לא רק צליאק: כך תדעו אם אתם רגישים לגלוטן

מחלת צליאק היתה ידועה שנים רבות אך רק ב-1950 התגלה על ידי רופא ילדים הולנדי בשם ווילם דיקה, שהגורם למחלה הוא בכלל גלוטן. כתוצאה מגילוי זה ניצלו מיליוני ילדים ומבוגרים מתת תזונה, בעיות נוירולוגיות ואף מוות. אבל, מחקרים מהעת האחרונה מראים שאין שחור ולבן: כלומר מצב בו או שיש לך צליאק או שאין לך צליאק.

מסתבר שישנם אנשים שיש להם אי סבילות לגלוטן שאינה צליאק. הבדיקה שמבצעים לזיהוי צליאק לא תזהה את האנשים הללו. כיצד זה ייתכן? גרגר החיטה מורכב ממספר חלבונים. אחד החלבונים הללו נקרא גליאדין. במחלת הצליאק מתרחשת תגובה חיסונית כנגד מרכיב ייחודי של הגליאדין וכנגד אנזים במערכת העיכול הנקרא tTG. אבל כיום אנו יודעים שאנשים יכולים להגיב למרכיבים אחרים של החיטה והגלוטן. זוהי בעיה משמעותית משום שאנשים אלה לא יזוהו בבדיקות המעבדה המבוצעות לצליאק. כלומר, יכול להיות שתהיה לכם תגובה קשה לחיטה ולגלוטן אך בדיקות המעבדה לצליאק לא יזהו את הרגישות שלכם.

מחלת צליאק פוגעת ב-0.7-1% מהאוכלוסיה, ומשערים שבשל תת זיהוי, אחוז החולים גבוה בהרבה. אבל, מלבד מחלת צליאק ישנם אנשים רבים הסובלים ממה שמכונה "רגישות לגלוטן שאינה צליאק". מחלה זו מוגדרת כ"תגובה לגלוטן שחולפת כאשר מסלקים את הגלוטן מהדיאטה, וכאשר שללנו מחלת צליאק או אלרגיה לחיטה". קיים קושי להעריך כמה אנשים סובלים מהרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בין היתר בגלל שהיא יכולה להתבטא ברקמות גוף שונות מלבד במערכת העיכול. אי הסבילות לגלוטן יכולה לפגוע כמעט בכל רקמה בגוף כולל במוח, בעור, במערכת החיסון, בכבד, ובכלי הדם. למרות המגבלות שקיימות באבחון אי הסבילות לגלוטן שאינה צליאק, מעריכים שהיא פוגעת באחד מכל 20 אנשים.

מרבית המומחים מסכימים שהדרך המהימנה ביותר לבדוק זאת היא על ידי "אתגר של גלוטן" שפירושו סילוק של גלוטן מהדיאטה לתקופה של לפחות 30 יום, ואז החזרה של הגלוטן לדיאטה. אם הסימפטומים חולפים בעת ההימנעות מגלוטן וחוזרים לאחר החזרתו, ניתן לאבחן אי סבילות לגלוטן שאינה צליאק.

עבור אנשים רבים הדיאטה ללא הגלוטן אינה מספיקה. חלק מהדגנים שאינם מכילים גלוטן, כמו תירס, שיבולת שועל, ואורז, מכילים חלבונים בעלי מבנה דומה לגלוטן אשר יכול להוביל לתגובה של מערכת החיסון, הן בחולי צליאק והן בסובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק. בנוסף, בערך 50 אחוזים מהסובלים ממחלת צליאק מראים גם אי סבילות לקזאין שהוא החלבון בחלב. אם אתם עדיין חווים סימפטומים לאחר סילוק הגלוטן מהדיאטה, יתכן ותצטרכו לסלק גם דגנים נוספים וחלב מהדיאטה שלכם.

הדיאטה המומלצת תהיה דיאטה בסגנון הפליאו. בדיאטה זו אוכלים ירקות, פירות, בשר, דגים, עוף, ושמנים בריאים כמו שמן זית, שמן קוקוס, ושמן אבוקדו. בדיאטה הזו נמנעים ממוצרים שיכולים להחמיר את מצבכם כמו דגנים ומוצרי חלב.

אם אתם מאמצים את דיאטת הפליאו ואוכלים מזונות בצורתם הטבעית, הסיכון שלכם להיחשף לגלוטן הוא נמוך.

לעומת זאת אם אתם אוכלים במסעדות או אוכלים מזון מאריזות, יתכן ויסתתר שם גלוטן. דוגמאות למזונות כאלה הם: מרקים ורטבים שמעבים אותם עם קמח, רוטב סויה, רטבים לסלטים ומרינדות, תערובות תבלינים, תחליפי בשר כמו סייטן, חטיפי אנרגיה ועוד.

קיימים גם מוצרים שאינם מזון היכולים להכיל גלוטן ולכן חשוב לקרוא את התוויות שלהם. דוגמאות למוצרים כאלה הם ליפסטיק, משחת שיניים, תוספי מזון, ויטמינים, ותרופות.

החדשות הטובות הן שאם חשדתם שיש לכם אי סבילות לגלוטן, הפיתרון הוא פשוט: אמצו את הרגלי התזונה שתוארו, ובריאותכם והרגשתכם ישתפרו.


ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית