סם המסיבות שהפך לכלי טיפולי יעיל ובטוח על ספת הפסיכולוג

ההייפ הגדול בתקשורת לו זוכה לאחרונה התרופה קטמין, עשויה לגרום לרבים לטעות ולחשוב שמדובר בתרופה חדשה, אלא שלא כך הדבר. מדובר בתרופה ותיקה המשמשת במשך מספר עשורים להרדמה (סדציה) בעת ביצוע פעולות פולשניות ואבחוניות.

העניין שנותר סביב התרופה לאחרונה נובע מהשימוש בה כנגד דכאון והתמודדויות נפשיות נוספות. לקטמין אישור משרד הבריאות מזה שנים רבות לשם הרדמה. מאחר והפטנט על התרופה פג מזמן, אין לאף חברת תרופות תמריץ לשאת את העלויות הכרוכות בתהליך קבלת אישור לשימוש בה עבור בריאות הנפש. לכן הטיפול בקטמין לשימוש זה נעשה לפי אישור מיוחד של משרד הבריאות הישראלי.

בשוק קיימת תרופה נגזרת של קטמין (ספרבאטו), הניתנת בשאיפה דרך האף. על תרופה זו רשום פטנט והיא נמצאת ב"סל התרופות" למטופלים עם דכאון. תרופה זו נחשבת כיעילה, אם כי יש עדויות בספרות הרפואית שהיא פחות יעילה מהקטמין שניתן דרך הווריד. טיפול זה ניתן לרוב בבתי החולים הפסיכיאטרים הציבוריים בארץ, בשאיפה דרך האף. אולם כדי לקבלת תרופה זו זמן המתנה ארוך מאוד.
הפרסום בזמן האחרון סביב קטמין כתרופה שיעילה לדיכאון והתמודדיות נפשיות נוספות, מעורר שאלות ותהיות רבות. הנה כמה עובדות בנושא.

לרוב, הטיפול בקטמין מיועד לאנשים הסובלים ממצבים קשים בתחום בריאות הנפש. הנושא נחקר באופן יסודי לגבי מצבים של דכאון העמיד לטיפולים אחרים, ובמצבי אובדנות. אבל גם אנשים שסובלים ממצבים של חרדה, מחשבות כפייתיות, ופוסט טראומה יכולים להרוויח מטיפול זה. חשוב לציין כי הטיפול בקטמין לא מיועד לכולם: לאנשים עם סכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים אחרים, או אנשים מאניה-דיפרסיביים - לא מומלץ להשתמש בקטמין.

במספר מחקרים שנעשו בנושא טיפול בקטמין לדיכאון, כ-70% מהמטופלים שחוו דכאון, שיפרו את מצב רוחם וכמחציתם הגיעו למצב של היעלמות תסמיני הדכאון.

ישנן עבודת רבות המראות שקטמין עובד ועובד מהר. בתרופות מסורתיות נגד דכאון יחלפו 4-6 שבועות עד שניתן לראות תוצאות ולעיתים קרובות התרופות לא מועילות כלל. בשונה מתרופות אלה, הקטמין משנה את המצב הכימי במוח על ידי פעולה על מולקולה בשם גלוטמט - הפעילה במנגנונים רבים במוח.

רק לאחרונה התפרסמה עבודה במגזין הרפואה היוקרתי ניו אנגלנד, המשווה בין טיפול חשמלי למוח לבין קטמין עבור דכאון עמיד לטיפול כאשר הטיפול בשוק חשמלי ידוע כעוזר במקרים רבים אבל דורש הרדמה. הטיפול בקטמין היה יעיל באותה מידה לפחות לטיפול הקיים.

קטמין ניתן בטיפול דרך הווריד, שנמשך כ-40 דקות. ניתן לצרוך קטמין גם בזריקה דרך השריר, בטבליות נמסות בפה וכאמור, גם בשאיפה דרך האף. המטופל יושב או שוכב בכיסא נוח, שומע מוסיקה ונמצא תחת השגחה של רופא מטפל. מספר הטיפולים מתחיל בפרוטוקול של שני טיפולים בשבוע במשך 3 שבועות, לאחר מכן טיפול אחד בשבוע במשך שלושה שבועות, וטיפולים נוספים לפי הצורך.

התחושה המתלווה לטיפול משתנה מאדם לאדם וגם מטיפול לטיפול. בדרך-כלל, אנשים מתארים תחושה שחווים את המציאות בצורה שונה מזו של היום-יום. תיתכן תחושה של ציפה מחוץ לגוף, של קשר שונה עם העולם ורוגע. במקרים מסוימים, החוויה עשויה להיות פחות נעימה ומלווה בתחושות חרדתיות. לעתים יש גם תחושת בחילה. קטמין יכול גם לגרום לעלייה בלחץ דם בזמן הטיפול. לכן, לחץ הדם מנוטר על ידי הצוות המטפל. אחד היתרונות של הטיפול דרך הווריד הוא שניתן להפסיק אותו בכל עת והשפעת התרופה חולפת במהירות יחסית. ישנן תרופות שניתן לקחת לפני או אחרי הטיפול כדי להתמודד למשל עם תחושת הבחילה.

הקטמין עוזר לשבור מעגלים ותבניות חוזרים של מחשבות שליליות, ולעתים נוצרת פתיחות לצורת חשיבה חדשה תוך כדי החוויה הטיפולית וגם אחריה. טיפול מסוג זה נקרא Ketamine Assisted Psychotherapy.

אחד האיפיונים של הקטמין הוא ירידה מיידית במחשבות אובדניות, ויש מחקרים לגבי השימוש היעיל בתרופה כדי לטפל באנשים שנמצאים ממש על סף התאבדות.

בתנאים של השגחה רפואית נכונה, ובבחירה נכונה של מטופלים, קטמין מאד בטוח לשימוש. גם במינונים גבוהים הרבה יותר כפי שניתנים לצורך הרדמה למחלקה לרפואה דחופה, קטמין נחשב בין התרופות הבטוחות ביותר. מסיבה זו בין היתר, ארגון הבריאות העולמי של האו"ם הכריז על קטמין כ"תרופת חובה" לכל מערכת בריאות בעולם.

כשמדובר בתרופות לצורך הרדמה, ככל שהמטופל מורדם יותר, כך גם המערכות האחרות שלו מתפקדות ברמה פחותה - ולכן יש לתמוך בנשימה ובלחץ הדם. לעומת זאת, כשמדובר בקטמין, מטופל "מורדם" יישאר עם עיניים פקוחות, ינשום בכוחות עצמו ללא צורך בתמיכה מלאכותית, ולחץ הדם לא יירד.

בטיפול הפסיכיאטרי בקטמין משתמשים במינונים קטנים יותר מאשר בהרדמה, ותופעות לוואי מסוכנות הן נדירות ביותר. גם בנסיון של מאות מרפאות המתמחות במתן קטמין בארצות-הברית, שיעור תופעות הלוואי השליליות המדווחות מאד נמוך, והן לרוב קשורות בבעיה של תגובה רגשית שלילית לחווית הטיפול.

קטמין רשום על ידי משרד הבריאות כ"סם מסוכן" בגלל הנטייה להשתמש בו מחוץ למסגרות טיפוליות כ"סם מסיבות", אבל גם כאן נדיר לראות מינון יתר מסוכן של קטמין בשונה ממנת יתר של תרופות אחרות.

הטיפול בקטמין הינו טיפול מעורר תקווה למספר גדול של אנשים הסובלים סבל רב מדכאון ואף יכול להציל חיים במקרים קיצוניים של נסיונות אובדניים. עם זאת, יש לזכור שהטיפול בקטמין הוא חלק מטיפול מתמשך שכולל מעקב של פסיכיאטר ופסיכולוגים אחרים שימשיכו לעקוב אחרי המטופל ואחרי מצבו וצרכיו הרפואיים לאורך זמן.

אנחנו רואים בטיפול בעזרת קטמין הזדמנות לשנות את החיים של אנשים לטובה ולהוציא אותם מהסבל התהומי של הדכאון ושל פגיעות אחרות בבריאות הנפש.

פרופ' מיכאל דרשר MD FACEP, מנכ"ל קטה־מיינד, מרכז לטיפול בקטמין. בעל ניסיון של עשרות שנים בטיפול בחולים במחלקות לרפואה דחופה ובשימוש בטוח ויעיל בקטמין ובתרופות הרגעה אחרות