תחום הסרטן הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר בעולם הרפואה, ובתוכו קיימות 2 תיאוריות עיקריות לגבי המנגנון בו מתפתח הסרטן: האחת היא התיאוריה הגנטית של הסרטן והשניה היא התיאוריה המטבולית של הסרטן. על פי התיאוריה הגנטית, מוטציות גנטיות הן הגורם העיקרי המוביל את תהליך התפתחות והתקדמות הסרטן, לעומתה התיאוריה המטבולית חוקרת את התפקיד שממלא שינוי מטבולי בתאים בהתפתחות ובהתקדמות הסרטן.
החוקר המוביל את תחום התיאוריה המטבולית של הסרטן הוא ד"ר תומס סייפריד שפרסם על כך מספר גדול של מחקרים שיכולים לתת כלים שימושיים למניעה ולטיפול בסרטן.
מה טוענת התיאוריה המטבולית?
התיאוריה המטבולית של הסרטן טוענת שבבסיס התפתחות הסרטן, עומדת פגיעה במטבוליזם של התאים. התאים התקינים בגופנו מייצרים אנרגיה בראש ובראשונה דרך תהליך המכונה זרחון חמצוני (oxidative phosphorylation), תהליך המתבסס בעיקרו על שימוש יעיל בחמצן ועל פירוק של גלוקוז. בניגוד לכך, תאי הסרטן משתמשים במסלולים מטבוליים אחרים, הידועים כ"אפקט ורבורג", עם העדפה לגליקוליזה (שהיא פירוק של גלוקוז בהעדר חמצן) כמקור האנרגיה העיקרי שלהם.
ד"ר תומס סייפריד, שהוא חוקר בולט ותומך נלהב בתיאוריה המטבולית של סרטן, חקר באופן נרחב את הקשר בין המטבוליזם התאי לבין סרטן. מחקריו פורצי הדרך גילו שבתאי סרטן יש הרבה פעמים מיטוכונדריה פגומה. המיטוכונדריה היא תחנת הכוח של התאים לייצור של אנרגיה. ד"ר סייפריד טוען שהפגיעה הזו במיטוכונדריה מובילה למשבר אנרגטי בתוך התאים, ומכריחה אותם להסתמך על הגליקוליזה לצורך הדרישות האנרגטיות שלהם.
מה משמעות התיאוריה מבחינת המניעה והטיפול בסרטן?
המשמעות של אימוץ הגישה המטבולית למניעה ולטיפול בסרטן היא שהמניעה והטיפול בסרטן יהיו מכוונים כנגד הרגישויות המטבוליות הייחודיות לתאי הסרטן. ניתן להשתמש במספר כלים שימושיים על מנת לתמוך בתהליך מטבולי שיפגע בהתפתחות והתקדמות הסרטן.
1. קטוזיס תזונתי: דיאטה קטוגנית המאופיינת בצריכת שומן גבוהה, צריכת חלבון בינונית וצריכת פחמימות נמוכה, מכריחה את הגוף להסתמך על קטונים כמקור אנרגיה חלופי. ההתערבות הזו באמצעות דיאטה מכוונת לכך שתהיה הרעבה של תאי הסרטן על ידי הגבלת חומר הדלק המועדף עליהם, שהוא גלוקוז, וקידום של סביבה בה תאי הגוף הבריאים משגשגים.
מחקר שבוצע על ידי סיפריד ועמיתיו ב-2010 בדק את ההשפעות של דיאטה קטוגנית על הטיפול בסרטן המוח. התוצאות הראו שהדיאטה עיכבה את התקדמות הסרטן ושיפרה את שיעור ההישרדות בעכברים.
2. צום: צום לסירוגין או תקופות ממושכות של צום יכולים להוביל לשינויים מטבוליים המגבירים את יכולתו של הגוף להתמודד עם סרטן. הצום מעודד תהליך הנקרא אוטופאגיה, שהוא תהליך של מיחזור תאי הגוף שבו מסולקים מרכיבים פגומים של התאים ועל ידי כך נשמרת בריאות התאים.
במחקר מ-2009 שפורסם על ידי ספדי ועמיתיו תועדו ההשפעות המיטיבות של של צום במהלך טיפול בסרטן בבני אדם. התוצאות מצביעות על כך שהצום יכול להגביר את יעילות הכימותרפיה תוך כדי כך שהוא מגן על התאים התקינים בגוף מההשפעות הרעילות של הכימותרפיה.
3. הגבלת קלוריות: הפחתת סך כל הקלוריות הנצרכות נמצאה קשורה לסיכון מופחת לסרטן ולשיפור הבריאות המטבולית.
מחקר שבוצע על ידי סאלה ועמיתיו ב-2013 הדגים שהגבלה קלורית שיפרה את היעילות של טיפולי הקרנות בסרטן השד בחיות מעבדה. השילוב של הגבלה קלורית ושל טיפולי הקרנות הוביל לירידה בגודל הגידול והגביר את התמותה של תאי הגידול.
4. טיפולים מכוונים: מתבצעים כיום מחקרים שונים על גישות טיפוליות המכוונות למטבוליזם הסרטן. המחקרים הללו כוללים מחקרים על תרופות המעכבות את תהליך הגליקוליזה, ומחקרים על תרופות המשנות את פעילות המיטוכונדריה.
5. שינויים באורח החיים: מעבר להתערבויות התזונתיות, אימוץ של אורח חיים בריא יכול לתמוך בבריאות המטבולית ולהפחית את הסיכון לסרטן. פעילות גופנית סדירה, ניהול נכון של הלחץ (סטרס) שלכם, ושינה מספקת יכולים לתרום לבריאות הכללית וליצור סביבת גוף שאינה מעודדת התפתחות של סרטן.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית