נשים רבות מודעות לחשיבות הרבה בביצוע בדיקות סקר תקופתיות לאבחון מוקדם של סרטן השד, מכיוון שזו מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בקרב נשים בארץ ובעולם. לצד המודעות המבורכת לסוג זה של המחלה, חשוב להכיר ולהעלות מודעות גם לסוגי סרטן נוספים - כאלו שעלולים להיות בחלק מהמקרים מסוכנים ואגרסיביים ולמרבה הצער מתגלים בשלב מתקדם וגרורתי.
השכיחות של סרטן השחלות בישראל אינה גבוה. על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, הוא נמצא במקום העשירי ברשימת המחלות הממאירות הנפוצות בקרב נשים. יחד עם זאת, למרבה הצער, הוא מדורג במקום הגבוה ביותר מבחינת שיעורי התמותה בגינקולוגיה.
לרגל יום המודעות העולמי לסרטן השחלות, החל היום (8.5) חשוב לנפץ כמה מיתוסים נפוצים שהתפתחו סביב המחלה לאורך השנים.
1. "סרטן השחלות מאובחן בבדיקות סקר שגרתיות, כגון פאפ / HPV"
בדיקת סקר HPV /פאפ (משטח צוואר הרחם) נועדה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בלבד ולא לסרטן השחלה. כיום, למרבה הצער, אין עדין בדיקות סקר שגרתיות בישראל או בעולם לזיהוי סרטן השחלות.
האבחון של המחלה הזאת מבוצע בעיקר בעזרת שילוב של כמה בדיקות - אולטרסאונד וגינלי, בדיקות אגן ובדיקות דם לזיהוי חלבונים ייחודיים שבשילוב יכולים להעלות חשד כי ממצא כלשהו שחלתי הינו גידול סרטני. עם זאת, גם בעזרת הבדיקות האלו, האבחנה עדיין לא תמיד חד משמעית ולעיתים רק ניתוח ונטילת רקמה מהגידול (ביופסיה) יאפשרו לקבוע באופן סופי אם אכן מדובר בסרטן השחלות.
2. "כל מי שמצויות בסיכון גבוה למחלה כבר מודעות לכך"
בדרך כלל, נהוג לחשוב שאם היה לנו במשפחה מקרה של סרטן מסוג כלשהו, גם אנחנו עלולות ועלולים להימצא בסיכון לסוג הסרטן הזה. ההנחה הזאת נכונה בחלק מהמקרים, אבל ממש לא בכולם, במיעוט ממקרי הסרטן ניתן לזהות גורם תורשתי מובהק.
כל אישה, מכל רקע, יכולה לחלות בסרטן השחלות. נשים שיש להן היסטוריה משפחתית של התמודדות עם סרטן השחלות ולעיתים גם סרטן השד, אכן מוגדרות בסיכון גבוה יותר. בנוסף, נשים שנושאות פגמים גנטיים (מוטציות) בגנים BRCA1, BRCA2 מצויות גם הן בסיכון מוגבר יותר משמעותית, לסרטן השד, והשחלות וסוגי סרטן נוספים בהתאם למוטציה הספציפית. כיום בסל הבריאות בישראל כל אישה ממוצא אשכנזי זכאית לבצע בדיקה לאיתור מוטציות יחודיות ב-BRCA.
3. "אם תוצאות בדיקת BRCA שליליות - אני מוגנת"
לא מדויק. בשלב הראשוני נהוג להתחיל בבדיקת BRCA של מוטציות שכיחות. הבדיקה מבוצעת על דגימת דם רגילה והיא כוללת בישראל, עשרות מוטציות יותר נפוצות. במידה ולא נמצאו מוטציות בבדיקה, בחלק מהמקרים ובהתייעצות עם יועץ/ת גנטי/ת מומלץ לבצע פאנל מורחב הכולל ריצוף מלא של הגן לזיהוי המוטציות האפשריות. חשוב להדגיש שמוטציות בגנים BRCA נפוצות בעיקר בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי (אחת מכל ארבעים) אולם הפגמים הגנטיים יכולים להופיע גם אצל נשים מכל רקע ומוצא. כמו כן חשוב לזכור שיש נשים רבות שאובחנו עם סרטן השחלה על אף שאינן נשאיות של מוטציות ב BRCA.
4. "את סרטן השחלות ניתן לאבחן רק בשלבים מתקדמים"
ברוב המקרים, סרטן השחלות מתגלה בשלבים 3 ו-4 שנחשבים למתקדמים ביותר, אך במקרים בהם המחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, קל יותר לטפל בה. למרבה הצער, התסמינים של סרטן השחלות בשלביו המוקדמים הם מעורפלים וכלליים יותר כגון - כאב בטן, תפיחות, אי נוחות במערכת העיכול וכדומה. לכן נשים רבות לא מיחסות למיחושים הללו כל חשיבות, ולא פונות בשלן לבדיקה ואבחון עד שלב מתקדם. קיימת חשיבות לגלות ערנות לתסמינים כמו כאבי בטן חריגים שלא חולפים, כאבים באגן, נפיחות, עלייה או ירידה לא מוסברת במשקל, או עייפות כרונית קיצונית.
5. "הסרת ציסטות בשחלות יכולה למנוע סרטן"
רוב הציסטות שמזהים בבדיקות שגרתיות בשחלה אינן מזיקות וצפויות לחלוף מעצמן ללא הליך כירורגי. ברוב המקרים, בעכיקר בגיל הפוריות, ציסטות אלו שפירות ולא ממאירות, כלומר שהן לא מעידות על תחלואה בסרטן. בדרך כלל אין צורך להסיר ציסטות אם הן לא גורמות לתחושה חריגה, אך במקרים מסוימים נמליץ להסיר אותן אם הן גורמות לכאב או אם הן גדלות ומשתנות במראה. כמובן שכל מקרה לגופו. בכל מקרה של ציסטה שחלתית חשוב להיות במעקב רפואי כדי לוודא שמתקבלת החלטה שקולה ואחראית.
6. "כריתת רחם מפחיתה את הסיכון לסרטן השחלות"
נשים שעברו ניתוח כריתה שלמה של הרחם (רחם + צוואר הרחם) או ניתוח כריתה תת-שלמה של הרחם (רחם ללא צוואר הרחם), לרוב מסיבות שפירות, לא מפחיתות בכך את הסיכון לסרטן השחלות.
היום נהוג לבצע בכל מקרה כזה גם כריתת חצוצרות, כדי להפחית סיכון של סרטן ממקור זה (שהינו קרוב במאפיניו לסרטן השחלות). במקרים שפירים בגיל שהינו פחות מגיל חידלון הווסת, לא נהוג היום לכרות את השחלות בשל השפעה חיובית שיש להמש פעילותן על בריאות הנשים. אם בכל זאת הוסרו השחלות בניתוח, הסיכון לפיתוח סרטן השחלות יורד במידה ניכרת, אך הוא עדיין קיים. הסיבה לכך היא שקיימת אפשרות (לא סבירה, אך עדיין ריאלית), שלפני הוצאת השחלות, תאי שחלה "נדדו" לאזורים אחרים באגן ובשלב כלשהו הפכו או יהפכו לתאים סרטנים או גידול הדומה באופיו לגידול השחלתי הנובע מהצפק (הציפוי הפנימי של חלל הבטן ואברי הבטן).
לצערנו סרטן השחלה עדין נחשב למחלה אלימה ומסוכנת, וטרם נמצאה לו בדיקת סקר אמינה. לכן חשוב תמיד להיות קשובות לגוף שלכן, לזהות סימנים לפעילויות חריגות ולפנות לגורם רפואי כדי לברר את הסיבות בכל פעם שמתעורר חשד שכזה. נכון, ברוב המקרים לא יהיה מדובר במחלה ממארת, אלא בבעיות פשוטות הרבה יותר, אבל זיהוי מוקדם יאפשר, אם אכן חלילה מדובר בסרטן, להתאים טיפול שישפר במידה דרמטית את סיכויי ההחלמה ואת איכות החיים בזמן המאבק במחלה. בנוסף, מומלץ לכל אישה ממומצא אשכנזי (אפילו חלקי) ליצור קשר עם שירותי הבריאות במסגרתן היא מבוטחת ולבצע בדיקה לאיתור מוטציות בגנים BRCA. הבדיקה הזו בחינם בסל הבריאות והיא עשויה להציל חיים.
הכותב הוא יו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית ומנהל אגף נשים והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא)