למה כל כך הרבה אנשים עושים פליאו והאם זה עובד?

בסרטון: תינוקת הפליאו שלא אכלה פחמימה מעולם

פליאו אולי נשמע לכם כמו עוד טרנד תזונתי של התקופה האחרונה, כמו דיאטה קטוגנית, אבל האמת היא שמדובר בשיטת תזונה שנולדה אי שם בשנות ה-70 של המאה הקודמת, והתגבשה לשיטה לאחר שצברה תאוצה בשנות האלפיים עם פרסום רב מכר בנושא זה מאת הפיזיולוג האמריקאי ד"ר לורן קורדיין. במהלך השנים עקרונות השיטה התעדכנו בעקבות מחקרים וממצאים חדשים על התקופה הפליאוליתית והרגלי התזונה המיוחסים לתקופה זו, אבל הרעיון מאחורי השיטה כבר ותיק ומבוסס.

הניסיון להיצמד לתזונת האדם הקדמון בתקופה הפליאוליתית - או בשם המוכר והמקוצר דיאטת פליאו - נעוץ ברצון להיצמד למנהגי התזונה בתקופת האבן, טרם המהפכה החקלאית. לכן כל מזון שעבר תהליך עיבוד, כמו קמח, בצק, קטניות ומוצרי חלב, לרוב אינו נכלל בתזונה זו. ההנחה היא שמזון בתצורתו הטבעית, כמו שצרך אותו האדם הקדמון, יסייע לאלו המאמצים את הפליאו להרגיש חיוניים, לתפקד טוב ולחיות חיים בריאים יותר ונטולי מחלות.

עוד בנושא:
טבעונות או פליאו, איזה תזונה הכי בריאה?
הסיבה המפתיעה שבגללה אנשים ממשיכים לאכול בשר
דיאטה דלה בפחמימות מורידה את תוחלת החיים

חוקרים משערים שבתקופה פרהיסטורית זו בני האדם גילו את האבן והאש שאפשרו להם לאכול צמחים, חיות וחרקים מסוימים. אנתרופולוגים סבורים כי התזונה בתקופה הפליאוליתית השפיעה במידה רבה על ההתפתחות העצבית שלהם, הגדילה את גודל המוח, וצמצמה את גודל מערכת העיכול.

תזונת הפליאו המקורית הורכבה מצמחים, חיות ציד קטנות בעלות אחוז שומן נמוך, צדפות ודגי ים קטנים ומגוון חרקים ותוצריהם. המכנה המשותף לארבע הקבוצות האלה הוא עיבוד מזערי, אם בכלל, של המזון והימנעות מתוצרי דגנים מבויתים (אורז לבן או מוצרי קמח לבן מחיטה למשל) ומתוצרי חיות מבויתות (כמו ביצים וחלב).

לתזונת הפליאו העדכנית יש כמה עקרונות:

1. הימנעות ממזונות מעובדים: מרבית הנצמדים לפליאו נמנעים ממאכלים המכילים סוכר לבן, מוצרי חלב, קטניות (כולל סויה וטופו) ודגנים. ביסוד הימנעות זו ההנחה שמזונות אלו לא היו קיימים טרם המהפכה החקלאית שבמהלכה בויתו צמחים ובעלי חיים שונים לצרכי אספקת מזון לבני אדם.

2. הימנעות ממזונות המכילים תוספים תעשייתיים: בדיאטת פליאו נהוג להימנע ממזונות המכילים חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, בשרים שהוסיפו להם חלבון, חומרים מייצבים, ממתיקים מלאכותיים, שמנים מעובדים, מלח, קפה, ויש כאלה שגם נמנעים מיין.

3. לא מפחדים משומן: בפליאו נהוג לאכול חמאה, אברים פנימיים (כמו כבד, לבבות וכליות) ובשר שומני אחר, בתנאי שהוא לא מעובד ונטול תוספות תעשייתיות.

4. התבססות על בעלי חיים וצמחים: בפליאו שמים דגש על דגים, עופות, בקר, אגוזים, גרעינים, פירות וירקות. גישות שונות לדיאטת הפליאו תומכות גם בשילוב גבינות, ביצים ויין בכמות מתונה. הכמויות המומלצות משתנות ומאפשרות גמישות של כל אחד, הואיל וחלק ניכר ממאמצי שיטה זו אינם חותרים בהכרח להפחתת משקל.

5. לא רק אוכל: רבים מהדוגלים בדיאטת פליאו מאמינים בתזונה כחלק מאורח חיים כולל, המשלב גם פעילות גופנית, כפי שהם סבורים שהייתה נהוגה בתקופת האדם הקדמון.

קיימת תועלת מסוימת בתזונת פליאו עבור קבוצות אוכלוסייה שונות. מחקרים בחולי סוכרת מלמדים על עלייה בכולסטרול ה"טוב" וירידה במדדי סוכרת והטריגליצרידים בדם, הפחתה בלחץ הדם, המשקל והיקף המותניים לאחר התמדה של כחצי שנה בדיאטה זו.

מחקר עדכני שנערך בקרב בנשים בגיל הבלות עם עודף משקל, מצביע על הפחתה בייצור שומן ממקור עצמי, ירידה בטריגליצרידים בדם והצרת היקפים לאחר התמדה של חצי שנה עד שנתיים. סביר להניח שיעילות הדיאטה תלויה בהצמדות לעקרונותיה העדכניים ופחות לפרשנויות בלתי מבוססות הניתנות על ידי מי שאינם מוסמכים על ידי רשויות הבריאות לייעץ בנושאי תזונה.

דיאטת פליאו עלולה להתבטא בכמות גבוהה יחסית של שומן רווי, הקשור בסיכון מוגבר לתחלואה לבבית. חלק ניכר מדוגלי השיטה מעניקים לה פרשנות לפיה יש לצרוך כמויות בשר גדולות, על אף העובדה שהחיות המבויתות אותן אוכלים כיום מכילות כפי הנראה כמות שומן גבוהה מאשר חיות הציד הקטנות בתקופה הפליאוליתית.

גם צמצום או הרחקה מוחלטת של מוצרי חלב מהתפריט, ללא חלופה הולמת, עלול במקרים מסוימים להותיר את הגוף עם כמות סידן מופחתת, ולאורך זמן עלול לגרום לדלדול עצם. ממש לאחרונה אף התברר כי התמדה של שנתיים בדיאטת פליאו הובילה למחסור ביוד העלול לגרור נזק בלתי הפיך לבלוטת התריס ולאיזון חילוף החומרים שלנו.

החדשות הטובות הן שניתן להתמודד עם חלק מהסכנות האלה על יד התייעצות עם תזונאי/ת-דיאטן/ית קליני/ת. ראוי שהתייעצות כזו תכלול התייחסות לבחירה מושכלת או לאימוץ תמהיל נכון בין ובתוך הקבוצות הנכללות בדיאטת פליאו.

ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מאבחן, מייעץ, חוקר ומרצה בתזונה, סביבה ובלוטת התריס