יש הרבה סוגים של כאב ראש אך המיגרנה היא כאב הראש הדרמטי והקשה מכולם, המלווה בהתקפים קשים הגורמים לסבל בזמן ובין ההתקפים, ופעמים רבות להפרעה ניכרת בתפקוד ולפגיעה קשה באיכות חייהם של החולים.
המיגרנה היא מבין המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ומדורגת על פי ארגון הבריאות העולמי מבין המחלות המגבילות אשר עשויות לגרום לנכות משמעותית. על פי ההערכות, במדינת ישראל ישנם למעלה ממיליון אנשים הסובלים ממיגרנה, והיא נפוצה פי 3 יותר בקרב נשים.
למרות שמיגרנה היא מחלה כל כך נפוצה וכל כך מגבילה, רמת המודעות אליה נמוכה מאוד, ולא רק בקרב הציבור הרחב אלא גם בקרב רופאי משפחה ומערכת הבריאות.
בחילות, הקאות ופגיעה בחיי היומיום
ראשית חשוב להבין מדוע מיגרנה נחשבת למחלה קשה. היא מתאפיינת בהתקפים של כאב ראש עז, שלעיתים מלווה בבחילות, הקאות, ורגישות לאור ולרעש. למעשה, כל מה שאדם הסובל ממיגרנה רוצה לעשות בזמן התקף זה לשכב במיטה, בחדר חשוך, ולא לראות או לשמוע אף אחד. תדירות ההתקפים יכולה אף להגיע למעל ל 15 ימים בחודש, מה שמשפיע כמובן על כל תחומי החיים עד כדי אובדן ימי עבודה, חוסר תפקוד בבית וכמובן פגיעה בחיי החברה והמשפחה.
מרבית החולים מיואשים מיחס מזלזל של רופאים ואנשים בסביבתם, כולל בני זוג, ומעסיקיהם, שאומרים להם משפטים כמו "שתי תה והכאב ראש יעבור", או "את במתח, פשוט תורידי הילוך" וכו', כשמנגד יש חוסר מודעות מפתרונות רפואיים חדשים, יעילים וטובים שיש לנו כיום. בשל כך מרביתם כלל לא פונים לרופאים אלא מנהלים את הטיפול שלהם בעצמם. במצב זה רבים מחולי המיגרנה נוטים לחפש מזור במשככי כאבים נפוצים, הזמינים ברשתות הפארם, ללא צורך במרשם. החולים האלה 'מתפתים' ליטול את משככי הכאבים לעיתים תכופות, ולעיתים אף מספר כדורים ביום.
עובדה זו בעייתית מכמה היבטים. ראשית, חלקם עשויים לגרום לתופעות לוואי כגון כאבים בחזה, דופק מוגבר, סחרחורות, צמרמורות, בחילות, חולשת שרירים, תחושת ערפול כללית ועוד. לעיתים תופעות לוואי הן אלה שמנטרלות מתפקוד, בנוסף למיגרנה, כך שבעצם שהוספנו רעה אחת לאחרת. מעבר לכך, רבים מהסובלים ממיגרנה לא ימצאו נחמה בכדורים אלו שמלכתחילה לא מתאימים ולא מסייעים בהפחתת תדירות התקפי המיגרנה, אלא רק לשיכוך הכאבים בזמן ההתקף.
הבעיה הכי חמורה היא שאלו שכן מצליחים למצוא הקלה מסוימת במשככי הכאבים צורכים אותם בתדירות הולכת ועולה, ובסופו של דבר מתמכרים אליהם, מצב שמוביל דווקא להחמרה בכאבי הראש שלהם, ולא להקלה (MOH - Medication Overuse Headache). במשך הזמן נוצרה סבילות ויש צורך ביותר תרופות כדי להגיע לאותה הקלה, ובהמשך מתפתח כאב ראש מנסיגת התרופה בדם ('ריבאונד'), והמטופל נכנס למעגל קסמים - יהיה עליו להשתמש ביותר ויותר תרופות כדי להפיג את כאב הראש. כתוצאה מכך, תדירות כאבי הראש תעלה בהדרגה עד שלבסוף עוצמת התדירות והכאב יובילו למצב שכאבי הראש אינם מגיבים עוד למשככי הכאבים. כרופא חשוב לי להבהיר למטופלים שכאבי הראש מתגברים לא למרות השימוש במשככי הכאבים, אלא כתוצאה מהשימוש בהם.
הטיפולים החדשים והיעילים, ואפילו טיפולי מניעה
לצערי הרב, זה לא נפסק כאן. בשל חוסר ידע וחוסר מודעות, רופאים נוטים לעיתים להציע לאנשים הסובלים מכאבי ראש משככי כאבים נרקוטיים, שאף יותר ממכרים ומזיקים. משככי הכאבים מחמירים את הסימפטומים ועשויים עבור חולים מסוימים עם מיגרנה אפיזודית להפוך את המיגרנה למחלה כרונית. אצל חולים אלו רמת הכאב, התסכול והייאוש כל כך קשים שלעיתים הרופאים מייחסים להם בעיות נפשיות והם מוצאים עצמם אף מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון. מה שכמובן שגוי ביסודו ובהחלט לא מטפל במחלה עצמה.
אין שום סיבה להגיע למצבים האלה, שכן בשנים האחרונות פותחו טיפולים ייעודיים חדשים למיגרנה. סוג ראשון של טיפולים הן התרופות האקוטיות שנועדו לשכך את הכאב ואין בהן את החשש להחמרת כאב הראש (Medication Overuse Headache). גם רופא המשפחה וגם נוירולוג יכול לרשום אותן. בנוסף, קיימים טיפולי מניעה, שנועדו למנוע ולהפחית את שכיחות וחומרת ההתקפים. גם כאן לצערי הרב המודעות היא נמוכה גם בקרב הרופאים ובוודאי בקרב החולים, ורק כ-25% מהחולים שזכאים לקבל טיפולי מניעה אכן מקבלים אותם. מעבר לכך, חלק מהטיפולים שיש לנו היום למניעה והפסקת התקף יקרים מאוד ואינם כלולים בסל הבריאות. אנחנו מעריכים שחלק לא מבוטל של חולים כרוניים שאינם מבוטחים בביטוחי שב"ן ובביטוחי בריאות פרטיים, לא יכולים להרשות לעצמם להיות מטופלים בטיפולים האלה, ואין להם למעשה מענה טיפולי הולם.
זו מציאות שאנחנו, הנוירולוגים, לא צריכים לקבל אותה. אנשים שסובלים ממיגרנה כרונית חייבים להיות מטופלים בתרופות מניעה ייעודיות, שברוב המקרים יאפשרו להפחית במידה משמעותית את מספר ימי המיגרנה בחודש, ולהפסיק את הצריכה המופרזת או ההתמכרות למשככי הכאבים.
מעבר לכך, הדבר הבסיסי והחשוב ביותר הוא להגביר את המודעות בכל הקשור למחלה ולאבחון נכון שלה. רופאי המשפחה מהווים נקודת מפגש ראשונה לחולי מיגרנה, אולם בשל תת אבחון (רק כ-4 אחוזים בישראל לעומת 15 אחוז בעולם) הם לא מקבלים טיפול ראוי ולא מופנים לנוירולוג מומחה שיכול לסייע להם. מצב זה מוביל לכך שמשרד הבריאות לא מבין את היקף התופעה וגודל הבעיה, ולא מאפשר להכליל טיפולים חיוניים בסל התרופות, מה שמוביל סופו של דבר לעלויות גבוהות בלתי ישירות למשק, בעיקר אובדן ימי עבודה של אנשים הסובלים ממיגרנה כרונית.
לסיכום, חשוב להעלות את המודעות לאבחון וטיפול נכון במיגרנה בקרב הרופאים והחולים, ולהימנע עד כמה שאפשר משימוש מופרז במשככי כאבים, שעלול להחמיר להם את כאבי ראש, ולא להיטיב עמם. על החולים לבקש מהרופא טיפולים חדשים, ייעודיים למיגרנה שהוכחו גם כיעילים, וגם ללא סיכון להחמרת כאב הראש, כפי שעלול לקרות עם התרופות הותיקות.
למערכת הבריאות אני פונה בבקשה - אל תהפכו את המיגרנה לכאב הראש של המערכת. טפלו בה כראוי - הסירו חסמים קיימים לטיפול מיטבי במיגרנה, הכלילו תרופות ייעודיות למיגרנה לסל הבריאות, ועשו הכול כדי להגדיל את היקף המומחים בתחום. סייעו לנו להקים השתלמות עמיתים בכאב ראש (מה שקיים רק בחו"ל), ופעלו להעלאת המודעות והקמת מרכזים ייעודיים לאבחון וטיפול בכאבי ראש. לצערנו הרב, קיים מחסור משמעותי בנוירולוגים שתחום עיסוקם הוא טיפול בכאב ראש ובכלל, וזמני ההמתנה למרפאות כאב ראש בלתי סבירים ומגיעים ל- 6-12 חודשים. הגדילו תקנים לנוירולוגים בקהילה וגבו הכול בהסברה והעלאת מודעות. זה לטובת המערכת, זה לטובת הרופאים, והכי חשוב לטובת החולים.
ד"ר עובד דניאל הוא יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש, האיגוד הנוירולוגי בישראל