולם יש לו שלוש מגבלות עיקריות. הראשונה - לטיפול זה יש סטיגמה שלילית בציבור הרחב, ולכן מטופלים רבים נרתעים מלקבל אותו. המגבלה השנייה היא תופעות לוואי, כמו פגיעה בזיכרון, שאמנם חולפות לרוב בסופו של דבר אבל עלולות להיות בעייתיות. החיסרון השלישי הוא שדיכאון עמיד הוא הפרעה כרונית, ואילו הטיפול בנזעי חשמל מורכב ומסורבל וקשה לתת אותו באופן חוזר ונשנה, ולכן הוא לא פתרון מספיק טוב להתמודד עם המספר העצום של הסובלים מהמחלה.
במשך עשרות שנים, לאחר פיתוח הדור הראשון והשני של תרופות נוגדות דיכאון, הפסיכיאטריה נתקעה עם ההתמודדות בדיכאון עמיד. החיפוש אחר פתרונות אחרים הביא בשנים האחרונות לפיתוח של טכניקות אחרות, "שיטות של היי-טק", כמו טיפול בגרייה אלקטרומגנטית (TMS) ועוד. אולם אלה שיטות יקרות יחסית, ולכן גם הן כנראה לא תבאנה את המזור הדרוש להמונים. מאמץ נוסף מושקע במציאת טיפולים תרופתיים חדשניים, לצד השתחררות מהגישה הסטיגמטית שהיתה נפוצה בעבר, ובחינה מחדש של חומרים מוכרים, וכן, זה כולל חומרים שנחשבים כיום לסמי רחוב, והמחקר בהם הוזנח.
55% דיווחו על שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון
בין היתר, בעשור האחרון שבו לבדוק את יעילות הקטמין בטיפול בדיכאון. קטמין הינו חומר שנבדק בעבר, אבל נפסל ונאסר לשימוש עקב גרימת פסיכוזה וחוויה פסיכדלית, אותו "טריפ" ורוממות הרוח המידיים, שהפכו אותו לפופולרי כסם רחוב. מדובר בחומר שמוכר לרופאים עוד מאמצע המאה ה-20 כחומר הרדמה, ולמעשה, משמש עדיין בהרדמות קצרות טווח של ילדים, וגם בטיפולים וטרינריים. בהתחלה היתה ספקנות רבה, כי לסמים כאלה יש שם רע מאוד. אבל הממצאים הלכו והצטברו, והעידו שקטמין יכול להועיל במקרים בהם התרופות הוותיקות נכשלו, ושבעיות ההתמכרות לקטמין והפסיכוזות ממנו אינן חמורות כפי שסברו תחילה.
השימוש בקטמין הפך למקובל יותר ויותר, ונכנס לארסנל הרשמי של הפסיכיאטריה במדינות רבות. כדי להשלים את התמונה, המחקר החדש גייס קרוב ל-400 מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד בחמישה מרכזים רפואיים בארה"ב. מדובר במחקר הגדול ביותר בהשוואה רלוונטית קלינית ישירה שנערך עד כה. החוקרים לא עשו לעצמם חיים קלים, הם בחרו את המטופלים המורכבים ביותר, כאשר 40% מכלל המשתתפים ניסו לשלוח יד בנפשם בעבר.
החוקרים חילקו את משתתפי המחקר לשתי קבוצות: אחת קיבלה טיפול בנזעי חשמל והשנייה בקטמין. לאחר שלושה שבועות של טיפולים, 55% מהמשתתפים שקיבלו טיפול בקטמין דיווחו על שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון, בהשוואה ל41% מהמטופלים בנזעי חשמל. החוקרים בדקו את מצב המטופלים חצי שנה לאחר מכן, וראו שמדדי איכות החיים של שתי הקבוצות היו כמעט זהים.
החיסרון בטיפול בקטמין הוא שהוא ניתן בהזרקה, אילוץ שמסרבל את מתן הטיפול ומקשה על הפיכתו לטיפול אפקטיבי לבעיה כה שכיחה. לכן, מתקיים בשנים האחרונות מאמץ לפתח דרכים נוחות יותר לתת את התרופה הזו או דומה לה מבלי לפגוע ביעילותה. גישה שכבר הוכיחה את עצמה היא לזקק את הקטמין ולהפיק ממנו מולקולה שנקראת אסקטמין (Esketamine), אותה ניתן לתת בדרך נוחה יותר - בתרסיס לאף שנספג דרך נימי הדם באף, ללא הצורך בהזרקה לווריד. גם האסקטמין הוכיח את יעילותו נגד דיכאון והשימוש בו נוח בהרבה. הטיפול באסקטמין אושר לשימוש בידי ה-FDA האמריקאי בשנת 2019, שאף הגדיר אותה כ"תרופה פורצת דרך" לטיפול בדיכאון עמיד. מינהל התרופות האירופי (EMA) ומשרד הבריאות הישראלי, אישרו את השימוש בתרסיס, והוא כלול בסל התרופות בישראל מאז שנת 2020.
יתרון נוסף של הטיפולים בקטמין ובאסקטמין, הוא התגובה המהירה שיש לעתים לסובלים מהדיכאון העמיד, בהשוואה לזמן תגובה הארוך יותר של הטיפולים המקובלים. כיום הטיפול באסקטמין ניתן במרפאות ייעודיות, בהן המטופלים נדרשים להישאר להשגחה שעתיים לאחר הטיפול. ההליך עדיין מסורבל, אבל עבור מי שסובל ממושכות מדיכאון מאג'ורי ומצליח להשתפר בעזרת הטיפולים החדשים, זה שווה את המאמצים.
לעתים, הטיפולים הללו הם ממש נס. תרופות כמו קטמין, אסקטמין ואחרות מהוות קפיצת מדרגה משמעותית בטיפול בדיכאון. עמותת 'בשביל החיים' פועלת למנוע התאבדויות, ומבחינתנו, כפי שהמחקר החדש ואחרים מרמזים, כי לתרופות אלו סיכוי גבוה לפרוץ דרך גם במאבק נגד המגפה הקטלנית המתמשכת - התאבדות.
הכותב, פרופ' חגי חרמש, הינו פסיכיאטר מומחה וחבר הוועד המנהל של עמותת "בשביל החיים" למניעת התאבדויות ולתמיכה בשארים